פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אבסורד: הצוותים בסורוקה קורסים - אך עשרות רופאים מתמחים יושבים בבית

      המחלקות הפנימיות ומחלקת הילדים בבית החולים המרכזי בדרום נמצאות בתפוסה של עד 120%. הצוות לא עומד בעומס והחולים סובלים, אך מתמחים מחכים במשך חודשים לשיבוץ בשל מחסור בתקנים. "המחלקה זקוקה באופן נואש לידיים עובדות ואני יושבת בבית", סיפרה מתמחה

      אבסורד: הצוותים בסורוקה קורסים - אך עשרות רופאים מתמחים יושבים בבית
      עריכה: יוסי אלטר

      (עומסים חריגים בבתי החולים ברחבי הארץ עם תחילת החורף, בחודש שעבר)

      מדי שבוע עולות לכותרות תמונות מבתי החולים העמוסים במטופלים, חלקם ממוקמים במסדרונות מחוסר מקום, וצוותים רפואיים שקורסים. זמני ההמתנה לבדיקה ראשונית של רופא בחדרי המיון מגיעים לארבע שעות או יותר. גם בבית החולים סורוקה שבבאר שבע המצב דומה, בעיקר בחורף.

      סורוקה הוא בית חולים מרכזי והיחיד שפועל בדרום בין אשקלון לאילת, ומעניק טיפול ליותר ממיליון חולים. על פי נתוני משרד הבריאות מהחודש שעבר, התפוסה הכללית בבית החולים עומדת על 103.7% ועל 122.9% במחלקת הילדים. בזמן שהצוותים קורסים והחולים זועמים ונפגעים כתוצאה מהצפיפות והעדר כוח אדם, עשרות מתמחים המחזיקים ברישיון רפואה ממשרד הבריאות יושבים בבית מובטלים וממתינים לשיבוץ. הסיבה הרשמית, על פי בית החולים, היא העדר תקינה.

      מלבד ההמתנה הארוכה לשיבוצם, לפני כחודשיים התברר כי המענקים שהובטחו למי שיעבור לעשות התמחות בפריפריה מבוטלים עד להודעה חדשה. המענקים ניתנו בהחלטת משרד הבריאות והאוצר בשנת 2011, כחלק מהסכם העבודה הקיבוצי החדש שנחתם בין הרופאים לאוצר. בשל מצוקת הרופאים בפריפריה, ניסו בעזרת המענקים למשוך רופאים ממרכז הארץ, שם קיים עודף, להתמחות בדרום או בצפון.

      עוד בנושא בריאות:
      צפיפות במחלקה ורופאים ללא כפפות: הסיפורים שמאחורי דוח הזיהומים
      תקלה חמורה בברזילי: ביציות מופרות הוחזרו למטופלת הלא נכונה
      אחרי הביקורת הקשה: משרד הבריאות מחריף את המאבק בעישון

      מרכז רפואי סורוקה, באר שבע (ראובן קסטרו)
      התפוסה הכללית בבית החולים עומדת על 103.7%. סורוקה (צילום: ראובן קסטרו)

      טל, מתמחה לרפואת ילדים, סיימה את לימודיה ואת שנת הסטאז' בהצטיינות, רובה במיון הילדים ובמחלקות הילדים. למרות זאת, כבר יותר מחצי שנה היא מחכה לשיבוץ. "אני יושבת בבית ומאוד רוצה לעבוד, בינתיים לצערי הרב אני חותמת אבטלה. הרבה מהאנשים שעשו איתי את ההתמחות, וגם אחריי, מוצאים את עצמם ממתינים לתקנים יותר מחצי שנה ובסוף נשברים", סיפרה. "מספרי החולים גבוהים עכשיו הרבה יותר מאוגוסט ואני משערת שבית החולים היה רוצה לקבל חולים ורופאים, אבל הוא לא יכול. לי נאמר שאין תקן אבל אני בקשר עם החברים שעובדים שם במחלקה והם פשוט קורסים תחת העומס, המחלקה זקוקה באופן נואש לידיים עובדות".

      את משפחתה העתיקה טל ממרכז הארץ לדרום כדי לעבוד בסרוקה, ולא רק בגלל המענקים המובטחים. "ארבע שנים למדתי ועכשיו אני בהמתנה. המשפחה שלי לא מהאזור כך שלהישאר בדרום זו לא הבחירה הבנאלית וגם לא הבחירה הקלה אלא הבחירה הנכונה. קשה לנו להסתדר עם הילדים. יכולתי לקבל התמחות באיכילוב או בבילינסון שזה קרוב. מבחינתי להישאר בסורוקה זאת האפשרות הנכונה כי הם צריכים אותי וכי אני מוכנה לכך", הסבירה.

      "זה שלא 'קופצים עליי' ולא נלחמים עבורי מחליש את הרצון שלי להישאר פה, אין ספק. אז עכשיו אני יושבת בבית, בלי עבודה וגם בלי מענקים כי לקחו לנו גם אותם, וזה מתסכל. בעיקר כי מנסים לשכנע אנשים להגיע לפריפריה ולחזק בתי חולים שצריכים והנה יש אנשים שרוצים, ויש להם יכולות, אבל מכניסים אותנו למצב מגוחך של המתנה. וזה לא שאפשר למצוא כל כך אפשרויות תעסוקה בדרום בזמן ההמתנה, זה פשוט אבסורד".

      עומס בבית החולים סורוקה בבאר שבע, ינואר 2013 (דייב בוימוביץ')
      העומס גדול ומטופלים רבין ממוקמים במסדרון. עומס בסורוקה (צילום: דייב בוימוביץ’)

      לאבסורד הגדול מצטרפת ההודעה שיצאה השבוע ממשרד הבריאות וקופת חולים כללית, שהיא גם הבעלים של בית החולים סורוקה, על הוספת 91 מיטות חדשות לבית החולים. הרקע להודעה החגיגית הוא דיון סוער בוועדת הבריאות בכנסת לפני כשבועיים, שבו גילה שר הבריאות יעקב ליצמן כי התקציב שהעביר לקופה בגובה של מאה מיליון שקלים לטובת תוספת מיטות בסורוקה כלל לא הועבר, וכן לאחר מאבק של מועצת הנגב. כעת נמצא התקציב בקופה, אולם לא ברור כיצד תעזור התוספת ללא רופאים שיאיישו את המחלקות.

      רופא נוסף הממתין לשיבוץ במחלקה הפנימית מספר על הפתרונות היצירתיים של בית החולים למחסור ברופאים. "חתמתי בלשכה בהתחלה ואחר כך גם עבדתי ב'טרם' כמה משמרות, אבל אז התחלתי לעבוד בשקר הגדול והכואב של בית החולים – 'תורנויות חוץ'", סיפר. "אתה נקלט לא כמתמחה אלא תורן מן החוץ, וככה קופת החולים לא 'מבזבזת' עליך משכורת של מתמחה. הם צריכים את זה בגלל שהסכם העבודה שנחתם ב-2011 מגביל את מספר התורנויות של המתמחים לשש בלבד בחודש, לוח התורניות של המחלקות כמעט תמיד חצי ריק".

      עומס בבית החולים סורוקה בבאר שבע, ינואר 2013 (דייב בוימוביץ')
      91 מיטות חדשות, ללא תוספת תקנים. עומס בסורוקה (צילום: דייב בוימוביץ’)

      לדבריו, בית החולים "במצוקת כוח אדם אדירה. אז הם התחילו להעסיק אותי רק לתורניות, כמו עבודת קבלן, וזה מצב מאד בעייתי. זה לא נחשב לי להתמחות, ואני גם לא משתפשף בעבודה במהלך היום-יום, אין לי רצף של עבודה גם בשביל ההתמקצעות שלי והביטחון שלי. אני בעצם מגיע ב-16:00 לשדה קרב - אני לא מכיר את המחלקה והרבה פעמים היא מלאה. לפעמים כל הלילה אני קולט חולים חדשים שהרבה פעמים מאוד בעיתיים כי הם באים ממיון וצריכים לקבל טיפול מיוחד. יש רופא בכיר שאני יכול להתייעץ איתו טלפונית לתמיכה אבל זה לא אותו הדבר.

      "בית החולים מרוויח פעמיים, גם חוסך עליי משכורת וגם מכריח את הצוות הרפואי להסתדר עם המחסור הגדול הזה בכוח האדם", הוסיף. "אני בקשר רציף עם החבר'ה שלי במחלקה והם אומרים לי 'אנחנו קורסים', אבל אני לא יכול להתחיל לעבוד, אני תקוע מכל הבחינות. גם בלי עבודה קבועה וגם משהה את חיי הפרטיים, לא מקים משפחה כי צריך להתכונן לתקופה המאומצת הזאת והיא יכולה תאורטית להתחיל בכל רגע".

      "אינטרס משותף של הרופאים והחולים"

      גם רופאים שכבר סיימו את תקופת ההתמחות שלהם במחלקות הפנימיות השונות ממתינים לשיבוץ לתת-התמחות באחד הענפים במחלקות הפנימיות כמו קרדיולוגיה, נפרולוגיה ואנדוקרינולוגיה - צעד הכרחי במסלול ההתמקצעות של הפנימאים. מקצועות הפנימית ונאונטולוגיה (רפואת ילדים) הוגדרו כ"מקצועות במצוקה", בשל מיעוט המתמחים והרופאים שעובדים בהם בפועל. במסגרת ההסכם הקיבוצי שנחתם באוגוסט 2011 בין הרופאים למשרד האוצר, הוענקו למתמחים שיבחרו במסלול זה מענקים, מה שהגדיל בפועל את כמות המתמחים. מי שבחר להתמחות בפריפריה זכה למענקים נוספים ותנאי מחייה משופרים, כדי שישתקעו שם ויעבדו גם לאחר ההתמחות.

      עומס בבית החולים סורוקה בבאר שבע, ינואר 2013 (דייב בוימוביץ')
      "היינו רוצים שיהיו יותר תקנים כדי שהתורים יתקצרו". עומס בסורוקה (צילום: דייב בוימוביץ’)

      אולם גם כאן, אותם רופאים סיימו את ההתמחות, קיבלו את המענקים וכעת דורכים במקום ללא יכולת להתקדם בשל העדר תקנים בתת-התמחויות. "היום אף אחד לא מסיים התמחות ונשאר רק פנימאי בלי לעשות תת-התמחות", אמר פנימאי שסיים לא מזמן התמחות וממתין כבר כמה חודשים לתת-התמחות, בלי הבטחה לתקן באופק. "בגלל שאין תקנים של תת-התמחות בדרום אז גם אין זמינות. מחכים פה מלא לאנדוקרינולוג, לגסטרו, לראומטולוג, התורים מאוד ארוכים והיינו רוצים שיהיו יותר תקנים כדי שהתורים יתקצרו. זה אינטרס משותף של הרופאים והחולים.

      "אני באופן עקרוני העברתי את חיי לפה מהמרכז, אני בונה פה בית בעזרת המענקים שקיבלתי, אבל זה מציב אותי במצב בעייתי", הסביר. "אני כבר מברר תת-התמחות בבית חולים במרכז הארץ אבל אנחנו רוצים להמשיך לעבוד פה, לגדל פה ילדים ולגדול ולהתפתח מבחינה מקצועית ותת-התמחות זה אחד הדברים ההכרחיים. יש הרבה אנשים שנגרעים מהמצב הזה, אני מכיר אישית רופאה שסיימה התמחות וחזרה למרכז לאחר שהבינה שאין עתיד".

      מבית החולים סורוקה נמסר: "בית החולים קולט מתמחים ומומחים בהתאם לאיוש מכסת התקינה ובהתאם לצרכים. הודות להסכם הרופאים האחרון, נקלטו בבית החולים מתמחים רבים בכל ההתמחויות. לשמחתנו, בית החולים סורוקה מבוקש כיום להתמחות ובמקצועות מבוקשים יש לעתים המתנה עד שמתפנה מקום להתמחות".