פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדד השחיתות העולמי: שני שליש ממדינות העולם קיבלו ציון "נכשל"

      רק 54 מדינות קיבלו ציון "עובר" במדד השנתי, שלפיו ההידרדרות העולמית "מספקת קרקע נוחה לעלייתם של פוליטיקאים פופוליסטיים". ישראל רשמה שיפור צנוע, והיא השנייה ה"נקייה" ביותר במזרח התיכון - אך מיקומה ב-OECD לא מעודד

      מדד השחיתות העולמי: שני שליש ממדינות העולם קיבלו ציון "נכשל"
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: יוסי אלטר

      (לפיד: "לא יכולים להרשות ראש ממשלה שמבלה יותר זמן בחקירות מאשר בקבינט")

      רק 54 מדינות קיבלו ציון "עובר" במדד תפיסת השחיתות לשנת 2016 שפרסם היום (רביעי) ארגון Transparency International. על פי המדד השנתי, שמתבסס על נתונים מקיפים שנאספו על ידי כמה מכוני מחקר מובילים, מרביתן של 173 המדינות שנבחנו ירדו בציון. 69% מהן קיבלו ציון של מתחת ל-50, בסולם של 0 – מושחתת מאוד – עד 100 – "נקייה מאוד".

      ממצאי הדוח מעלים תמונה של שילוב בין שחיתות פושה לאי-שוויון חברתי במדינות רבות, אשר לטענת מחבריו "מוביל לניתוק העם מהממסד הפוליטי, ומספק קרקע נוחה לעלייתם של פוליטיקאים פופוליסטיים". לדברי חוזה אוגז, יו"ר הארגון, "במדינות רבות מדי, מהאזרחים נשללים צרכיהם הבסיסיים ביותר בגלל שחיתות, בעוד החזקים והמושחתים ביותר נהנים מאורח חיים ראוותני, מבלי שהם נדרשים לספק כל דין וחשבון".

      עוד בוואלה! NEWS:
      חקירות נתניהו: אחרי האיום בתביעה, אמסלם מתנצל בפני מילצ'ן
      ברקע חקירותיו: ראש הממשלה תועד עוזב את ביתו של פרקליטו
      דיווח: השר לשעבר יעלון העיד בפרשת הצוללות; נתניהו לא חשוד

      מדד השחיתות העולמי, 25 בינואר 2017 (אתר רשמי , Transparency International)

      את המקום הראשון חולקות דנמרק וניו זילנד, עם ציון 90, ואחריהן פינלנד עם 89 נקודות ושבדיה עם 88. את העשירייה המובילה סוגרות שוויץ, נורבגיה, סינגפור, הולנד וקנדה, ובמקום העשירי נמצאות יחד גרמניה, לוקסמבורג ובריטניה, עם ציון 81. "למרות שאף מדינה אינה חפה לחלוטין משחיתות, המדינות בפסגת הדירוג חולקות מאפיינים של ממשל פתוח, חופש עיתונות, זכויות אזרח ומערכות משפט עצמאיות", צוין בדוח.

      הציון של ישראל השתפר, והיא ניצבת במקום ה-28 עם 64 נקודות – השנייה במזרח התיכון לאחר איחוד האמירויות הערביות – בין בהוטן במקום ה-27 לפולין ופורטוגל, שחולקות את המקום ה-29. בחמש השנים האחרונות הציון הישראלי נע בין 60 ל-61. עם זאת, בקרב מדינות ה-OECD היא במקום ה-22 מתוך 35, כשאחריה מדינות כמו פולין, איטליה, יוון, טורקיה ומקסיקו.

      יפעת זמיר, מנכ"לית "שקיפות בינלאומית" ישראל, מסרה בעקבות פרסום הדוח כי "ישראל עברה שנה קשה מאוד, מבחינת חשיפת פרשיות שחיתות רבות, כולל החקירות שך ראש ממשלה מכהן, כל אלה מורידים את אמון הציבור במערכת ושוחקים את תפיסת האזרח והיכולת שלו להשפיע על המציאות סביבו". לדבריה, "בעת שבכירים רבים כל כך נמצאים תחת חקירות, קשה לצפות למודלים לחיקוי".

      "עם זאת, עליית ישראל במדד משקפת אולי תחושה כי למרות המציאות, יש בישראל דין ויש דיין", הבהירה זמיר. היא קראה "לשים זרקור על הניסיונות להצר את צעדיה של החברה האזרחית, להגביל את חופש העיתונות ולהחליש את עצמאותה של מערכת המשפט". זמיר הוסיפה: "שקיפות בכל תהליך פוליטי ומוסדות דמוקרטים חזקים את האמון ויוכלו לעזור במלחמה בשחיתות. יושרה ושקיפות הם העתיד, ולמי שחשוב לו להתחבר לעתיד, כדאי לאמץ את הערכים הללו באופן אסטרטגי".

      דירוג מדינות OECD במדד תפיסת השחיתות הבינלאומי (עיבוד תמונה , שאטרסטוק)

      מלבד תוניסיה שגם רשמה שיפור משמעותי בשנה האחרונה, מדינות האזור לא מספקות סיבה לתקווה, לפחות מבחינת תפיסת השחיתות, וחמש מתוך עשר המדינות שבתחתית הדירוג הן מהמזרח התיכון – עיראק, לוב, סודאן, תימן וסוריה.

      מחברי הדוח ציינו כי מרבית מדינות המזרח התיכון, שעוד נאבקות להתאושש מאירועי "האביב הערבי" והמהפכות השלטוניות באזור, רשמו את הצניחה הגדולה ביותר בציון. החמורה שבהן היא קטאר, שאמנם נמצאת במקום ה-31, אך ירדה תוך שנה מציון 71 ל-61. לדברי היו"ר אוגז, "שערוריות פיפ"א, החקירות בנוגע למונדיאל 2022 והדיווחים על הפרות זכויות אדם השפיעו באופן ברור על התפיסה במדינה".

      מדד השחיתות העולמי (עיבוד תמונה)

      גם מדינות כמו הונגריה וטורקיה, "שבהן עלו שליטים עריצים", לפי מחברי הדוח, חזו בצניחה מרשימה במדד, ואילו מדינות כמו ארגנטינה, "שהדיחו ממשלה פופוליסטית", נמצאת בתהליך שיפור. בשנה העשירית ברציפות, בתחתית הדירוג נמצאת סומליה, שקיבלה ציון של 10 נקודות בלבד. אחריה מהסוף דרום סודאן הצעירה, עם ציון של 11, ולאחר מכן קוריאה הצפונית עם 12 נקודות וסוריה עם 13.

      "במדינות עם שליטים עריצים או פופוליסטיים, אנחנו נוטים לראות מגמה מדאיגה של שחיקת הדמוקרטיה וניסיונות לפגוע בחברה האזרחית, להגביל את חופש העיתונות ולהחליש את עצמאותה של מערכת המשפט", הוסיף יו"ר הארגון. "במקום להתמודד עם השחיתות, המנהיגים האלה בסופו של דבר מנהיגים מערכות מושחתות עוד יותר". לדבריו, "רק כשחופש הביטוי ושקיפות המוסדות הפוליטיים קיימים, החברה האזרחית וכלי התקשורת יכולים לבחון את אלה שבשלטון וניתן להילחם בהצלחה בנגע השחיתות".