משרד הבריאות פרסם היום (רביעי) לראשונה בשקיפות מלאה את תמונת המצב של שיעור הזיהומים הנרכשים בזמן אשפוז בכלל בתי החולים בארץ בשנת 2015. זאת, כתוצאה מהכנסת צנתר, פעולה שגרתית בימי אשפוז של מטופל.
לפי תמונת המצב, בבית החולים רמב"ם שבחיפה, בית החולים הגדול ביותר באזור הצפון, שיעור מקרי הזיהומים הוא הגבוה ביותר ועומד על שישה על כל אלף ימי צנתר. בסך הכל, התגלו 31 מקרי חולי באותה השנה. אחריו, מתוך ששת בתי החולים המרכזיים בארץ, בית החולים הירושלמי, הדסה עין כרם, עם 4.1 מקרי זיהום על כל אלף ימי צנתר. כלומר, מתוך 3,902 ימי צנתר שנמדדו בשנת 2015, התגלו 16 מקרי זיהום באותה השנה. עם נתון זהה ניתן למצוא גם את בית החולים איכילוב שבתל אביב. סך הכל בתל אביב נרשמו 19 מקרי זיהום ב-2015 מתוך 4,616 ימי צנתר בשנה.
בבתי החולים שיבא בתל השומר ובילינסון שבפתח תקווה נמצאו שיעורי זיהומים של 3.9 ו-2.9 על כל אלף ימי צנתר, ו-13 מקרי זיהום ותשעה מקרי זיהום בשנת 2015, בהתאמה. נקודה לחיוב ניתן להעניק לבית החולים סורוקה שבבאר שבע, המשרת מיליון חולים בשנה, שבו נמדדה כמות הזיהומים הקטנה ביותר ברשימת בתי החולים המרכזיים - 0.9 מקרי זיהום על כל אלף ימי צנתר. כלומר, מתוך 4,426 ימי צנתר בשנה נמצאו רק ארבעה מקרי זיהום. סורוקה ממוקם במקום השני ברשימת בתי החולים הנקיים מזיהומים, אחרי בית חולים העמק שבעפולה, שזכה לתואר "בית החולים הנקי מזיהומי צנתרים", שכן זכה לאפס זיהומים בכל שנת 2015, מתוך 158 ימי צנתר באותה השנה.
עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
שלב הטיעונים לעונש: סניגורי אזריה רשמו ניצחון ראשון
טראמפ מתכנס בתוך חופי ארה"ב - ומותיר את הזירה העולמית לסין ולרוסיה
יידויי אבנים והצתת מכוניות: עימותים אלימים בשכונת מאה שערים
בקרב בתי החולים הבינוניים-גדולים בארץ, בית החולים הוותיק בחדרה, הלל יפה, מקבל את המקום הראשון והמפוקפק ברשימת הזיהומים כתוצאה מצנתר עם שיעור של 6.6 מקרים על כל אלף ימי צנתר. סך הכל, תשעה מקרי זיהום לשנת 2015. אחריו, בית חולים ברזילי שבאשקלון עם שיעור של חמישה מקרי זיהום על כל אלף ימי צנתר. סך הכל שמונה מקרי זיהום נרכשו באותה השנה. בהמשך הרשימה בית חולים שערי צדק שבירושלים עם שיעור של 4.8 מקרי זיהום מתוך אלף ימי צנתר ושמונה מקרי זיהום באותה השנה.
אחריו בתי החולים הכרמל בחיפה (שיעור של 4.1), בית חולים קפלן שברחובות (שיעור של 3.3) בית חולים מאיר שבכפר סבא (שיעור של 2.9) וולפסון שבחולון (2.1) אסף הרופא שבבאר יעקב (2.3) והמרכז הרפואי לגליל שבנהריה (1.8). את הרשימה הזו חותם בית חולים העמק כאמור, עם אפס מקרי זיהום כתוצאה מהחדרת צנתר במהלך כל השנה.
ואילו דווקא בבתי החולים הקטנים בארץ, בהם ישנם על 250 מיטות אשפוז בתקן, לא כולל מחלקת יולדות או ילדים, ומצופה היה שימצא בהם מיעוט זיהומים בשל תנאי היגיינה גבוהים יותר, דווקא שם נמדדה כמות הזיהומים הגדולה ביותר. בבית חולים הדסה הר הצופים הירושלמי, שבו יש רק 132 מיטות, נמדד שיעור של 8.3 מקרי זיהום על כל אלף ימי צנתר. אחריו בית חולים לניאדו שבנתניה עם שיעור של 7.5 מקרי זיהום על כל אלף ימי צנתר. כלומר, עשרה מקרי זיהום אירעו מתוך 1,337 ימי צנתר באותה השנה.
אחריהם ברשימה, בית חולים פוריה שבטבריה עם שיעור של 5.7 מקרי זיהום ובית חולים זיו שבצפת עם שיעור של 5.3 מקרים. את הרשימה סוגר בית החולים השרון שבפתח תקווה עם כמות הזיהומים הנמוכה ביותר זיהום אחד מתוך 749 ימי אשפוז באותה שנה. כלומר, שיעור של 1.3 מקרי זיהום על כל אלף ימי צנתר. גם שני בתי החולים הפרטיים נמדדו, כאשר אסותא רשמה שיעור של 2.9 מקרי זיהום על כל אלף ימי צנתר והרצליה מדיקל סנטר מדדה אפס זיהומים בכל אותה השנה.
ההחלטה למדוד ימי צנתר היא יישור קו לפי המדד בעולם
נתונים אלו נאספו לאורך שנת 2015 ממחלקות לטיפול נמרץ כללי וטיפול נמרץ כירורגי בבתי החולים בארץ, למעט בתי החולים מעייני הישועה, בני ציון ו-יוספטל, שנפסלו מטעמים טכניים. מחברי הדוח מציינים כי מאחר והנתונים אינם מתוקננים, בשל שוני גדול בין כמות המיטות, גילאי המטופלים, כמות מטופלים ועוד, לא ניתן לערוך השוואה מיטבית בין בתי החולים.
הדוח הוכן על ידי היחידה הארצית למניעת זיהומים במשרד הבריאות, שהוקמה בשנת 2007 על רקע הביקורת המהדהדת של מבקר המדינה על הימצאות חיידקים אלימים וחיידקים שהפכו לעמידים לאנטיביוטיקה בבתי החולים, המביאים למותם של כ-5,000 חולים בשנה. בשנה שעברה ייסד המשרד את התוכנית הלאומית למניעת זיהומים נרכשים במערכת הבריאות, שבבסיסה הרעיון לתמרץ בתי חולים שיצמצמו את מספר הזיהומים במחלקות האשפוז. כמו כן, הכשיר המשרד אחיות ורופאים שינהלו בבתי החולים את תחום זה. התכנית תוקצבה בעלות של 50 מיליון שקלים לשנה.
ההחלטה למדוד ימי צנתר היא יישור קו לפי המדד הפופולרי בעולם וגם משום שפעולה שגרתית זו היא גורם הסיכון הגבוה ביותר לרכישת זיהומים בזמן אשפוז. חלקם אף עמידים בפני אנטיביוטיקה וקשים לטיפול. במקרים מסוימים, זיהומים אלו מובילים למותו של המאושפז. על פי הספרות המקצועית, הערכות באירופה הן כי 3.2 מיליון מטופלים סובלים מזיהום הנרכש בבתי חולים אקוטיים, כאשר 11% מהם הם זיהומים בדם. אולם גם בארץ מדובר בזיהומים חדשים שנרכשו בזמן אשפוז החולה בבית החולים.
בדוח זה נמדד רק זיהום מסוג אלח דם - זיהום שמקורו מצנתר מרכזי שמגיע לאחד מכלי הדם הקרובים ללב. מדובר בזיהום השכיח ביותר שאותו ניתן לרכוש בהשפעת תנאים "חיצוניים" לחולה, כמו תנאי היגיינה וסטריליזציה ירודים של הצוותים המטפלים, מספר הכנסת צנתרים גבוה למטופל, אופן הכנסתו או הטיפול בו וכן משך זמן האשפוז לפני הכנסת הצנתר. לפי מחקר שנערך בהולנד, חולה עלול להידבק בזיהום מסוג אלח דם עד שלושה שבועות לפני הכנסת הצנתר. ואולם, גם גורמים הקשורים במטופל עלולים להוביל לרכישת זיהום זה כמו למשל מין המטופל. נמצא כי 60% מקרב המטופלים עם אלח דם הם גברים, וכי הסיכוי גבוה יותר להידבקות בקרב ילדים מאשר מבוגרים.
"מכת הזיהומים בבתי החולים היא מגיפה לכל דבר המאיימת על מערכת הבריאות", אמר שר הבריאות יעקב ליצמן. "אנו רואים את המלחמה בתופעה הקשה כיעד עליון. הנתונים הקשים מחייבים אותנו לנקוט בתהליכים ופעילויות אינטנסיביות במטרה לצמצום ניכר בשיעור הזיהומים בבתי החולים ובמוסדות לאשפוז ממושך. משרד הבריאות מוביל ביוזמתי שורת צעדים דרסטיים שימשיכו להביא את השינוי הנדרש בתחום הזיהומים, בהתאם לקביעת גורמי המקצוע".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוסיף: "אנחנו מציבים את הטיפול בזיהומים במרכז העשייה שלנו. לשם כך גיבשנו תכנית לאומית לצמצום זיהומים הכוללת גם מודל תמריצים לבתי החולים שישתפרו, ולא פחות חשוב מכך, פרסום שקוף של הנתונים לציבור. בשנה האחרונה בתי החולים ריכזו קשב ניהולי גדול בעניין ואנחנו נלך ונשתפר בתקופה הקרובה ונמשיך בדיווח מלא לציבור".
בית חולים רמב"ם: "נוקטים צעדים"
מבית החולים רמב"ם נמסר בתגובה: "כמרכז העל הגדול בצפון, רמב"ם קולט למחלקת הטיפול נמרץ שלו את המקרים הקשים ביותר של טראומה וכוויות בצפון. מדובר במאושפזים שזקוקים לזמני אשפוז ארוכים במיוחד והדבר משפיע על שיעור הזיהום הנרכש. כדי להתמודד עם הבעיה נעשו לאחרונה כמה צעדים, כמו למשל פיצול של מחלקת טיפול נמרץ לטיפול נמרץ פנימי וטיפול נמרץ כירורגי".
מבית חולים העמק נמסר בתגובה: "לפי הדוח, בהעמק אפס זיהומים נרכשים. זאת, הודות לעבודה שיטתית קשה ומאומצת של צוות היחידה למחלות זיהומיות בניהולה של ד"ר ביביאנה חזן וצוותי טיפול נמרץ".
מבית החולים הלל יפה נמסר: "בית החולים פועל נמרצות לשם צמצום זיהומים נרכשים. הדבר נכון בכלל מחלקות בית החולים והיחידה לטיפול נמרץ כללי ביניהן. בית החולים התריע שוב ושוב כי התנאים הפיזיים ביחידה קשים ואינם מאפשרים סביבת עבודה הולמת ולפיכך פעל רק לאחרונה לשיפוץ ושיפור תשתית היחידה. בשיתוף עם הנהלת משרד הבריאות עוסק בית החולים בתכנון והוצאתה לפועל של תוכנית הרחבה נוספת ליחידה. מדובר כאמור בהיבט אחד של מחולל זיהומים וביחידה לטיפול נמרץ כללי בלבד כפי שמופיע בדוח משרד הבריאות ואינו מעיד על כלל הנעשה בבית החולים".