(פרקליט המדינה, בחודש אוקטובר: "דרושות הנחיות ענישה חדשות נגד הורים ששכחו ילדיהם ברכב")
פרקליט המדינה, שי ניצן, פרסם היום (ראשון) הנחיה חדשה שנועדה להתוות את מדיניות ההעמדה לדין והענישה במקרים בהם הורים גרמו ברשלנות למות ילדיהם או לפגיעה קשה בהם. על פי הנחיית ניצן, יש להעמיד לדין הורים במקרים כאלה, אך בדרך כלל העונש לא יכלול מאסר. ההנחיה מתייחסת לשלושה סוגי מקרים שונים של גרימת מוות ברשלנות, שמהם ניתן להקיש גם למקרים דומים אחרים.
הסוג הראשון מתייחס לגרימת מוות ברשלנות על ידי הורה בתאונת דרכים. ההנחיה קובעת כי קיים אינטרס ציבורי מובהק במדיניות אכיפה מחמירה ובהעמדה לדין. לכן, במקרים בהם ילד נהרג או נפגע קשה בתאונת דרכים בשל רשלנות ההורה, ייטה התובע להעדיף את האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין, הן בשל האינטרס הציבורי שבמאבק בתאונות הדרכים והן בשל החשש להישנות עבירה של נהיגה פרועה ו/או רשלנית. במקרים אלו אף יש להביא לשלילת רישיון הנהיגה לכמה שנים או לצמיתות, וככלל לא ניתן לעשות זאת בלא להגיש כתב אישום.
הימנעות מהגשת כתב אישום במקרים אלו, על פי ההנחיה, תיעשה כצעד חריג, ובתנאי שאחת הנסיבות הבאות תתקיים: גם ההורה הרשלן נפגע קשות בתאונה פיזית או נפשית; דרגת הרשלנות שלו הייתה נמוכה יחסית; גילו, מצב בריאותו או מאפיינים אחרים ייחודיים של ההורה.
עוד בוואלה! NEWS:
המפכ"ל: "חקירות נתניהו בישורת האחרונה, תוך שבועות נהיה אחרי"
מעבר הדירות לא עזר: המחסל בתל אביב ידע בדיוק את לו"ז העבריין העצור
אל"מ הושעה מתפקידו לאחר שמרכבו נגנבו טלפון מסווג ומסמכים
הסוג השני מתייחס להותרת ילד ברכב ללא השגחה. במקרה שהשארת הילד ברכב גורמת למותו ניתן להאשים את ההורה בגרימת מוות ברשלנות ולעיתים אף בהריגה. ההנחיה מציינת כי גם אם התקיימו נסיבות שגרמו להסחת דעתו של ההורה, "לא יהיה בהן הצדק או הסבר מניח את הדעת לתוצאה הגורלית שקיפדה את חייו של הילד".
עם זאת, נקבע כי במרבית המקרים, ובהיעדר תשתית ראייתית סותרת, מדובר באירוע טרגי שמקורו בהיסח דעת או חוסר שימת לב מצד ההורה. בהתאם לכך, נקבע בהנחיה כי ככלל לא יועמד ההורה לדין, למעט במקרה של רשלנות ברף גבוה, כדוגמת הותרת הילד ברכב תוך מודעות להותרתו המסכנת חייו ומתוך כוונה להשאירו שם לזמן קצר ושכחתו לאחר מכן, שאז תישקל העמדה לדין לפי מכלול הנסיבות.
"תופעת שכחת ילדים בכלי רכב גבתה את חייהם של ילדים רבים בישראל. זו טרגדיה נוראית שהדעת מתקשה לתפוס ולהבין. עם זאת, כבר נמצא ששכחת ילד ברכב עלולה לקרות לכל אחד מאתנו", אמרה בתגובה אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם לבטיחות ילדים. "רבים ממקרי השכחה מתרחשים בעת שינוי שיגרה, היסח דעת משמעותי, עייפות קיצונית ומתח. אני פונה ומבקשת מכל הורה שיש לו ילדים מתחת לגיל שלוש לנקוט אמצעים למניעת התופעה, כמו תזכורת בטלפון הנייד, הודעה לבן או בת הזוג לאחר הורדת הילדים והשארת ציוד או מפתחות ליד הילד".
הסוג השלישי מתייחס לטביעות, ובו מבקש ניצן להבחין בין סיטואציות שונות. בנסיבות בהן הטביעה אירעה כתוצאה מהיסח דעת רגעי וישנו חשד לרשלנות ברמה נמוכה, "יינתן משקל משמעותי להשלכות הקשות של מות הילד או לפגיעה הקשה בו על ההורה והתביעה תימנע ככלל מהעמדתו לדין". מנגד, בנסיבות שבהן הטביעה אירעה כתוצאה מרשלנות ברף גבוה, במצבים שבהם ההורים מודעים לסכנה כמו במקרים של רחצה בחוף ים אסור לרחצה, הותרת ילד קטן בסביבת בריכת שחיה (או מקווה מים אחר), הותרת תינוק באמבטיה ללא השגחה וללא התקן מיוחד ועוד, ישקול התובע העמדת ההורה לדין.
בכל הנוגע לשיקולי הענישה, נקבע בהנחיה כי במקרה שבו הורשע הורה בגרימת מוות או בפגיעה קשה ברשלנות בילדו, ייתן התובע משקל לנסיבות הייחודיות הנובעות מאירוע טראגי זה. הנטייה תהיה שלא לבקש עונש מאסר או בעבודות שירות של ההורה, אלא אם התקיימו נסיבות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת, כדוגמת רשלנות ברמה גבוהה במיוחד.