פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "עשיתי טעויות, הייתי אטום": אלון חסן מכה על חטא

      החברים התנתקו, הבוסים הפקירו. אלון חסן, פעם אחד האנשים החזקים במדינה, הוא אדם בודד שנאבק על חפותו ומשוכנע שתפרו לו תיק. היום הוא צופה מהצד במפעל חייו נחרב ואומר בריאיון זועם: אפילו לבת שלי לא אתן לעבוד בנמל. ההסתדרות: "חסן האחרון שיכול להטיף מוסר"

      "עשיתי טעויות, הייתי אטום": אלון חסן מכה על חטא
      צילום: שי מכלוף, עריכה: שמרית גולדשטיין ושניר דבוש

      רגלו של אלון חסן לא דרכה בתחומי נמל אשדוד כבר כמעט שלוש שנים. מי שהיה יו"ר ועד העובדים המפורסם במדינה, סמל להתאגדות מלאת עוצמה ומעוררת מחלוקת כאחד, "הוגלה" מבסיס הכוח שלו ונאלץ להפנות את תשומת לבו למשפטו, שנכנס בימים אלה לשלב ההוכחות. ממנהליו בהסתדרות ("הפקירו אותי כי לא הייתי נוח להם"), דרך עמיתיו לעבודה ("התביישו בי ונעלמו") ועד המערכת הפוליטית ("רודפים אותי"), מסכם חסן את דרכו וצופה עתיד קודר לעבודה המאורגנת בישראל. הג'וב האטרקטיבי במדינה? כבר לא. "לא הייתי ממליץ אפילו לבת שלי לבוא ולעבוד שם".

      "כל החיים שלי היו הנמל, ועוד מעט שלוש שנים שאני לא שם. אתה מרגיש בגלות. לא יכול להיכנס לשם", סיפר חסן לוואלה!NEWS. "אני פוגש אנשים וחברים ושומע מה קורה היום בנמל וזה צורם לי. הכול נהרס מבחינת העובדים, כל ההסכמים שנלחמנו עליהם ועבדנו קשה עבורם מופרים היום ברגל גסה על ידי ההנהלה. כל יומיים הם בבית המשפט, שהפך לבית השני של הנמל. זה עצוב וזה תהליך שהתחיל מאז הסיפור שקרה לי.

      "הייתי האיש הדומיננטי, עמדתי על זכויות העובדים, והיום הוועדים מפחדים. אין להם ניסיון, 15 שנים הייתי בוועד והיום אין את הדמות הזו, ואחרי מה שקרה איתי כולם מפחדים. כשמתקשרים אליי אנשים שמועמדים לעבודה בנמל ומבקשים את עצתי, השאלה הראשונה שאני שואל אותם היא 'האם יש לכם עבודה מסודרת?' אם כן אז אל תעזבו. פעם הנמל היה מקום בטוח והיום ממש לא, ותחשוב מה יהיה כשהנמל החדש יפתח".

      אלון חסן לשעבר יו"ר וועד העובדים בנמל אשדוד על רקע הנמל, ינואר 2017 (ראובן קסטרו)
      "כל החיים שלי היו הנמל. 3 שנים אני לא שם, מרגיש בגלות". חסן מחוץ לנמל אשדוד (צילום: ראובן קסטרו)

      חסן נעצר לפני כשלוש שנים ולאחר כשנתיים הגישה הפרקליטות נגדו כתב אישום חמור הכולל, בין היתר, עבירות שוחד, הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה. בעיצומן של שנים סוערות שהעמידו במוקד את פעילות ועד נמל אשדוד ואת חסן כמנהיג העובדים, טען האחרון לרדיפה פוליטית שנועדה "לשבור את הוועד החזק במדינה". היום, ממרחק של שלוש שנות נתק, הוא אינו נסוג מטענותיו, אבל אפשר לשמוע גם ניצנים של חשבון נפש.

      "בכל העולם ועדי העובדים של הנמלים נחשבים לקשוחים. היום אבדה הקשיחות, וזה כואב. איפה היית רוצה לעבוד, במקום שמרחמים בו על העובדים המסכנים וחותכים להם במשכורות או בעבודה מאורגנת ומסודרת? עשיתי טעויות כיו"ר. הייתי אטום, לא עניין אותי מה תגיד הגברת חנה מחדרה עליי, עניין אותי רק העובדים שהייתי אמון עליהם. המצב במשק גרוע, יש כאלה שבקושי גומרים את החודש, ויש מקום עבודה שבו מתפרנסים בכבוד. אבל הייתי צריך לדאוג לקבוצת עובדים מסוימת, בוא לא נשכח מה היה התפקיד שלי. זה חלק ממסע ההכפשה שהממשלה עשתה לנו. אף אחד לא הרוויח חמישים אלף שקלים נטו. המשכורות היו טובות ולא חריגות. למה שהעובדים הקטנים לא ישאפו להיות כמו עובדי הנמל במקום לגרור אותם למטה?".

      "הייתי החייל מספר 1 של ההסתדרות"

      חסן, שהוגדר לא אחת כמי שמייצג קבוצה מצומצמת מאוד של עובדי נמל, בעודו מחזיק בשבי התנהלותו אלפי עובדים אחרים, זוכה כיום לתמיכה, גם אם בדיעבד, דווקא מאותם "שבויים". "אף פעם לא אהבתי את הסגנון שלו", סיפר אחד מהם לוואלה!NEWS. "לא הייתי מאוהביו וחשבתי שהוא מושך אש, אבל היום מתברר כמה הוא צדק. ועד העובדים חלש כמו שלא היה אף פעם, והיום כולם מתגעגעים לאלון, היחיד שהצליח להרים את קרנם של העובדים. בלי קשר למשפט, חסן חסר לעובדים", הדגיש.

      דברי אותו עובד עולים בקנה אחד עם טענותיו הנוכחיות של חסן, שמבקר את נטישת עמיתיו לעבודה, את תגובת מנהליו ואת יחס הסביבה למי שאיבד את מעמדו וכבר אינו יכול, לדבריו, לקדם אינטרסים מערכתיים רצויים. "הייתי החייל מספר 1 של ההסתדרות והיה לי קשר ישיר עם היו"ר. בכל משבר שהיה במשק, אני הייתי הראשון שמקבל טלפון להגיע להתייעצות וישיבות, גם אם זה להשבית את הנמלים עבור מקומות אחרים. היה אכפת לי, לא הייתי שואל למה ועל מה. כשהייתי מתבקש לפעול הייתי פועל, אבל כשקרה לי מה שקרה - הם מילאו את פיהם מים. אני לא צריך הגנה, אבל הם אמרו עליי דברים נוראיים. יו"ר ההסתדרות ויו"ר האיגוד המקצועי לא היו צריכים לקבוע אם עשיתי או לא, אבל הם יכולים היו לפחות להיות מליצי יושר על התפקיד שעשיתי כיו"ר ועד, כי לא היה עוררין שהייתי יו"ר ועד טוב, ואת זה אני אומר בצניעות. בכל מקום בארץ היית אומר 'ועד עובדים', היו אומרים 'אלון חסן'. היינו סמל, ואחרי מה שקרה ציפיתי מהבוסים שלי שיגנו עליי, שיגידו מילה טובה, אבל הם פשוט שתקו וזה מסר שעובר לוועדים האחרים".

      אלון חסן לשעבר יו"ר וועד העובדים בנמל אשדוד על רקע הנמל, ינואר 2017 (ראובן קסטרו)
      "אני משתדל לא לעבור בכביש הגישה לנמל. כל מה שבנית קורס, זה קשה וצובט". חסן, השבוע (צילום: ראובן קסטרו)

      זמן ארוך לפני המעצר שסוקר בהרחבה, פרץ מאבק מתוקשר לא פחות בין חסן לבין שר התחבורה ישראל כץ. האחרון לא הסתיר את איבתו כלפי יו"ר הוועד ותקף אותו רבות בכלי התקשורת וברשתות החברתיות. חסן, מצדו, הגיב בהתפקדות עובדי נמל לליכוד בניסיון להגביר את כוחו במפלגה, תוך איתות והצבת איום פוליטי על השר. במוקד המאבק, הסביר חסן, עמדה הסתרת התוכנית לפתיחת הנמל החדש מהשר כץ. "לא חיפשתי למנוע את ההקמה. הגעתי לסיכום עם האוצר על כך שהעובדים יהיו חלק מהבעלים של הנמל החדש, אפילו יצאתי עם יו"ר אגף התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ, לסיור בנמלים בעולם והגענו להסכמה על מודל. כשלפיד ובנט נכנסו לתמונה ונודע לשר התחבורה שזו הייתה התוכנית והוא לא היה חלק ממנה – זה התחיל. המהלך היה סודי, רק אני, עופר עיני ויו"ר ההסתדרות כיום אבי ניסקורן ידעו מהצד של העובדים, ושטייניץ וביבי ידעו. את כל התסכול של כץ על כך שחברים שלו הסתירו ממנו את המהלך - הוא הוציא עליי".

      כך, תוך בחינת נפילתו, מנסה חסן להשליך על מצב העבודה המאורגנת בישראל ועל מעמד ועדי העובדים. המסקנות, כפי שמשתקפות מדבריו, אינן מעודדות. "מי שחזק, יחפשו אותו, ואם מוצאים אותך אף אחד לא יגן עליך. תראה מה קורה היום. מנסים לפרק את העבודה המאורגנת בכלל, לא רק בנמל. כל הוועדים היום חלשים, מעמד העובד ברצפה, לא סתם ההסתדרות יוצאת בפרסומות ומנסה לשווק את עצמה עצמם ככזו שדואגת לעובדים. במחשבה לאחור, כנראה שלא הייתי נוח להם. הם כנראה לא אהבו שיהיה יו"ר ועד דומיננטי ועצמאי, שיש לו דעות משלו. ההסתדרות היום לא עוזרת ולא מגבה, הישועה לא תבוא ממנה. כשאני הובלתי וכולם הסתתרו מאחוריי לא הייתי יושב בשקט אם היו מורידים לי עובדים, ברגע אחד הייתי משבית את העבודה. כשזזתי הצידה הם נשמו לרווחה וגם ישראל כץ נשם לרווחה. אני הפסדתי באופן אישי, אבל כל העובדים בנמל הפסידו, וגם כל העובדים במדינת ישראל הפסידו. אף אחד מהוועדים האחרים לא קם להגנתי. הם מילאו פיהם מים למרות שכולם ידעו שמחפשים אותי. ידעתי שמנסים לתפור לי תיק, אמרתי ליו"ר ההסתדרות וגם לגורמים נוספים, אבל הם שתקו. מה הם חושבים, שהמלאך לא ידפוק אצלם בדלת? גם זה יגיע."

      חיים על הכף, חרב על הצוואר

      משפטו של חסן יתחדש בעוד כשבוע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אך הוא כבר חרץ דין מוקדם. "זו רדיפה פוליטית. מלכתחילה לא היה צריך להגיש את כתב האישום הזה", הסביר. "זאת הפעם הראשונה במדינה שמיקדו כוחות נגד יו"ר ועד עובדים, וזה היה מתוכנן. שנתיים לפני המעצר כבר ראינו כתבות מגמתיות נגדי ונגד הוועד שלא מסתדרות עם ההיגיון. אתה רואה חברה משגשגת שמרוויחה מאות מיליונים בשנה. עשינו מהפיכה שלמה, אבל היום הכול ירד לטמיון. בעוד שנתיים, כשהנמל החדש ייפתח, עובדים רבים ילכו הביתה והמשכורות ייחתכו. אם אני הייתי שם, זה לא היה קורה וכולם יודעים את זה. גם כשבית המשפט החליט שאני יכול לחזור לנמל, ההנהלה והפרקליטות עשו הכול כדי שלא אחזור. הכול סיפורים ושטויות, כל מה שעשיתי עם הנמל היה עם אישור כל הגורמים ובידיעתם, הדברים יוכחו בבית המשפט.

      "קשה לי שאני לא שם, אבל יש דברים קשים יותר. כשאתה עושה חשבון ואתה יודע שחייך על הכף, שיש לך חרב של בית המשפט על הצוואר. שלוש שנים מחיי הלכו. לא שאלו אותי ולא עשו לי בדיקה לפני כמו אצל ראש הממשלה, לקחו את הבת שלי מהבסיס לחקירה. אני מאוד אופטימי לגבי המשפט, אבל אחרי הכול יש לי חשש, כי אתה לא יודע מה בית המשפט יחליט גם אם אתה בטוח שאתה זכאי. אם הייתי עושה משהו, הייתי משלם את המחיר כמו גבר, אבל הכול פה זה תפירת תיק, בשביל שלא אהיה בנמל".

      אלון חסן מובא להארכת מעצר בבית משפט השלום בכפר סבא, יוני 2014 (דרור עינב)
      "מי שחזק - יחפשו אותו, ואם מוצאים אותך - אף אחד לא יגן עליך". חסן בבית המשפט (צילום: דרור עינב)

      חסן עושה מאמץ לקשור את גורלו – המשפטי והתדמיתי כאחד – עם תמצית עבודתו בעבר, כפי שהוא נוטה להגדירה. כך, למשל, מאבקיו מעוררי המחלוקת על זכויות עובדי הנמל אינם אלא מחסום בפני הגופים החזקים במשק, רגע לפני שהם משתלטים לחלוטין על שיח זכויות העובדים. "מילה שלי הייתה מילה, אבל היום העבודה המאורגנת בשפל חסר תקדים. בעבר היה מסע השמצות ארוך נגדי, הנמל היה סמל, ועכשיו הוא במדרון וכמעט גמר. צריך לדעת להסתכל על כל התמונה ולהיות ישר ואמין. גם ההנהלה הקודמת וגם המנכ"ל ידעו שאם מסכמים איתי משהו, גם אם הוא לא בכתב, זה יקרה. וסגרנו דברים גדולים לטובת העובדים. מנכ"ל החברה החדש לא הביא שום בשורה, הוא קיבל הכול על מוכן, מה שאני וההנהלה הקודמת בנינו אבן על אבן". חסן מעלה הילוך ברמות הכעס והציניות ומברך את הנהלת הנמל החדשה. "כל הכבוד למנכ"ל שמנצח את העובדים בבית המשפט, אבל הנהלה חזקה וטובה לא גוררת עובדים לבית המשפט, שבפועל היום מנהל את הנמל. מכופפים את העובדים בגלל שאין להם גיבוי מהסתדרות, אני לא חושב שהיום יש לה כוח".

      עתידו האישי של חסן, הגם שהוא כפוף לתוצאות משפטו, אולי אינו כולל כניסה מחודשת למתחם הנמל וחזרה חלקה לתפקידו, אך ייתכן והוא לא יתרחק מכך יותר מדי. "פנו אליי חלק מהוועדים בנמל וביקשו שאייעץ להם. אני שוקל את זה, אני לא רוצה להיכשל ורוצה לדעת שאם אני אומר כן, אז אני בא להצליח. יש פה אחריות ולא אגו. בשורה התחתונה, הם לא מצליחים, אין שם מנהיגות, ואני רוצה לדעת שהם לא יפחדו לבצע את מה שאייעץ להם. אני לא אוהב להיכשל".

      אלון חסן מובא להארכת מעצר בבית משפט השלום בכפר סבא, יוני 2014 (דרור עינב)
      "אני כועס על חלק מהעובדים שהפקירו אותי". חסן בעת מעצרו (צילום: דרור עינב)

      מחוץ למתחם הנמל, בעמדה שאינה מוכרת לו, נראה כי חסן מביט פנימה בגעגוע. "אני חושב על זה הרבה, אין לי עודף אנרגיה לחלום חלומות כי אני עסוק במשפט שלי. אני מאמין שאזוכה זיכוי מוחלט ואז אחזור הביתה לנמל, בוודאי, למרות שעל חלקם אני כועס וחלקם הפקירו אותי. העובדים היום מצטערים וכנראה נפל להם האסימון. בשנה הראשונה חברים שלי התנתקו ממני. חלק מהפחד, חלק התביישו, אבל עד היום מבקשים ממני עצות, הם טעו כששתקו ונתנו לפגוע במנהיג שלהם, הם משלמים את המחיר כרגע ובעתיד עוד יותר. אם אני הייתי התוצאות עבורם היו טובות יותר".

      במהלך הריאיון, מנסה חסן לאזן בין תחושות מרובות וסותרות. את הכעס העצום על עמיתיו ומנהליו הוא אינו מתרגם לרצון בנקמה, אך קשה להניח כי מסלול חייו המקצועי יסתיים בחזרה חלקה לתפקיד המזוהה עמו כל כך. לאחרים, ובהם הקרובים אליו ביותר, מדגיש היו"ר, כדאי להתרחק מהמתחם. "יש לי בת בגיל 21 , אם היא תרצה לעבוד בנמל אני אגיד לה לא. אין עתיד בנמל. פעם הייתי אומר שזה המקום מספר 1 במדינה, על כל עבודה בנמל היו מאות ואלפי מתמודדים, וזה מחמיא לי. אבל הם הצליחו וניצחו, ואני הפסדתי. 24 שנים עבדתי בנמל, והיום אני משתדל לא לעבור בכביש הגישה אליו. כל מה שבנית קורס, וזה קשה וצובט".

      מהסתדרות העובדים נמסר בתגובה:

      אלון חסן שהתנהלותו הכוחנית וחסרת האחריות הובילה במידה בלתי מבוטלת לרפורמה בנמלים על השלכותיה על העובדים, הוא האחרון שיכול להטיף מוסר וללמד איך צריך לנהוג ארגון עובדים. ההסתדרות עד היום ממזערת את הנזקים שהותירה התנהלותו של אלון חסן. בזמן זה, טוב יעשה חסן שבמקום לחפש אשמים ולהטיל בהם רפש, יערוך חשבון נפש פרטי ויתמקד בעבירות החמורות המיוחסות לו. ההסתדרות תמשיך ותפעל בנחישות לטובת עובדי הנמלים ולביטחון התעסוקתי של עובדי הנמלים.

      מנמל אשדוד נמסר בתגובה:

      "הדאגה הרבה" של אלון חסן לעובדי הנמל הסתיימה בכתב אישום חמור בו הוא מואשם, בין היתר, בניצול מעמדו כיו"ר ועד העובדים לטובות הנאה אישיות, תוך פגיעה באמון הציבור בחברת הנמל ובעובדיה, והוא האחרון שרשאי לדבר על ניצול עובדים.

      נדגיש כי הנהלת החברה בעד העסקה מאורגנת, אך תקפיד שוועדי העובדים יעסקו בשמירה על זכויות העובדים ולא תאפשר התערבות של הוועדים בנושאים הקשורים לניהול החברה ומסר זה הובן והופנם. מה שהיה לא יהיה.
      חברת הנמל צומחת בשלוש השנים האחרונות, מה שהביא להגדלת רווחת העובדים, לחיזוק המשק הישראלי ולשגשוג העיר אשדוד. תוצאות מסכמות של שנת 2016 הם ראייה לפעילות מקצועית-עסקית נחושה ואחראית המראה צמיחה מרשימה. החברה רשמה גידול בהכנסות והן הגיעו ל כ-1.19 מיליארד שקל, גידול של כ-9% לעומת השנה שעברה. כמו כן רשמנו גידול בהיקפי הפעילות בכל מגזרי הפעילות של הנמל. כ-1.443 מיליון מכולות עברו בנמל במהלך השנה, גידול של כ- 10% לעומת אשתקד. בנוסף, גידול מרשים נראה גם בסך הכולל של המטענים ששונעו בנמל, למעלה מ-21 מיליון טון, גידול של 9% לעומת אשתקד.