אגף כוח האדם בצה"ל פרסם היום דוח לפיו בשנת 2016 נהרגו 41 חיילים, מתוכם עשרה משרתי קבע ושני חיילי מילואים. ב-15 ממקרי המוות של חיילים השנה ישנו חשד לאובדנות. תשעה מהחללים נפלו בתאונות צבאיות, שבעה בתאונות דרכים אזרחיות, שישה מתו כתוצאה מסיבות רפואיות שונות, וארבעה נפלו במהלך פעילות מבצעית. 43 חיילים בסדיר ובקבע נפצעו באורח קשה.
לדברי קצינה בכירה באכ"א, עד לפני עשור נע היקף מקרי האובדנות בצה"ל סביב ממוצע של 36-35 חיילים מדי שנה. בין השנים 2008 ו-2011 נרשמו יותר מ-20 מקרי אובדנות בשנה ובשלוש השנים האחרונות ירד היקף התופעה ל-15 מקרים מדי שנה. הרוב המכריע של האירועים האובדניים התרחשו במהלך השירות הצבאי הסדיר, ולא בהכשרה הראשונית.
כלל החיילים המתאבדים בשנה החולפת היו גברים, ובשונה משנים אחרות אין אפיון לאוכלוסייה מסוימת. בשנת 2016 דווח על מקרה אובדני אחד של חייל בן העדה האתיופית. עיקר מקרי האובדנות הם של חיילים מיחידות קדמיות, אך לא בהכרח מתפקידי לחימה.
עוד בוואלה! NEWS:
"פורצת דרך בלחימה העתידית": כך כבשה מהפכת הרובוטים את צה"ל
מגרש המשחקים של חיזבאללה: כך מגן צה"ל על ההר המסוכן בישראל
גנץ שלח מכתב לאיזנקוט: "מצדיע לרמטכ"ל שמקפיד על ערכים"
"מתקיימת כעת תכנית מאוד רחבה למניעת אובדנות שמובלת באכ"א אבל שותפים לה הרבה גורמים בצבא", אמר הקצינה הבכירה והוסיפה: "אנחנו יוצאים כל העת עם תכנים פיקודיים לאתר סימני מצוקה. אנחנו מאתרים תקופות רגישות, כמו חגים, במהלכם שלחנו מכתבים לחיילים ולמפקדים לאתר סימנים. יש גם שני מוקדי סיוע בצה"ל שפעילים 24 שעות ביממה".
לדברי הקצינה, יש חידוד בפקודות על פרקי הזמן במהלכם יבקר מפקד בבתי החיילים שהתגייסו לצה"ל כדי לאתר סימנים לבעיות. "בכל מקרה של אובדנות נפתחת חקירת מצ"ח וקמה ועדת בדיקת חוץ כדי לתחקר ולחפש נושאים מערכתיים, כמו נושאים שאם נקפיד בהם יותר נוכל לטפל טוב יותר במקרה הבא", אמרה, והדגישה כי אין קשר בין מקרי האובדנות למבצע צוק איתן.
בתאונות הדרכים האזרחיות קיימת מגמת ירידה משמעותית. בעוד לפני עשור נהרגו בממוצע מדי שנה 24 חיילים, לפני שמונה שנים נרשמה ירידה לממוצע של 15 חיילים מדי שנה, ובשנים האחרונות מדווח אכ"א על ממוצע של 8-7 חיילים מדי שנה שנהרגים בתאונות דרכים. "אנחנו מסתכלים על האחריות שלנו כמרחיבה ומקיימים הרבה פעילויות בנושא תוך כדי השירות וגם לקראת חופשות", אמרה הקצינה הבכירה.