השאלה העומדת בפני חוקרי נתניהו: מתי מתנות הופכות לטובות הנאה?

ההגדרות לחוק שאוסר על מתנה שאינה "קטנת ערך" כבר עמדו לא אחת למבחן בבית המשפט. מנדלבליט קבע כי מימון נסיעות נתניהו לחו"ל לא חוצה את הרף הפלילי, בעוד העליון דווקא טען למרמה כשאולמרט קיבל פחות מכך. הפרשנות הרחבה של "קבלת מתנות"

צילום: רוני כנפו, עריכת וידאו: ניר חן

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פרסם אתמול (שני) לא פחות מכתב הגנה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שנחקר במעונו על ידי חוקרי יחידת יאח"ה במשך שלוש שעות בחשד לקבלת טובות הנאה מאנשי עסקים. הודעתו של מנדלבליט כמובן לא הפתיעה איש: זה שבועיים יודע נתניהו כי ייחקר באזהרה והחוקרים כבר ערכו סימולציות, אולם היועמ"ש נמנע מהכרזה רשמית על המעבר מבדיקה לחקירה פלילית.

ההודעה, שנכתבת כבר ימים ארוכים, הייתה מוכנה מבעוד מועד, ולא התייחסה לדבר שנאמר בחקירה עצמה. במקביל כבר נקבעה חקירה נוספת, שלא מן הנמנע שתעסוק בחשדות אחרים. מנדלבליט הסביר באריכות רבה על כל הפרשות שנבדקו אך לא הבשילו לחקירה פלילית, אחת מהן היא הטענה לקבלת טובות הנאה בחו"ל ומימון טיסות על ידי בעלי הון.

לפי ההודעה, למשטרה הגיע מידע שבמסגרתו נטען כי בעלי הון מסוימים מימנו את ראש הממשלה באופן שיטתי במהלך נסיעותיו לחו"ל, ונתנו לו טובות הנאה שם בקשר לאותן נסיעות. לדברי היועמ"ש, נמצאו ממצאים עובדתיים לחלק מן הטענות, אולם אלה "לא העלו חשד סביר לביצוע עבירה המצדיק פתיחה בחקירה פלילית" - כלומר: לדידו של מנדלבליט, הממצאים לא עברו את הרף הפלילי הנדרש, כך שנשאלת השאלה – מתי מתנות הופכות לטובות הנאה ומהוות הפרת אמונים? ממה אמור ראש הממשלה לדאוג?

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
ממה הוא אמור לדאוג? נתניהו (צילום: פלאש 90 יונתן זינדל)

חוק שירות הציבור (מתנות), שהתקבל ב-1979, קובע איסור פלילי על עובד ציבור או נבחר ציבור לקבל מתנה שאינה "מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות העניין". זו הגדרה מעורפלת שפותחת פתח לפרשנות, שניתנה בין היתר על ידי בית המשפט העליון, שקבע כי לילה במלון שמימן משה טלנסקי עבור ידידו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט נופל להגדרה של מרמה והפרת אמונים.

המונח "מתנה" משמעו כל דבר שמסב הנאה למקבל - זה יכול להיות מקרקעין, מטלטלים, ואפילו מקום חנייה - כל דבר שלא מגיע למקבל בדין, מסב לו הנאה ומקנה לו זכויות והקלות, כמוהו כטובת הנאה. במקרים רבים יכול המקבל לומר כי מדובר במתנה שניתנה בשל החברות הקרובה עם הנותן, אולם כאן בא לידי ביטוי ערכה החומרי של המתנה.

הפסיקה אומרת שגם בין אנשים קרובים צריכה להיות פרופורציה. דוגמה לכך היא העמדתו לדין של שר הביטחון לשעבר בנימין בן אליעזר על הלוואות שקיבל מאנשי העסקים אברהם נניקשווילי ורוי מוצפי. בן אליעזר טען שאלה היו חבריו ומתנה זו ניתנה במסגרת חברית, אולם המדינה העמידה את אנשי העסקים לדין על מתן שוחד.

בית המשפט קבע שלילה במלון שמומן עבורו מהווה הפרת אמונים. אולמרט (צילום: נועם מושקוביץ)

ההבדל בין שוחד לבין הפרת אמונים נובע ממצב ניגוד העניינים. כדי שחזקת השוחד תתקיים, צריך להיות מוכח מצב בסיסי שבו נותן השוחד זקוק לדבר מה שמקבל השוחד יכול לתת לו, גם אם לא ניתנה תמורה בפועל, מה שמציב מעמד של ניגוד עניינים. כלומר, כדי להוכיח שוחד יהיה צריך להציג ראיות ברורות לכך שאנשי העסקים שהעניקו מתנות לנתניהו היו במצב שבו הם זקוקים למשהו שבידו של ראש הממשלה לסייע להם. הוכחה מסוג זה מספקת על מנת לחקור עבירה של שוחד - גם אם לא ניתן להוכיח מעל לכל ספק שאכן ניתנה תמורה.

בדיקה בעניינו של ראש ממשלה בנוגע לקבלת מתנות אינה חסרת תקדים. בעבר התנהלה בדיקה נגד אולמרט במה שכונה "פרשת אוסף העטים". החשד היה כי אולמרט קיבל עטים בשווי של אלפי דולרים כטובות הנאה מאנשי עסקים, אולם תיק זה נגנז לאחר שלא נמצאה תשתית ראייתית לעבירה פלילית מצדו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully