קשה היה לפספס את התור שהשתרך בכניסה לפיצרייה "קומט פינג פונג" שבוושינגטון ביום שני שעבר. יום שני הוא היום החלש ביותר בשבוע ובחוץ המעלות ירדו אל מתחת לאפס. אבל עשרות אנשים עמדו בתור למסעדה שספגה מתקפת ירי בתחילת החודש מצד אדם ש"בא לנהל חקירה עצמאית" על קונספירציית הרשת "פיצה גייט", לפיה במרתף של המסעדה ילדים מנוצלים מינית.
באופן חריג ביותר יחסית למסעדות באזור, שני מאבטחים מקבלים את פניהם של הסועדים הרבים שעומדים בתור, בין שלטי תמיכה וזרי פרחים שהונחו על הדלת. סאלי וג'ק, תושבי שכונת ואן נס בעיר, הגיעו הנה מיד אחרי שסיימו למלא שקית גדולה של ספרים בחנות הסמוכה, "פוליטיקה ופרוזה", שהוזכרה אף היא באותה קונספירציה שתפסה אחיזה מבהילה במציאות. "באנו לתמוך במקום אבל אין סיכוי להשיג שולחן", הם אומרים באכזבה, "נחזור בפעם אחרת".
גם בתוך המסעדה, חלק ניכר מן הלקוחות מעידים שהגיעו כדי לחזק את המקום. "אני אדריכל, גר בעיר כל חיי, ואין לי אפילו דקה לשבת", אומר אחד הגברים ליד הבר. "באתי לקנות מהם תלוש מתנה לארוחה ב-75 דולר ואני אתן אותו לבת שלי". שני לקוחות אחרים שממתינים ומבינים שלא יזכו לשולחן בקרוב, מבקשים לרכוש חולצת מזכרת של המקום ב-20 דולר. אחד הלקוחות על הבר זורק לברמנית בסרקזם: "נו, אז יצא לכם טוב מכל זה". היא מרימה שתי גבות ומשיבה, "ממש ממש לא. עד לפני שבועיים העסק עבד בסדר גמור. כל מה שקורה פה עכשיו זה טירוף".
סיפור החדשות המזוייף "פיצה גייט" החל לתפוס תאוצה ברשת אחרי שג'יימס אלפנטיס, הבעלים של הפיצרייה ותורם של המפלגה הדמוקרטית, התכתב במיילים שהודלפו עם ג'ון פודסטה, יו"ר הקמפיין של הילרי קלינטון בנוגע לארוחת ערב לגיוס כספים. חובבי קונספירציות שהבחינו במילים "פיצה" ו-"גבינה" החליטו כי מדובר בשמות קוד לניצול מיני של ילדים בפיצרייה, ומשם הדרך להפצת הסיפור היתה קצרה.
ב-5 בדצמבר נכנס לפיצרייה הממוקמת בשכונה מנומנמת גבר חמוש ברובה ואקדח, אדגר מדיסון וולש מקרוליינה הצפונית, וירה שלושה כדורים שלא פגעו באיש. העובד שעמד בסמוך לוולש נמלט, והצליח להזעיק משטרה מבלי שנפגע. לניו יורק טיימס סיפר וולש בן ה-28 כי הגיע למקום חמוש כדי להציל ילדים שהאמין כי מנוצלים מינית במקום. "המודיעין בעניין לא היה מאה אחוז", אמר לעיתון בראיון מהמתקן בו הוא עצור. משלא מצא הוכחות לקיומה של רשת המין, הוא נעצר ללא התנגדות מצידו. בראיון הדגיש וולש כי אינו אדם פוליטי, כי לא תמך באף מועמד בבחירות, וכי המניע למעשיו היה תחושה של "שברון לב מעצם המחשבה על אנשים תמימים שסובלים".
עידן הפוסט-אמת שנפתח עם מועמדותו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית חלחל עד לערים, לעיירות ולכפרים באמריקה, ולא רק בה. 2016 היא השנה שבה עובדות ובדיה התערבבו יחד ויצרו מציאות שבה קשה להבחין מהי אמת ומהו שקר.
"לפני הבחירות התחלנו לקבל מסרים מאיימים ברשתות החברתיות", משחזר בשיחה עם וואלה!NEWS ג'ון פורבס, איש יחסי הציבור של חנות הספרים "פוליטיקה ופרוזה" הסמוכה. הוא אומר כי "הפיצרייה קיבלה את מרב האיומים אבל הם ניסו לקשר את כל העסקים בבלוק לפיצה גייט, ולכן גם אנחנו קיבלנו מסרים מאיימים".
כשהתחלת לקבל תגובות, הבנת מה הסיפור?
"לא, זה היה ביזארי. אנשים התחילו לשאול שאלות מוזרות על דברים שלא קיימים. מישהו שאל אותנו בטוויטר 'האם אלה המדרגות שמובילות למנהרה הסודית שמקשרות בין העסקים שלכם' ולא הבנתי על מה הם מדברים. אם להיות כן, לא ייחסתי לזה חשיבות גדולה באותו הזמן. זו הייתה פשוט קונספירציה מוזרה באתר 'רדיט'. הם אמרו דברים שמעידים על כך שהם לא מבינים איך הבלוק בפרט והעיר בכלל בנויות, כמו למשל האזכור לקומה תת קרקעית שלא קיימת".
לדברי פורבס, דווקא אחרי הבחירות התגבר זרם ההודעות המאיימות. "זה כנראה חלק מהאופן שבו אנשים צורכים חדשות ברשתות חברתיות", הוא אומר ומוסיף, "לא רוצה להיכנס לפוליטיקה של זה או לבחירות עצמן". הוא מספר כי בחנות התייחסו לאיומים ברצינות, ופנו למשטרה עוד לפני מקרה הירי. "לא הגבנו, כי אין מה להרוויח מזה. אין דרך רציונלית לענות להאשמות כאלה. אז לא הגבנו. היו כמה אנשים שהופיעו בבלוק לפני הירי, לא שוחחנו איתם. הם הופיעו עם שלטים, הפגינו בחוץ. צילמו את המקום. דיווחנו על זה לרשויות".
לדבריו, "זה לא הצחיק אותנו, סבלנו מזה. האנשים של קומט סבלנו מזה. אנשים הגיעו לשם. ניסו לצלם את המקום. הבעלים העלה באינסטגרם תמונה של שיפוצים והם חשבו שזו מנהרה תת קרקעית. צריך לבקר בבלוק ולראות איך הוא בנוי. ב'קומט' אין אפילו מרתף".
ב-5 בדצמבר, בזמן הירי, פורבס היה במשמרת. "הייתי שם באותו יום", הוא משחזר, "עבדתי. זה היה מפחיד. נעלנו את החנות והרחקנו את הלקוחות מהחלונות בזמן שהמשטרה טיפלה בעניין. היינו בני מזל. לא היינו בטוחים, אבל הנחנו שזה קשור לפיצה גייט".
כשנשאל פורבס מה הדרך להתמודד עם פרסומים שכאלה בעתיד, הוא משיב כי "העצה המובנת מאליה היא לוודא את האמינות של מה שאתם קוראים. לא לקחת משהו כעובדה כי הוא נראה כמו חדשות אלא לראות מי פרסם את זה". את נקודת האור הוא מוצא בכך שהמודעות לנושא עלתה. "עכשיו אנשים מדברים על חדשות מזוייפות ברצינות. כמשהו שיש לו אחיזה במציאות".
"פיצה גייט" הוא אמנם המפורסם שבין סיפורי החדשות המזוייפים, אבל כמוהו ישנם אלפים. בשנת 2016 עלה נושא החדשות המזויפות לתודעה העולמית, בעיקר סביב הבחירות לנשיאות ארצות הברית כאשר שלל קונספירציות הופצו בציבור, לעיתים בתור סיפורים מאתרים שדומים ויזואלית לאתרי חדשות אמיתיים, ולעיתים כציוצים בטוויטר או פרסומים מאתרים שאמינותם מוטלת בספק שמקבלים תהודה ברשתות החברתיות ומתקבעות כעובדה.
בחודש שעבר הזהיר הנשיא היוצא אובמה מהתגברות התופעה עד לנקודה שבה לדבריו, "לא נדע עבור מה אנחנו נלחמים". במסיבת עיתונאים עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, אמר אובמה כי "צריך לזכור את זה בגלל שיש כל כך הרבה מידע מוטעה, שארוז כל כך יפה ונראה אותו דבר כשאתה רואה אותו בפייסבוק".
עד כמה התופעה נרחבת? באתר "באזפיד" השוו את 20 הסיפורים החדשותיים המזויפים הבולטים בשלושת החודשים שלפני הבחירות, ומצאו שהם השיגו 8.7 מיליון שיתופים, לייקים ותגובות יחד יותר מאשר 20 סיפורי החדשות האמיתיים הבולטים, שהשיגו לפי בדיקת האתר 7.3 מיליון אינטרקציות בפייסבוק.
"התופעה עצמה היא לא חדשה", אומרת לוואלה! NEWS הדס גולד, כתבי המדיה של "פוליטיקו". במגזין האמריקני ערכו סקירה על ההיסטוריה של התופעה, והגיעו למסקנה כי "החדשות המזויפות קיימות מאז המצאת הדפוס" והביאו כדוגמה שלל פרסומים שקריים מהמאה ה-15 ועד המאה ה-18, לרבות עלילות דם נגד יהודים באיטליה משנת 1475, שפרשו כנפיים והתקבעו כעובדות. במקרה אחר, נכתב במגזין, כי בשנת 1755 פקדה את ליסבון רעידת אדמה חזקה, והכנסיה הגיבה כי מדובר בעונש משמיים נגד החוטאים. לפי הכתבה, ז'אנר שלם של חוברות חדשות מזויפות צץ בפורטוגל, בטענה כי חלק מהשורדים חבים את חייהם לרוח הרפאים של מריה הבתולה.
"אני חושבת שהנושא החל לעלות לתודעה בכמה חודשים שלפני הבחירות, אבל זה צף אחרי שהילרי קלינטון הפסידה", אומרת גולד. "היו כל מיני סיפורים שהסתובבו עליה, שיש לה שישה חודשים לחיות והיא מאוד חולה, וכל מיני דברים בסגנון הזה. זו לא הסיבה שבגללה טראמפ זכה בבחירות. אבל לאור תוצאות הבחירות, הדיון על חדשות מזויפות, ומה שקרה בפיצה הציף את זה ללקסיקון של כולם".
כשגולד נשאלת מדוע אנשים מחליטים בכלל להפיץ חדשות מזויפות, היא אומרת כי "יש שלושה סוגים של אנשים שיוצרים חדשות מזויפות. הראשון הוא כאלה שרוצים כסף, והם עושים את זה שנים. למעשה, יש חברות ישראליות שמספקות קישורים המופיעים לעיתים בתחתית הכתבות 'לא תאמין איך המפורסם ההוא ייראה בעוד עשר שנים מעכשיו'. או 'השחקנית האהובה עליך מתה', ומצרפים תמונה של מישהי שבירור עדיין חיה. הם יוצרים כותרות מקליקות שאנשים יוכלו לעשות מהם כסף בכל מיני פרסומות. אנשים יכולים לעשות ככה עשרות אלפי דולרים בחודש".
ברשת NBC פרסמו בתחילת החודש ראיון מצולם עם בחור מהעיירה ולס במקדוניה, שטען כי הרוויח 60 אלף דולר מפרסומות בתקופת הבחירות מהפצת חדשות מזויפות באתרים המעוצבים כמו אתרי חדשות מובילים. "כתבתי שלטראמפ ופוטין הייתה פגישה סודית במקסיקו, שסלבריטי רוצה להרוג את טראמפ ושמלכת אנגליה רוצה לפגוש את טראמפ", שחזר הצעיר בן ה-18 שהתראיין תחת השם הבדוי "דימיטרי" את מקצת הידיעות שבדה מלבו. "טראמפ הוא לא כמו פוליטיקאי אחר. בכל הנוגע לעניין ברשתות חברתיות, אף אחד לא יכול לנצח את התומכים של טראמפ. אתה רואה מה אנשים אוהבים ואתה פשוט נותן להם את זה", הסביר הצעיר לרשת הטלוויזיה את הסיבה שבגללה החליט להפיץ חדשות מזויפות המתמקדות בנשיא הנבחר. לדבריו, רבים בעיירה בה הוא מתגורר התלהבו מהרעיון והתפטרו מהעבודות שלהם כדי לפתוח אתרים דומים.
לדברי גולד, "הסוג השני של אנשים שמפיצים חדשות מזויפות הוא אנשים עם שיוך מפלגתי. אנשים שיבחרו סיפורים מזויפים ויהדהדו אותם או יקחו גרעין של אמת בסיפור מסוים וישתמשו בזה כהוכחה לסיפור אחר. 'אה הנה הוכחה לכך שיש קונספירציה גדולה' בנושא מסוים. אלה אנשים המונעים מאמונה בצדקת דרכם המנסים לקדם את המטרה הפוליטית שלהם. הסוג השלישי הוא שחקנים זרים. אנחנו יודעים שיש שחקנים זרים שלא בהכרח כותבים את החדשות, אבל הם עוזרים להפיץ אותן בטוויטר, בפייסבוק, ברשתות חברתיות. אנחנו יודעים כעובדה שהיו מדינות שהפיצו את זה", היא אומרת ברמז להתערבות הרוסית בבחירות.
הקמפיין בארצות הברית כבר נגמר. אבל עד כמה לוקחים את העניין הזה ברצינות במדינות אחרות? רק אתמול דווח כי ממשלת צ'כיה תקים יחידה מיוחדת למלחמה ב"חדשות מזויפות" במטרה למנוע מאתרים המופעלים על ידי רוסיה להפיץ תעמולה שקרית לקראת הבחירות באוקטובר. זאת לאחר שסקרים אינטרנטיים הראו כי הדיסאינפורמציה, שעוסקת בעיקר במהגרים, משפיעה על דעת הקהל. "המטרה המרכזית של התעמולה הרוסית היא לזרוע ספק בקרב הציבור בצ'כיה סביב השיטה הדמוקרטית", אמר לגרדיאן השר האחראי על הקשרים עם האיחוד האירופי, תומאש פרוזה.
ומי צורך חדשות מזויפות? לדברי גולד, "כולם. אני מתעסקת בזה, אני יודעת איך זה נראה, ולפעמים לוחצת על זה בטעות." לדבריה, "ברוב המקרים אני יכולה לזהות כשאני מסתכלת על האתר לפי איך שזה נראה. אם אתה לא רואה הרבה מקורות שמצטטים את הידיעה הזו, אז בבירור זה לא נכון. אבל הם משתכללים. אני לא מכירה כל מערכת חדשות בעולם. יש תחנות מקומיות ועיתונים מקומיים מכובדים. יש גם אתרים שמחקים אתרים אמיתיים. למשל ABC.CO זה בהחלט נראה כמו האתר של ABC, אבל זה לא".
כשגולד נשאלת מה לדעתה גרם לכך שדווקא ב-2016 החדשות המזויפות תפסו כל כך הרבה תשומת לב, להבדיל ממערכות בחירות קודמות שגם בהן האינטרנט היה פקטור משמעותי, היא אומרת: "אני חושבת שהרשתות החברתיות עזרו לזה, יש יותר אנשים בפייסבוק ובטוויטר מאשר 2012. אבל הבדל נוסף הוא שאם בשתי מערכות הבחירות הקודמות היו שואלים את רומני או מקיין אם אובמה מוסלמי הם היו אומרים שלא. היה גם רגע מפורסם בבחירות ההן, ב-2008 למשל, כשמישהו אומר לג'ון מקיין 'אובמה מוסלמי' והוא אומר לו 'לא, הוא אדם טוב ויש בינינו חילוקי דעות'. כעת יש לנו נשיא שהעלה את השאלה הזו ואמר 'אני לא יודע, לא ראיתי את המסמכים שלו', זה ההבדל. שיש לך נשיא נבחר שלא רק יוצא נגד זה, הוא מעודד את זה חד וחלק".
לדבריה, "זה תמיד היה קיים. אבל עכשיו יש אנשים בעלי סמכות שמפיצים אותם. למשל, מייקל פלין, היועץ לביטחון לאומי, שהפיץ כאלה. או לפעמים טראמפ שהפיץ קונספירציות ששלושה מיליון איש הצביעו בניגוד לחוק". כשהיא נשאלת איך היא צופה שתיראה המגמה הזו ב-2017, משיבה גולד: "אני חושבת שזה יימשך ויעשה גלים אבל בתקווה הצרכנים יהיו יותר מודעים אליו. יש אנשים שימשיכו לקדם דברים מזויפים. תמיד יהיו אתרים שירצו כסף וימשיכו לקדם דברים כאלה".