פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חוק התאגיד עבר בקריאה ראשונה; בג"ץ לנתניהו: נמק את העיכוב בהקמתו

      התיקון לחוק השידור, הקובע כי התאגיד יעלה לשידור ב-30 לאפריל, עבר ברוב של 45 לעומת 36 ויעבור לדיון בוועדת הכלכלה בטרם יעלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. בג"ץ הוציא צו על תנאי וביקש מראש הממשלה וכחלון להסביר את הדחייה מינואר

      חוק התאגיד עבר בקריאה ראשונה; בג"ץ לנתניהו: נמק את העיכוב בהקמתו
      צילום: רוני כנפו וערוץ הכנסת, עריכה: שניר דבוש

      הכנסת אישרה היום (שני) בקריאה ראשונה את הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מספר 6), הקובע כי התאגיד יחל את פעילותו ב-30 באפריל 2017. הצעת החוק עברה ברוב של 45 בעד לעומת 36 מתנגדים, ותועבר לעיון בוועדת הכלכלה בטרם תעלה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

      זמן קצר לפני ההצבעה במליאה הורה בג"ץ לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר משה כחלון, שסיכמו יחדיו על מועד עליית תאגיד השידור, לפרט מדוע לא להקדים מועד תחילת השידורים ל-1 בינואר. בתאגיד, כזכור, טענו כי הם מוכנים לפעול כבר בתאריך זה. לפי הצו על תנאי שניתן, נתניהו וכחלון צריכים לפרט את החלטתם עד יום ראשון הבא.

      יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל מהמחנה הציוני, הגדיר את הצו של בג"ץ ככרטיס צהוב לממשלה. "בית המשפט העליון שלח היום מסר ברור לממשלה: השרים נתניהו וכחלון פעלו שלא כדין בכך שלא טרחו להשיב לבקשת התאגיד להקדים את יום תחילת השידורים. בית המשפט רשם את התחייבות המדינה לקיים את הוראות החוק ולהימנע מהשפעה פוליטית על התאגיד בהווה ובעתיד, ומצפה לקבל מהמדינה תשובות בלוח זמנים קצר", אמר.

      אתמול אישרה הממשלה את התיקון לחוק. במהלך הדיון תקף נתניהו את המהלך, אך אמר כי ידיו כבולות. "אני נגד התאגיד, אבל שר האוצר כרגע בעד. נמצא דרך לפתור זאת", טען נתניהו.

      לקריאה נוספת:
      משרד האוצר: ביטול התאגיד יגרום לאובדן של מיליארדי שקלים
      "ראש הממשלה לא רוצה שידור ציבורי": דיון חירום על התאגיד בכנסת
      כנס תמיכה בתאגיד: "גסיסה מוחלטת של השידור הציבורי בישראל"

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      בג"ץ מבקש שיפרטו את החלטתם בעניין התאגיד. נתניהו וכחלון

      ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה כי "ממשלת ישראל לא יכולה להוציא אל הפועל את החוקים שלה עצמה. מבזבזים 140 מיליון על גחמה של ראש הממשלה שפתאום לא בא לו תאגיד שידור ציבורי. הגיע הזמן לומר שחוק צריך לקיים". חברה לסיעה, אלעזר שטרן, הוסיף כי "אנחנו מנסים לחפש את ההיגיון בבקשת הדחייה הזאת ולסמוך על המילים של ראש הממשלה, אבל אני מודה שאנחנו מתקשים".

      ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) ציין גם הוא את הבלבול. "לא מבין מה הממשלה רוצה. האם היא רוצה שידור ציבורי או לאו? אין שום הגיון בהחלטה אחת שמתחלפת באחרת ועוברת לשלישית", אמר. "את התאגיד הזה המציאה הממשלה. הממשלה הזאת לא יודעת מה היא רוצה. תלויים פה חייהם של מאות אנשים שלא יודעים אם יש להם משכורת בחודש הבא, מגיעה גם להם מידה של ודאות".

      איתן כבל (מערכת וואלה! NEWS , איציק הררי)
      "נתניהו וכחלון פעלו שלא כדין". כבל (צילום: איציק הררי)

      בחודש שעבר אמר כחלון כי הוא סבור שתאגיד השידור הציבורי יקום כמתוכנן. "אני לא רואה איך התאגיד לא קם", אמר בוועידה החברתית-כלכלית של עיתון "דה-מרקר" בבאר שבע.

      לדבריו, הוא אמר לנתניהו כי הציבור שלח אותו לשמור על הכסף. "לא רואה איך התאגיד לא קם, אבל יש נסים ונפלאות. אני מכיר את המספרים והנתונים של הרפורמה ברשות השידור, והיא לא הגיעה סתם. הגיע הזמן לשנות את זה", אמר.

      כחלון ונתניהו הקימו בתחילת נובמבר צוות משותף לבחינת תאגיד השידור הציבורי, שנועד שלוש פעמים במהלך החודש שעבר. הצדדים לא הצליחו להגיע להבנות במסגרת שלושת השבועות שהקציבו לעצמם - נתניהו היה מעוניין "לשקם" את רשות השידור, ואילו כחלון סירב להמשך הפעלת הרשות לאור העלויות התקציביות, שלהערכת משרדו נאמדו בכ-370 מיליון שקלים.