(דוד ביטן בריאיון לוואלה! NEWS על תאגיד השידור הציבורי)
במשרד האוצר הבהירו אמש (ראשון) כי ההצעה לביטול תאגיד השידור הציבורי צפויה לשאת עמה "משמעויות תקציביות כבדות" של כ-400 מיליון שקלים בשנה וכן אובדן הכנסות של 1.7 מיליארד שקלים כתוצאה מאי מכירת השטחים שמוחזקים בידי רשות השידור במתחם שרונה בתל אביב, ומתחם שערי צדק ורוממה בירושלים. לטענת גורמים באוצר, אם תתקבל ההצעה לביטול התאגיד, אותה מקדמים ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר הקואליציה דוד ביטן, יידרשו שינויים בתקציב הדו שנתי ויהיה צורך לבצע קיצוץ בתקציב - ייתכן שאף בצורה של קיצוץ רוחבי בתקציבי כל משרדי הממשלה.
בישיבת ראשי הקואליציה שכונסה אתמול הודיע נתניהו כי בשבוע הבא הוא מתכוון להביא לאישור הממשלה את ההצעה לביטול התאגיד, אותה מקדם ביטן בשבועות האחרונים. שר האוצר, משה כחלון, נעדר מהישיבה בהפגנתיות, לאור המחלוקת הקשה בינו לבין ראש הממשלה בנושא וההתקפות הקשות עליו, ועל כל מי שמתנגד לסגירת התאגיד, מכיוונו של ביטן. כחלון הבהיר בסוף השבוע כי הוא מתנגד לסגירת התאגיד, ונימק את התנגדותו בשיקולי תקציב.
לקריאה נוספת:
"חשוב לנתניהו": ראשי הקואליציה ידונו בהצעה לסגירת התאגיד
המכון הדמוקרטי לנתניהו: סגירת התאגיד - פגיעה בתקשורת החופשית
ארדן נגד הכוונה לפרק את התאגיד: "טעות קשה שתגרום לבזבוז"
בשבועות האחרונים עסקו באגף התקציבים באוצר בחישוב עלויות המהלך לסגירת התאגיד. מהבדיקה עלה כי העלויות התקציביות הכרוכות בהחלטה לבטל את התאגיד גבוהות משמעותית מהעלויות שבהמשך הפעלתו, כתוצאה מפערי שכר "מאוד גבוהים" בין רשות השידור ותאגיד השידור הציבורי החדש, מספר העובדים הגבוה יותר ברשות, וכן הוצאות תפעול גבוהות על אולפנים וציוד ברשות השידור לעומת התאגיד.
כך, טוענים באוצר, עלות השכר ברשות השידור גבוהה בכ-30% מעלות השכר בתאגיד והמשכורת הממוצעת ברשות עומדת על 27 אלף שקלים בחודש לעובד ברשות השידור הישנה לעומת 19 אלף שקלים לעובד בתאגיד. בנוסף, באוצר טוענים כי אם רשות השידור תמשיך לפעול, מתחמי הנדל"ן שברשותה לא יימכרו, מה שיביא לאובדן הכנסות של 1.7 מיליארד שקלים.
לפי הצעת החוק של ביטן, יבוטל חוק השידור הציבורי הישראלי מ-2014, שקבע את הרפורמה בשידור הציבורי והקמתו של תאגיד השידור הציבורי, ובמקומו ייכנס מחדש לתוקפו חוק רשות השידור מ-1965, ועבודת הרשות תימשך תוך הבטחת התייעלות. מוקדם יותר החודש הציג ביטן תחשיב כלכלי לפיו ההצעה שלו צפויה לחסוך כ-2.1 מיליארד שקלים לקופת המדינה ואולם באוצר תקפו בחריפות את התחשיב של ביטן וכינו אותו "חובבני".
גם השר גלעד ארדן, שהוביל את הרפורמה בשידור הציבורי, אמר שהנתונים שביטן הציג "שגויים". לדבריו, "הרפורמה שהובלתי לוותה כל העת על ידי חברת ייעוץ כלכלי מטעם משרד התקשורת וכן על ידי אנשי משרד האוצר שבחנו אותה לעומק, והגיעו כולם למסקנה הברורה - סגירת הרשות הישנה והחולה, יחד עם עלות תשלום פיצויי פרישה נדיבים לעובדים שיפרשו ובתוספת עלות ההקמה של תאגיד השידורים החדש והמודרני".
בתוך כך, עובדי רשות השידור שיגרו היום מכתב לשר האוצר עם העתק לראש הממשלה שבו הודיעו כי הם מוכנים לקבל על עצמם צעדי התייעלות ולפתוח במשא ומתן בנושא. "כידוע לך, בימים אלו מונחת חרב פיטורים על ראשם של 1,050 מעובדי רשות השידור, עובדים נאמנים, אנשי משפחה הדואגים למטה לחמם וכל עיקרם הוא פרנסתם של ילדיהם", כתבו ראשי הוועדים ברשות.
"עמדתנו הנחרצת היא: מוכנות מלאה לצעדי התייעלות דרמטיים לרבות גמישות ניהולית מוחלטת להנהלה והצעדה של רשות השידור לפסגה כגוף מודרני, טכנולוגי ועיתונאי", הוסיפו. לדבריהם, "קולם של מאות עובדי רשות שידור לא נשמע וכאילו נעדר מהשיח. ניתן לעצור את הכול ומוטב שעה אחת קודם, להציל עובדים וגם להעמיד רשות שידור חדשה, יעילה, שעברה ועוברת בימים אלו תכנית הבראה עמוקה מכוח המציאות והנסיבות".
(עדכון ראשון: 21:00)