פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "מי זה לעזאזל קסטיאל?": בפריפריה מפוצצים את בועת התקשורת הישראלית

      "הסיפור של איבגי ירד מהכותרות בגלל שהוא איש שמאל", "מנותקת ותל אביבית", "מתייחסים אלינו כאזרחים סוג ז'", "היא אנטי דתית ואנטי ימנית". לתושבי הנגב נמאס מהסטריאוטיפים כלפיהם וההתעלמות מהם בתקשורת הישראלית, ומעצרו המתוקשר של איש חיי הלילה מסביר בדיוק למה

      הפרלמנט בבאר שבע (שי מכלוף)
      "מי זה קסטיאל ולמה זה אמור לעניין אותנו, כנראה שבגלל שהוא איש מהברנז'ה". הפרלמנט בבית הקפה של אילוז בבאר שבע (צילום: שי מכלוף)

      כבר שנים שאל הפרלמנט בבית הקפה של אילוז בבאר שבע מגיעים כמעט מדי בוקר החברים הקבועים עמוס שריג, עיתונאי בעברו והיום דובר העיר דימונה, ז'וז'ו בן גיגי, איש עסקים מקומי ואלי בוקר, סגן ראש העיר באר שבע בעבר ואיש ליכוד. אנשי שמאל ,ימין ומרכז שחלוקים כמעט בכל דבר, אבל בנושא אחד הם מסכימים, "מי זה בכלל קסטיאל? התקשורת מתעלמת לחלוטין מהפריפריה".

      "תראה את התקשורת התל אביבית, אני פותח את הטלוויזיה בשבוע שעבר ובכל התכניות מדברים על קסטיאל. מתכניות הבוקר בערוצי הטלוויזיה ואחר כך בתוכניות הרדיו. גם בערב כשאני יושב מול הטלוויזיה ורואה בחדשות קסטיאל, קסטיאל, קסטיאל. לא היה לי מושג מי זה ולמה זה אמור לעניין אותנו, כנראה שבגלל שהוא איש מהברנז'ה והבוהמה התל אביבית, זה בן אדם שיש לו כסף", אומרים חברי הפרלמנט.

      אם חשבתם שמדובר בנתק רק בגלל "שהתקשורת שמאלנית", תגלו שזה רק חלק שולי מהתהום הפעורה בין תושבי הפריפריה לבין המעצמה השביעית. זו לא רק פוליטיקה אלא גם הנושאים החברתיים שהופכים את "הבוהמה במדינת תל אביב" למנותקת מהפריפריה. מבחינתם זאת "מדינת תל אביב" שצבאה הוא "התקשורת הלבנה".

      "מנותקים נמאסתם", "תקשורת תל אביבית", "שונאי מסורתיים", "יהירים", "שחצנים", "שונאי ישראל" וכמובן "שמאלנים שמייצגים רק את עצמם". בפריפריה כועסים וזועמים. "התקשורת מנותקת מהעם", הוא משפט שחוזר פעם אחר פעם, וחלק מהתושבים כבר החליפו את התקשורת הממוסדת וניזונים מאקטואליה ברשתות החברתיות בלבד. חלקם רואים ו"נגעלים". מגזין וואלה! NEWS במסע אל "שונאי התקשורת" בפריפריה.

      הארכת מעצר ליזם הנדל"ן אלון קסטיאל, בימ"ש השלום תל אביב. דצמבר 2016 (ניב אהרונסון)
      קסטיאל כמשל. יזם הנדל"ן בדיון בהארכת מעצרו בבית המשפט, דצמבר 2016 (צילום: ניב אהרונסון)

      "ישנה סטיגמה אצל תושבי הפריפריה שהתקשורת היא שמאלנית ואשכנזית ולכן יש את הריחוק והתיעוב הזה ממנה, רואים בה המשך של השלטון מלפני 1977. אנחנו לא אנשי ליכוד אבל התקשורת מנותקת מאיתנו לחלוטין, מתעלמים מנושאים חברתיים. תראה מה פורסם השבוע בדו"ח העוני ובמה אתם התעסקתם כל היום - בעשר משפחות בעמונה. איפה ההיגיון של התקשורת, הם לא רואים אותנו, זה היה אמור לפתוח את החדשות", קובעים חברי הפרלמנט בבית הקפה אילוז.

      "כדובר עיריית דימונה אני מקבל פניות מאנשי תקשורת ומה הם מבקשים ממני - סיפורים על מקררים ריקים ומשפחה ענייה", אומר עמוס שריג, "הקמנו אגם ב-30 מיליון שקל אבל אנשי התקשורת מחפשים את המסכנות. משהו חיובי מדימונה? ממש לא. סיפורי מסכנות הם החשובים. קח כדוגמה את מחאת רוטשילד, כל התקשורת הייתה שם נון סטופ, לא הפסיקו לסקר, לעומת המחאה של ויקי כנפו שמי זוכר אותה. התקשורת של מדינת תל אביב לא מייצגת את הפריפריה".

      "התקשורת לבנה, זה לא עניין של ימין ושמאל. הבעיות החברתיות כלל לא מענייניות אותם, תראה איך תוקפים את מירי רגב בתקשורת בגלל הנושאים שהיא מעלה, אני לא איש ליכוד אבל בפריפריה מירי רגב מייצגת אותנו, אין מעצבי דעת קהל מזרחיים, וגם המיעוט שנמצא לא מייצג אג'נדות חברתיות. הם מעדיפים להתעסק בעמונה ולא בבנייה הלא חוקית בנגב אצל הבדואים, אתה לא תראה את הנושא הזה בתקשורת, הם מנותקים", אומר בן גיגי.

      אלי בוקר, איש ליכוד ותיק, סבור כי התקשורת הישראלית איבדה את אמון הציבור בכלל ונותן כדוגמה את ה"רדיפה האישית" אחרי ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אין אמון בתקשורת היום, כל מה שהיא אמרה יצא הפוך, היא מייצגת את עצמה ואת אלו שעובדים בה. כדי להיות בתקשורת אתה צריך להיות באג'נדה שלהם או להתחבא, האג'נדה של השמאל שולטת, התקשורת מחכה לנתניהו בכל פינה עם רובה צלפים, ככה מתנהגים לראש הממשלה? לא מעניינים אותם הדברים האמתיים. כמה פעמים היה אבא של רפאלי בתקשורת בשנה האחרונה? קסטיאל מעניין רק אותם, את צפון תל אביב, הם עסוקים בעצמם".

      מירי רגב באופיר 2016 (יותם רונן)
      "התקשורת לבנה. אני לא איש ליכוד אבל בפריפריה מירי רגב מייצגת אותנו". שרת התרבות בטקס פרסי אופיר 2016 (צילום: יותם רונן)

      צביקה אלוש כיהן במשך שנים כראש מערכת "ידיעות אחרונות" בדרום, כיום הוא בעל משרד יחסי ציבור. לדבריו, "התקשורת התל אביבית מנותקת מהפריפריה. הנגב סובל מאפליה קשה, התקשורת נתפסת פה כאנטי דתית, אנטי מסורתית ואנטי ימנית. ככל שהתקשורת תוקפת את נתניהו, פה כוחו מתעצם".

      אלוש מנתח את המצב לא רק בפן הפוליטי, לדעתו האפליה התקשורתית קיימת כמעט בכל תחום. "אלף מיטות חסרות בבית חולים סורוקה והתקשורת מתעלמת, אם זה היה בבית חולים במרכז הארץ כל מערכות החדשות היו טוחנות את הנושא. באר שבע פחות מעניינת, עומס חולים במיון באיכילוב יקבל תקשורת זועקת, עומס בסורוקה לא ייכנס לעיתון".

      "להלן תיאור מצב נתון במערכת חדשות תל אביבית", מתאר אלוש, "כתבי הדרום מודיעים על תאונת דרכים קטלנית בכבישי הנגב, המערכות נכנסות למהומה רבתי בדסק, מזעיקים כתבים וצלמים, עד לרגע שמתברר שההרוגים הם בדואים. המערכות נכנסות לחזל"ש, ומי סובל מכך כמובן שתושבי הנגב. הכבישים פה מסוכנים, אבל עקב אי סיקור תקשורתי מספיק של התאונות, הכבישים נשארים משובשים".

      הכפר חורה ביום אחרי התאונה הקטלנית שגבתה את חייהן של 8 נשים מהכפר, ינואר 2015 (יותם רונן)
      בני הכפר הבדואי חורה אבלים על שמונה מנשות הכפר שנהרגו בתאונת דרכים, פברואר 2015 (צילום: יותם רונן)

      לפני כשנתיים וחצי ישב עמוס טרבלסי, פעיל חברתי ממושב בית הגדי, מול המחשב בזמן חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון. הוא הרגיש גאווה גדולה על האחדות בעם והחל לכתוב בפייסבוק לראשונה, אבל האחדות התחלפה במהירות בכעס על התקשורת בזמן מבצע צוק איתן, מאז הוא העלה עשרות פוסטים נגד "התקשורת" בעשרות הדפים שהוא מפעיל ברשת.

      "אחרי חטיפת הנערים ובזמן צוק איתן, אני פותח טלוויזיות. בזמן שרקטות נופלות ליד הבית שלי אני רואה שבתקשורת מדווחים על אזעקה במרכז הארץ וזה הופך לדבר הכי חשוב. פה אין רגע בלי אזעקה ושם אזעקה אחת הופכת לסיפור הגדול. בכלל, בתקופת המלחמה חשתי שהתקשורת מנסה לעצב את דעת הקהל גם אם זה על חשבון תושבי הדרום, כדי לשרת אינטרסים כאלה ואחרים. התעלמו לחלוטין מתושבי הדרום, התקשורת התייחסה אל תושבי הדרום כאזרחים סוג ז'".

      "אנשים בפרפריה חושבים שחלקים נרחבים בתקשורת עושים לנו שטיפת מוח, אתה פותח את הטלוויזיה ושומע רק כיוון אחד", מוסיף טרבלסי, "הם רוצים ליצור מצב שהצופים ישנאו את השלטון ואת המדינה, ואני אומר לעצמי, זה מה שבחרנו והם מנסים ליצור שנאה בין העם לשלטון. תראה את הבחירות בארצות הברית - התקשורת הישראלית ניסתה לשטוף לנו את המוח, טראמפ סתם גימיק והוא לא מתאים, בניגוד גמור לדעות של האזרחים. אנחנו צדקנו והם טעו, כמו בבחירות האחרונות לכנסת. תתנצלו. הם לא משקפים אפילו במעט את התחושות בעם. תראה את הסיפור של איבגי, איך הוא ירד מהכותרות וכמעט לא שומעים עליו יותר בגלל שהוא איש שמאל, אם זה היה איש ימין התקשורת כבר הייתה עושה שטיפת מוח - ואני מתנגד לכל המעשים הללו מימין ומשמאל, אבל התקשורת לא מאוזנת בכלל. קח לדוגמה את הביקור של ראש הממשלה באזרבייג'ן וקזחסטן, מדיוניות מוסלמיות, לא תשמע על זה בתקשורת כי היא מוטה. הציבור איבד את אמונו בתקשורת".

      עמוס טרבלסי במשרדו במושב בית הגדי (שי מכלוף)
      "בתקשורת עושים לנו שטיפת מוח, אתה פותח את הטלוויזיה ושומע רק כיוון אחד". עמוס טרבלסי במשרדו במושב עין הגדי (צילום: שי מכלוף)

      איציק ג'רבי הוא איש שמאל, פעיל ותיק של מפלגת העבודה בעיר נתיבות. ג'רבי מאס בתקשורת הממוסדת ומדי שבוע הוא תוקף אותה חזיתית. "התקשורת חיה בתוך בועה, הם חושבים שהם מנהלים את המדינה, אני לא יודע אם הם מבינים שהעם חושב אחרת, רוב השידורים מוטים לצד פוליטי, הם לא מסוגלים לסבול את נתניהו, מהרגע שניצח את שמעון פרס הוא הפך לאויב העם. אני לא אוהד נתניהו אבל לפעמים זה נראה לא כמו ביקורת אלא כשנאה תהומית. הם משדרים לבועה, כל הפריפריה מצביעה ימין ופה הם לא מאמינים לשום מילה שיוצאת מהתקשורת".

      ג'רבי מרבה לתקוף את התקשורת ו"רדיפתה" אחר הנשיא לשעבר, האנס משה קצב. "מהיום שהוא נבחר לנשיאות התקשורת לא נתנה לו יום אחד של חסד בגלל שהוא ניצח שמעון פרס ז"ל, הם חיפשו ומצאו אותו", אומר ג'רבי. את ההבדלים בתפיסה בין הפריפריה לבין התקשורת מסביר ג'רבי דרך דוגמת מעצרו של יזם הנדל"ן ואיש חיי הלילה אלון קסטיאל בחשד לאונס. "בסך הכול מדובר במוכר רהיטים, לא ידעתי מי זה אלון קסטיאל, הוא כנראה בליין מפורסם בתל אביב, את מי זה מעניין? זה לא מעניין 98 אחוז מתושבי הפריפריה, בתקשורת עשו מזה סיפור ענק כאילו מדובר באישיות חשובה, מה קורה פה? התקשורת קצת התבלבלה, לוקחת טפל והופכת אותו לעיקר".

      הנשיא לשעבר והאנס המורשע משה קצב משתחרר מכלא מעשיהו, 21 בדצמבר 2016 (תצפית TPS , איתן אלחדז)
      "הם חיפשו ומצאו אותו". הנשיא לשעבר האנס משה קצב משתחרר מהכלא, דצמבר 2016 (צילום: יתן אלחדז, תצפית TPS)

      יום רביעי בשעות הערב, שעות ספורות לפני שנשיא קצב משתחרר מכלא מעשיהו ומגיע אל ביתו בקריית מלאכי, עשרות אנשי תקשורת מצטופפים בדשא ממול ביתו, קובי תושב העיר מגיע להביע הזדהות ופותח במונולוג. "אתם, אנשי התקשורת שונאי מזרחיים, כולכם אנשי שמאל, התקשורת מגעילה, אתם רוקדים על הדם, תניחו לו לנפשו, הוא שילם את חובו ואתם עדיין לא מרפים, כל הזמן אומרים וכותבים 'האנס המורשע' בסמוך לשמו, אני לא רואה שאתם כותבים ליד שמו של אולמרט, העבריין המורשע והמושחת או ליד שמו של חיים רמון העבריין המורשע, לקצב זה הרבה יותר קל, ככה זה בתקשורת האשכנזית".

      "לפני כחצי שנה נעצר בעל בר מבאר שבע בחשד לאונס של קטינה, התעסקו בזה יום אחד ואולי איזה מבזק ברדיו", מספר עיתונאי המסקר את הדרום באחד מכלי התקשורת על ההבחנות שעושים בתקשורת התל אביבית, "בחייאת, לא הגזמנו? מי זה לעזאזל קסטיאל שתופס כותרת ואף אחד בפריפריה לא מבין את המשמעות, הרי אם לא היה מדובר בבליין איש חיי הלילה של תל אביב שיצא עם נשים מפורסמות מתל אביב – את מי זה בכלל היה מעניין?".

      "והייתה כאן תקלה נוספת", מוסיף אותו עיתונאי, "שממחישה עוד יותר את הצביעות התקשורתית של הבועה התל אביבית – שמו והחשדות נגדו פורסמו בכל כלי התקשורת עוד לפני שאפילו המשטרה החלה בחקירה, עוד לפני שהאיש נעצר או נחקר. יש כאן זילות בזכויות בסיסיות של אדם הקרבה של ערכי יסוד על מזבח הרייטינג – רק בכלל שהסיפור מוכר עיתונים בתל אביב. והנה עוד דוגמה מקוממת ליחס המפלה של קברניטי התקשורת כלפי אוכלוסיות שלמות. מישהו כאן שמע על התינוק שנשרף למוות כתוצאה משימוש רשלני בתנור חימום? זאת טרגדיה אנושית יוצאת דופן שאירעה השבוע. לא, והסיבה – מדובר בתינוק מהפזורה הבדואית בדרום. האם אתם מתארים לעצמכם סיפור כזה שמתרחש בתל אביב ולא מגיע לכותרות? זה הרי מעוות לחלוטין".

      (עדכון ראשון: 19:54)