כל מי שביקר בברלין בחודש דצמבר יודע - זו התקופה היפה ביותר בשנה. עשרות שווקי חג המולד נפתחים ברחבי העיר, וכולם שוקקים ועמוסים בהמוני מבקרים שבאים לנגוס בנקניקייה עסיסית או לאכול מהפומס הצ'יפס או מנת פטריות מטוגנות בתוספת רוטב לא מאוד דיאטטי. וכמובן, איך אפשר בלי ה"גלוויין", יין חם ומתובל, שהופך את מינוס שתי המעלות למשהו נסבל ואפילו נעים. העיר הופכת לקרנבל אחד גדול וצבעוני של אנשים שמחים ומאושרים, מכל העולם, מכל הדתות.
את החגיגה הזו קטע אתמול מה שנראה כמו פיגוע דריסה. בניגוד אלינו, הישראלים, וגם בניגוד לכלי תקשורת אמריקנים, כאן לא מיהרו להכריז על האירוע כפיגוע טרור. בזמן שבאתרי חדשות בארץ כבר הופיעו כותרות אדומות של "טרור בלב ברלין" ו"אימה בבירת גרמניה", כאן בברלין עדיין היו אתרי חדשות שדיווחו על האירוע תחת הכותרת Unfall "תאונה" בגרמנית.
גם הבוקר אפשר לראות את המילים "מתקפת טרור" תחת סיוג אחרי המילים "נראה כמו" ובתוך מירכאות. אין צורך לצעוק מיד "אנטישמיות" לנוכח הזהירות בקביעה שמדובר בטרור גם בפעמים שבהן הפיגוע מובהק, מאחר שאירופה עושה זאת גם באירועים דומים במדינותיה שלה. צורת העברת החדשות שונה ממה שמוכר בישראל אפילו השעשועון ששודר בזמן הפיגוע בדאס ארסטה, הערוץ הראשון של גרמניה, לא נקטע לטובת מעבר לשידור מהזירה.
עוד בנושא:
דיווח: הדורס בברלין היה פליט מפקיסטן, גנב את המשאית מאזרח פולני
חשד לפיגוע: 12 הרוגים וכ-50 פצועים בדריסה בשוק חג מולד בברלין
טראמפ על הדריסה בברלין: "טרוריסטים אסלאמים טובחים בנוצרים"
בעיתונים, במקום ללכת על כותרות צבועות בדם שמצהירות על פיגוע, אמנם הלכו על פונט גדול ובין שתיים לארבע מילים, אך אלו פונות לרגש, כמו "הו אלוהים, ברלין" או "הלב שלנו". גם תושבי העיר הגרמנים, שגם כך אינם פעילים כמו הישראלי הממוצע ברשתות החברתיות, שומרים על איפוק - שינוי תמונה לסרט שחור, שימוש בתגית #prayforberlin או פוסט קצר בסגנון "לבנו עם המשפחות".
מנגד, חלק מהישראלים המתגוררים בעיר, הגיבו באופן המוכר יותר מאירועים כאלו בארץ. אמנם נהוג לחשוב שבברלין מתגוררים שני מנדטים של מרצ, אך היא מלאה בישראלים מכל קצוות הקשת הפוליטית - גם ימנים גרים בבירת גרמניה. וכך, למשל, אחד הגולשים כתב בתגובה לפרסום על ההרוגים, בהתייחסות לפליטים: "פה נלמד אותם להתנהג". אחר הוסיף בציניות: "אבל למה שמישהו בגרמניה ירצה לבצע פיגוע? ברלין סך הכול עיר מאוד נחמדה שקלטה מאות אלפי פליטים מוסלמים מאזור מוכה ג'יאהד כמו סוריה. למה שחג נוצרי יהווה עבורם סיבה לרצות לפגוע בציבור הרחב?". אחרת כתבה: "תמימים הגרמנים האלה שמים משקפיים ורודות המודיעין קבל שם התראה על פיגוע בשוק הזה בחג לפחות היו שמים מחסומים וכמה רוסים של פותחת תיק בבקשה" (השגיאות במקור, י.ד.).
הגרמנים הם עם מאופק יותר מאיתנו באירועים מהסוג הזה, ואינם ששים לקפוץ על כל מיקרופון שבא לראיין אותם. לאחר האירוע אתמול, התאספו עשרות סקרנים באזור, לא הרבה יותר מזה, והתפזרו בשקט במהלך השעות הבאות. לא נשמעו צעקות או הצהרות בנוגע למדיניות הגרמנית בנוגע לפליטים, ובוודאי שלא הקריאות המוכרות בסגנון "מוות לערבים". בפינות שונות בסמוך לזירת הפיגוע הונחו נרות זיכרון ודגלונים של גרמניה. גאווה לאומית שמורה פה בעיקר לטורנירי כדורגל גדולים, לא מעבר לכך.
ברייטשיידפלאץ, הכיכר שבה פעל שוק חג המולד, מוכרת מאוד לתייר הישראלי. היא נמצאת באזור היוקרתי במערב העיר, בסמוך לגן החיות וקניון ביקיני באזור הקודאם, שם פועל בר המאנקי החביב על התיירים. במקום פועלים גם משרדים רבים, וגרמנים רבים שקמו הבוקר לעבודה נתקלו במחסומים משטרתיים ובשוטרים חמורי סבר שאסרו עליהם להיכנס לאזור, חלקם נאלצו לעשות עיקוף גדול של כמה רחובות כדי להגיע למשרד מהכניסה האחורית. בארץ, איש לא היה מתרגש מזה. פה נתקלנו בכמה פרצופים המומים, במיוחד למשמע הוראות השוטרים.
האם הבוקר ברלין בטוחה יותר? בישראל השגרה היא הצגת התיק לבדיקה בכל מקום שאליו נכנסים, בין אם זה קניון גדול, שוק אוכל עירוני, או סתם קניות בסופר. אבל כאן בברלין זה לא קורה. גם בשנה שעברה וגם השנה פורסם על התרעות מפני פיגועים בחג המולד או בערב השנה החדשה, וייתכן שיש פעילות מודיעינית אך אין שום דבר שמורגש בשטח. כשנכנסים לשווקי חג המולד עדיין אין מי שבודק את הבאים, וגם הבוקר תחנת הרכבת צואולוגישר גארטן, הסמוכה למקום הפיגוע, הייתה ריקה משוטרים או בודקים מכל סוג.
במהלך הבוקר ייפתחו שווקי חג המולד האחרים ברחבי העיר, ובערבים הם בדרך כלל שוקקי חיים. השאלה היא אם הערב המצב יהיה שונה, או שהברלינאים והתיירים לא יתנו למסיבה להיפסק. המבחן הבא של העיר יהיה ב-31 בדצמבר, ערב השנה החדשה. בברלין מותר לכל תושב לקנות זיקוקי דינור ונפצים מ-29 בחודש, למשך שלושה ימים בלבד. במהלך שלושת הימים הללו, ובמיוחד לקראת שעת חצות והמעבר לשנה החדשה, הפסקול של העיר הוא קולות הנפץ, שנשמע כמו נלקח מסרט מלחמה, עד שלא ניתן להבחין אם מדובר בפיצוץ מטען או בנפצי הצעצוע. כשהעצבים גם כך מתוחים, מעניין יהיה לראות איך כוחות הביטחון מצליחים לאבטח את האירועים שאמורים למשוך אליהם מיליוני חוגגים.