האם בית הכנסת הגדול בתל אביב עומד בפני סכנת סגירה?

ועדת ערר לענייני ארנונה של עיריית תל אביב החליטה לאחרונה לדחות את בקשת בית הכנסת הגדול בעיר לבטל חיוב ארנונה על סך כשלושה מיליון שקלים, שהושת עליו לאחר ביטול פטור מתשלום מסי עירייה. הפטור בוטל בעקבות קיומם של אירועים פרטיים בבית הכנסת, דבר שלטענת העירייה הופך אותו למבנה שבו נעשה שימוש מסחרי. נוסף על כך, קיבלה הוועדה את ערעורה של חברת הפקת האירועים "שותפות רגעים", ששיווקה את בית הכנסת כמקום לאירועים, על אף שתחילה הוחלט לכלול אותה בדרישות התשלום. כעת טוענת בית הכנסת המפורסם כי אם תנקוט העירייה בהליכי גבייה נגדו, יעמוד המוסד ההיסטורי בסכנת סגירה.

ההחלטה לבטל את פטור הארנונה לבית הכנסת, הממוקם ברחוב אלנבי בעיר, התקבלה לאחר שבשנת 2013 הגיעו פקחי העירייה לבית הכנסת בעקבות חתונה מפוארת שערך בו איש העסקים והבעלים לשעבר של מכבי פתח תקווה, עמוס לוזון. אז, גילתה העירייה כי משנת 2012 נערכות במקום חתונות לעשירי המדינה. בתוך כך, בכתב הדרישה הראשון ששלחה העירייה לבית הכנסת נכתב: "ממידע המצוי בידי העירייה עולה כי במקום פועל עסק בשם 'רגעים לרגעים היפים שבדרך', כך שבפועל הנכס משמש גם אולם אירועים לעריכת חתונות, בר מצוות וכדומה. ככזה, השימוש הנעשה בו הוא מסחרי ולשם הפקת רווח כספי".

בהחלטתה הראשונה, קבעה העירייה כי תשלום הארנונה הרטרואקטיבי עבור השנים 2013-2014 יחושב לפי גודלו של בית הכנסת, 1,500 מטרים רבועים, ולא רק לפי החלק שבו התקיימו האירועים. כמו כן, כאמור, העירייה קבעה תחילה כי לא רק בית הכנסת חב בארנונה, אלא גם "שותפות רגעים", שלה ניתנה בלעדיות לשיווק המקום ללקוחות המעוניינים לקיים שמחות. יצוין כי מאז 2015 התחלפה הנהלת בית הכנסת וכיום לא מתקיימים במקום אירועים מסוג זה.

עוד בוואלה! NEWS:
הדרך להבטיח אישור התקציב: מיליונים הועברו לח"כים למען מטרותיהם
תיעוד: החוקרים תופסים את גטאס עם צאתו מהפגישה עם אסיר חמאס
חשד לרצח: גופת צעירה נמצאה לצד הכביש בכניסה למגדל שליד הכנרת

בהחלטה לקבל את ערעורה של "שותפות רגעים", שהוגש על ידי עו"ד רונן נאוי, מנהל מחלקת ליטיגציה במשרד המרמן, אלמוג, בר יוסף, נאוי ושות', מתואר ניסיונה של העירייה להכניס את החברה כחייבת בארנונה משום שידעה כי תתקשה לגבות את החוב המלא מבית הכנסת. "עיריית תל אביב טוענת שרגעים מחזיקה בנכס יחד עם בית הכנס הגדול ולכן היא בעלת זיקה גדולה לנכס", נכתב בהחלטה, וצוין בנוסף כי מומחה מטעם העירייה לא הניח תשתית ראייתית הנוגעת לזיקת החברה לבית הכנסת.

עוד נכתב כי "'רגעים' עבדה כסוכן ומתווך שהעמיד את שירותיו לטובת ביתה כנסת ואף שילם על כך זכות שימוש לצורך עריכת אירועים. נדמה כי הוספתה של 'רגעים' בידי העירייה כמחזיקה בנכס מקורה בשיקולי גבייה, ולא בממצאים בדבר היותה בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכס".

יצחק בר זאב, רב בית הכנסת, הביע את חששו כי החלטת הוועדה עלולה להביא לסגירת בית הכנסת ההיסטורי. "מדובר במיליוני שקלים שעיריית תל אביב רוצה לקחת מקופת בית הכנסת, שהיא ריקה ודלה ובקושי מצליחה לקיים את השיעורים, התפילות ואירועי תרבות שמתקיימים במקום", אמר. "אם העירייה תתעקש לקחת את הסכום, פירוש הדבר שנאלץ לסגור את שערי בית הכנסת. פעילויות בית הכנסת אינן מתוקצבות על ידי שום גורם עירוני כזה או אחר, וממילא העול התקציבי של בית הכנסת מהגדולים בעיר נופל על כתפי הנהלת בית הכנסת. להשית חוק תקציבי מעבר לתקציב השוטף היא כמו הנחת גרדום והכרזה בפה מלא כי העירייה מעוניינת לסגור את בית הכנסת".

בהתייחסו לסיבה שבגינה העירייה ביטלה את הפטור מארנונה לבית הכנסת, אמר בר זאב כי החוב הוא תוצאה של שמחות פרטיות "שנעשו בצורה שלא הייתה הולמת את בית הכנסת בעבר ושלא נעשות יותר". לדבריו, "בזמן שהאירועים נעשו, הם נעשו מאחר שבית הכנסת לא מצא לעצמו שום מקור תקציבי אחר לממן את עצמו. מאז שהתחלפה ההנהלה האירועים הללו חדלו להתקיים".

שלמה פיבקו נשיא בית הכנסת הגדול התריע גם הוא על חוסר יכולתו של בית הכנסת לעמוד בתשלום החוב. "החוב נע בין 2.5לשלושה מיליון שקלים והוא רק הולך וגדל בעקבות ריביות שנצברות שאין ביכולתנו לשלם", אמר. "קופת בית הכנסת כפי שידוע מאוד קטנה ודלילה, בית הכנסת ניזון אך ורק מתרומות שעוזרות לבית הכנסת להתקיים על בסיס יומיומי ולא מעבר לכך. פעילויות בית הכנסת לא מתוקצבות על ידי העירייה או משרד הדתות והמועצה הדתית בתל אביב, על אף שבחלק מהסעיפים התקציביים יש תקציב מיוחד למוסדות חשובים כמו בית הכנסת הגדול בעיר, שמעבר להיותו מוסד דתי תורני הוא גם אייקון תרבות ואחד מסמלי העיר החשובים".

פיבקו הוסיף: "אם יחליטו לגבות את החוב, אני וההנהלה נשים את המפתחות על השולחן ובית הכנסת יסגר או שהעירייה תשתלט עליו. אני קורא לראש עיריית תל אביב, בימים אלו אנחנו מנהלים משא ומתן עם העירייה בנוגע לשיפוץ בית הכנסת בהיקף של עשרות אלפי שקלים. זו יוזמה חשובה וברוכה ודווקא בגלל ששמו את חשיבות בית הכנסת על מפת העיר תל אביב, אני מבקש כחלק מהמתווה הכולל לבטל לפני משורת הדין את רוע הגזרה".

אסף אוסלקה, בא כוחו של בית הכנסת, התריע גם הוא כי בית הכנסת אינו מסוגל לשלם את "עלות ההחטה התמוהה של ועדת הערר". לדבריו, "אנו לומדים את ההחלטה ונחליט מה לעשות. בית הכנסת ימשיך לפעול כרגיל. אם העירייה תחליט לנקוט הליכי גבייה נגד בית הכנסת הראשון בתל אביב, מוסד מפואר לכל הדעות, הוא ייסגר". הוא הוסיף כי ללא חשבונות בנק, בית הכנסת לא יוכל לתפקד ובלית ברירה, המוסד שהוקם בידי ותיקי תל אביב יאלץ לסגור את שעריו. "אם העירייה רוצה להשתלט על בית הכנסת, היא לא תצליח. בית הכנסת אינו רכוש של אף אחד, אלא הקדש", אמר.

נאוי, בא כוחה של "שותפות רגעים", בירך על קביעת ועדת הערר כי מרשתו לא היוותה מחזיק בבית הכנסת החייב בארנונה. "לא ייתכן מבחינה מסחרית ולא ייתכן מכל בחינה אחרת להטיל על מי ששימש סוכן או ספק של עסק מסוים, גם אם ספק בלעדי, את הסיכונים והחובות המוטלים על בעל הנכס, ובהם החובה בתשלום ארנונה", מסר. "הוועדה הבינה שאין היגיון בחיוב אדם במלוא דמי הארנונה כשנוכחותו בנכס מסתכמת בשעות ספורות מדי חודש. ועדת הערר הבינה וקבעה שאין דבר כזה שני מחזיקים בנכס, אלא אם שניהם יודעים על כך, נוהגים כבעלים ומדווחים על כך לעירייה בזמן אמת. למעשה, החלטת ועדת הערר מקפלת בתוכה אמירה לעירייה, לפיה עליה לנהוג בריסון ובזהירות שעה שהיא מחליטה שמאן דהוא נחשב 'מחזיק', ועוד רטרואקטיבית, כך שבוקר אחד אותו אדם קם לחובות של מיליוני שקלים בארנונה בשל קביעה חסרת אחריות".

בית הכנסת הוקם בשנת 1924 ותוכנן בידי האדריכל יהודה מגידוביץ', באמצעות תרומתו של הברון רוטשילד. הוא נחשב מבנה היסטורי בעיר והוקם בידי ראש העירייה הראשון, מאיר דיזנגוף. הוא נחשב מוסד ציוי חשוב לפני קום המדינה ואחריה, ודמויות מפתח רבות התפללו בו – החל מהמשורר חיים נחמן ביאליק ועד ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, שהגיע לתפילה הראשונה ביום העצמאות הראשון של מדינת ישראל. בשנים האחרונות מנסים נציגי ההנהלה להחיות את בית הכנסת עקב מיעוט מתפללים. רבנים, אנשי ציבור ושרים, ובהם רב העיר תל אביב ישראל לאו, מגיעים לאירועים המתקיימים בבית הכנסת בניסיון להכניס רוח עכשווית במקום ולקרב לבבות.