עתידם של תושבי המאחז הבלתי חוקי עמונה ייקבע היום (שלישי) עם הכרעת ההחלטה אם לקבל את המתווה שסוכם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט. אם המתווה לא יתקבל, אזי שצפוי לתושבי עמונה פינוי כפוי. לו יתקבל המתווה, מדובר יהיה בפינוי בהסכמה בכפוף לתנאים.
יותר מאלף מפגינים התכנסו הערב למחות בירושלים נגד פינוי עמונה, בהפגנה שאורגנה על ידי תנועת נחלה בראשות דניאלה וייס. מדובר בהפגנה אחת מיני רבות שמתקיימות בתקופה האחרונה ברחבי הארץ. "אנו נאמנים לכל גרגר וגבעה בארץ ישראל", אמרה וייס. "על ארץ ישראל לא מוותרים, היא לא עומדת למשא ומתן. לבי מלא חרדה בשל עמונה. כל כך הרבה דברים שמעתי בזמן האחרון מכל כך הרבה נבחרי ציבור, להם ניסינו להסביר שבג"ץ אינו השליט פה במדינה. בג"צ הוא המצודה האחרונה של השמאל שכל מערכותיו קרסו. בג"ץ משתף פעולה עם המגמה לגרש יהודים מארץ ישראל, אבל לא עוד".
הרב ישראל אריאל הוסיף: "היישוב עמונה בנוי על הר שלפי המסורת היהודית עליו עמד אברהם אבינו ונאמר לו 'שא עיניך, כל הארץ אשר אתה רואה לך אתנה'. מה בג"ץ אומר? שזה של הערבים. יש פה ארץ אחת על פי תורה אחת". הרב עוזי שרבף מתנועת "נחלה" הוסיף כי "צריך להתיישב בכל ארץ ישראל, ואם לא תעשו זאת זו תהיה מעילה בתפקיד הדור הזה".
לקריאה נוספת:
נתניהו ובנט סיכמו: תושבי עמונה יפונו בהסכמה לקרקע חלופית בסמוך למאחז
הפתרון החדש לתושבי עמונה: ישהו עד שנתיים בשטחים סמוכים למאחז
מחאת חיילים ברשת: "גם אני אסרב לפנות את עמונה"
תושבי המאחז שומרים בינתיים על שתיקה ומחכים לקבלת הפרטים המלאים על המתווה. נכון לעכשיו, יודעים התושבים כי מדובר במתווה נכסי נפקדים על חלקות שונות, לאחר שהוגשו התנגדויות על שתיים מתוך שלוש חלקות במתווה הקודם. כלומר, המתווה כולל ארבע חלקות שישאירו את התושבים על ההר ולאורך תקופה ארוכה של שנתיים לפחות. לאחר מכן, המתווה יצטרך לקבל אישור מחודש.
המתווה הנוכחי עדיף לתושבי המאחז גם מבחינת היקף הקרקע שאליה יוכלו לעבור ושעליה יוכלו להעתיק את מבניהם, וגם מבחינת אורך הזמן שבו יוכלו להישאר. עוד בטרם הוצע המתווה, גורם במאחז טען כי אם המתווה יהיה הגיוני יותר מבחינת היקף השטח והזמן המוקצה למגורים בו, ולכן ככל הנראה לא תהיה לו התנגדות. ועדיין, משום שפרטי המתווה עוד לא נחשפו במלואם במאחז שומרים על דממה.
ככל הידוע, ארבע החלקות שיכללו במתווה הן חלקות 38, שהייתה גם במתווה הקודם, וחלקות 29, 28 ו-30. יתרון נוסף במתווה הזה, הוא הרצף שנשמר בין החלקות שהוקצו למאחז. החלקות יחדיו כוללות 57 דונם. אם לוקחים בחשבון את העובדה שעל חלק מהקרקעות יש תביעות בעלות שככל הנראה יגיעו להליך של פירוק שותפות, ייתכן שמתוך השטח הכולל צפוי להישאר בידי התושבים בין 40 ל-50 דונם - היקף גדול בהרבה מזה שהוצע במתווה הקודם. הליך פירוק שותפות הוא הליך משפטי סבוך שנמשך זמן רב. ייתכן כי הכוונה במקרה זה היא להוציא צו אלוף בנושא שיאפשר להפעיל את התהליך תוך זמן קצר מאוד ולא להיגרר להליך משפטי ארוך ומתיש.
אם תושבי עמונה יקבלו את המתווה, תוגש בקשה לבית המשפט לדחות את הפינוי בחודש. אם תינתן הארכה והתושבים עדיין לא יספיקו להשלים את המעבר, הם יפונו לבית ספר שדה בעפרה, עד להשלמת העתקת המבנים לחלקות החדשות.
מטה המאבק ותושבי עמונה הציבו לעצמם כמה מטרות. אחת מהן היא להישאר על ההר ואחרת היא לאפשר התרחבות. במתווה הנוכחי, המטרות הללו הושגו. אך לא הכול מושלם ועדיין נשמעים קולות בקרב תושבי עמונה כי השטחים שהוקצו להם נמצאים בקצה הצפון-מזרחי של ההר, מה שלא מאפשר להם לתפוס חלק נרחב משטח ההר, בדומה למצב היום.
"אין לקבל פשרה שמהותה הודאה שהאדמה שייכת לנוכרי"
עמונה הפכה לסמל עבור חלק מתושבי ההתנחלויות, שמאסו בסיכומים וויתורים. אתמול פרסם הרב דב ליאור, הנחשב כסמן ימני ובלתי מתפשר בהתיישבות, מכתב שבו קרא לא להתקפל ולהתפשר. "אין לקבל שום פשרה, שכאילו התושבים מודים שהאדמה שייכת לנוכרי", כתב במכתב שכותרתו "ארץ ישראל שייכת אך ורק לעם היהודי". "נשאלתי על ידי אחד התושבים אם יש עניין לתמוך בפשרה, שהיא להעתיק את היישוב לחלקה אחרת או אדמות שנקראו נכסי נפקדים. התשובה היא אחת לפי תורתנו הקדושה ארץ ישראל שייכת אך ורק לעם ישראל ואין לשום עם בעלות על ארצנו, אלא אם כן קנה מיהודי. לכן, אין לקבל שום פשרה במציאות הנוכחית".
גם אם היום יתקבל המתווה, יהיו עדיין שלבים שצריך לעבור כדי שהוא יהפוך למציאות. בארגון "יש דין", המייצג את בעלי הקרקעות, שוקלים מהלכים נוספים. בפניהם עומדת האפשרות לעתור לבג"ץ על עצם השימוש במתווה נכסי נפקדים, שלא נעשה בו שימוש מאז אמצע שנות ה-70 בשל קשיים. אפשרות נוספת היא לעתור נגד השימוש בהליך מזורז של פירוק שותפות על ידי צו אלוף. ב"יש דין" יכולים גם להשתמש בפסק דין בג"ץ עמונה כדי להתנגד לו, בטענה כי המתווה לא עולה בקנה אחד עם פסיקת השופטים שיש לפנות את המאחז ולאפשר לבעלי הקרקע לחזור ולעבד את אדמתם. הישארותם של תושבי המאחז על ההר לא מממשת את פסק הדין.
בתנועת "שלום עכשיו" הוסיפו כי "הממשלה נותנת פרס למתנחלים ומעתיקה גזל אדמה אחד לאחר. התכנית אמנם זמנית לכאורה, אך אם תאושר, הממשלה תתחיל במרוץ בזק להפוך אותה להתנחלות חדשה, עם יחידות דיור ותשתיות. במקום למצוא פתרון הולם, שאינו גוזל שוב אדמות פרטיות באזור, שמעולם לא יהיה חלק ממדינת ישראל בהסכם, המדינה בוחרת להיכנע לאיומים של המתנחלים ולכופף את החוקים לצרכיה".
(עדכון ראשון: 16:48)
