פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בלתי מספיק: יש צורך בזריקת מוטיבציה וברפורמה חדשה בבתי הספר

      מ-2011 נעצרה מגמת העלייה בציונים במבחנים בינלאומיים כמו פיז"ה וטימס. רפורמת "אופק חדש" שיושמה שלוש שנים קודם לכן דחפה מעט, אך עכשיו זקוקה המערכת לשינויים מהותיים: עוד שעות הוראה ושיטות לימוד מודרניות

      בלתי מספיק: יש צורך בזריקת מוטיבציה וברפורמה חדשה בבתי הספר
      צילום: ניב אהרונסון, עריכה: יאיר דניאל

      (שר החינוך נפתלי בנט על נתוני המיצ"ב: "החזקים התחזקו, החלשים התחזקו עוד יותר")

      המבחנים הבינלאומיים לבתי ספר מגלים כי אחרי מגמת עלייה בציונים שנרשמה משנת 2006, מאז 2011 תלמידי ישראל מדשדשים במקום, בזמן שהעולם מתקדם. שר החינוך הנוכחי, נפתלי בנט, והשר לשעבר, גדעון סער, רמזו שהאחריות היא של השר הקודם, שי פירון, שהפחית את חשיבות המדידה. אולם, מערכת החינוך זקוקה לזריקת מוטיבציה חדשה שתשפר את הציונים, בדומה לרפורמת "אופק חדש" שדחפה את התלמידים בין 2008 ל-2011.

      שני המדדים הבינלאומיים החשובים של מערכת החינוך, מבחן פיז"ה שתוצאותיו פורסמו אתמול ומבחן טימס שתוצאותיו פורסמו בשבוע שעבר, וכמוהם המדד הישראלי, המיצ"ב, שפורסם בחודש שעבר, מעלים תמונה אחידה. מאז שנת 2011 כמעט ואין שיפור בציוני תלמידי ישראל במקצועות מתמטיקה, מדעים ושפה, וגם העליות המינוריות שנרשמו במיצ"ב בשנת הלימודים הקודמת באו דווקא בזמן כהונתו של בנט כשר החינוך. עם שלושת הפרסומים האחרונים, במשרד החינוך הדגישו את סוגיית הפערים הגדולים בחברה הישראלית בין חזקים לחלשים, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה לימודית. על הציונים הם מסתכלים במבט רחב יותר ומתייחסים לעלייה הכללית שחלה מאז שנת 2006. אבל הנתונים מראים בבירור את הדשדוש ב-2012-2011.

      לקריאה נוספת:
      מתחת למולדובה ובולגריה: הישגי תלמידי ישראל – מהגרועים בעולם המערבי
      משננים ולא מיישמים: למה הישגי תלמידי ישראל הם מהגרועים במערב

      בחינת בגרות במתמטיקה, תיכון קריית שרת חולון, מאי 2013 (בן קלמר)
      רפורמת "אופק חדש" סיפקה תקציבי ענק, שעות הוראה ושעות פרטניות למורים (צילום ארכיון: בן קלמר)

      בשנת 2008 החל יישום רפורמת "אופק חדש" במערכת החינוך. החוקרים מייחסים את עליות הציונים במשך שלוש שנים, מאז ועד 2011, לתקציבי הענק שהביאה הרפורמה לתוך בתי הספר, כולל שעות הוראה נוספות ושעות פרטניות למורים. אבל המשאבים אינם אינסופיים ובסביבות שנת 2011 הופסקה מגמת העלייה והמערכת חזרה למסלול היציבות. זמן לא רב אחר כך נכנס פירון ללשכת השר. "יינתן דגש יותר על זמן למידה ופחות על היבחנות חיצונית", הסבירה בעבר מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, את העיקרון שניסה פירון להנחיל למערכת. המדדים מגלים כי "זמן הלמידה הנוסף" ורפורמת הלמידה לא שיפרו את ציוני התלמידים, וכפי שגילה מבחן פיז"ה - גם לא את רמת האוריינות שלהם במקצועות השונים.

      שר החינוך נפתלי בנט בכנס שדרות לחברה וכלכלה, סינמטק שדרות. נובמבר 2016 (לירון מולדובן )
      "אני ממשיך בכל כוחי". שר החינוך בנט (צילום: לירון מולדובן)

      לא סתם מיהר בנט להזכיר גם אתמול וגם בשבוע שעבר כי המבחנים נערכו כמה חודשים לפני כניסתו לתפקיד, גם אם לא הזכיר את השם המפורש של קודמו. "הנה תוצאות המבחנים שנערכו בתקופת הממשלה הקודמת: מצב חירום לאומי במדעים ומתמטיקה. לכל מבקריי על 'אובססיית המתמטיקה' -אני ממשיך בכל כוחי", כתב בנט בחשבון הטוויטר שלו.

      השר לשעבר גדעון סער היה נחרץ עוד יותר: "העלייה הדרמטית של ישראל במבחני טימס בתקופת כהונתי כשר החינוך נבעה בראש ובראשונה מהצבת יעדים ברורים לשיפור במבחנים הבינלאומיים. זו הדרך להצליח", כתב בשבוע שעבר בטוויטר. בציוץ נוסף טען סער כי "חשוב גם להחזיר את בחינת המיצ"ב במדעים ביסודי שבוטלה בקדנציה הקודמת. לביטול השלכה שלילית על תשתית החינוך למדעים". אתמול אף שיתף סער ציוץ של כתב החינוך של חדשות 10 עמרי מניב, שכתב: "הבחינות התקיימו במרץ 2015, סוף קדנציית פירון. לאחר עליה בפיז"ה 2012, הגיעה ההתרסקות בתקופת שר החינוך הקודם".

      מעבר לבעיות הידועות של החינוך בישראל, כמו מחסור במורים - במיוחד במקצועות הרלוונטיים, שכר נמוך וצפיפות בכיתות, שוודאי משפיעות על ציוני התלמידים, המערכת זקוקה גם למוטיבציה חדשה. אם בתכניות לימוד חדשות ואם בשיטות למידה ודרכי הוראה מודרניות. בנט שם דגש על הגדלת מספר הנבחנים בהיקף של חמש יחידות לימוד במתמטיקה ובאנגלית ומקווה שגם ממוצע הציונים במקצועות אלו ישוב לעלות.