ג'וזף רייכרט, בן 65 מקנדה, הגיב בשיחה עם וואלה! NEWS להשקתו של מאגר המידע של הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר), שנועד לסייע ליותר מ-2,000 ניצולי שואה או יורשיהם לתבוע בעלות על רכוש שנלקח מהם בוורשה במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה. "לא ידעתי אפילו שאבא שלי הגיש תביעה, עד שהארגון שלח לי לינק לתביעה, וראיתי את כל המידע", סיפר, "לא ידעתי על זה".
הוא סיפר כי אביו "היה מוורשה במקור, שם היה ביתו. הוריו נלקחו ונהרגו במחנות השמדה, הוא ניצל. הוא לא דיבר הרבה על המשפחה". לדבריו, "אני חייב לברר. לא יודע אם יש לי תקווה. לא ברור אם הם יתנו את הרכוש חזרה או יתנו כסף. אין לי הרבה תקוות בעניין".
לקריאה נוספת:
משרד החוץ לאיחוד: מנו נציג שיפעל להשבת רכוש יהודי אירופה
"הדור הבא חייב להמשיך להילחם": הקמפיין להשבת הרכוש שנגזל מיהודים בשואה
למעבר למאגר הנתונים המקוון
טוביאס ראבס, תושב שטוקהולם בן 80, הוסיף: "אני לא מאמין שהם באמת יישמו את זה. הם נלחמו על זה הרבה שנים, למה זה קורה דווקא עכשיו?". לטענתו, "אני לא רוצה שזה סתם יפיח תקוות שווא אצל אנשים ואז הם יתאכזבו. זה מוקדם מדי לחשוב שזה יקרה, אני השארתי נכסים שם בפולין, יש לי את כל המסמכים".
רבים מהיורשים לא יודעים על הרכוש: למי מיועד המאגר?
ב-17 בספטמבר נכנס בפולין לתוקף חוק שלפיו, תביעות רכוש פרטיות בעיר ורשה התלויות ועומדות ושהוגשו אחרי 1945, יבוטלו אלא אם בעלי הרכוש או יורשיהם יפנו וידרשו מחדש את תביעתם. מרגע פרסום ההודעה על נכס כלשהו, לבעליו או ליורשיהם יש שישה חודשים להודיע לעיריית ורשה על כוונתם לדרוש את הנכס, ושלושה חודשים נוספים להוכיח את זכאותם.
עד כה, 2,613 כתובות פורסמו, ובמאגר המידע של ארגון איל"ר ניתן לחפש שמות של ניצולי שואה שייתכן שהגישו בעבר תביעת רכוש בוורשה. בארגון אומרים כי "נכון להיום, אלפי תביעות עדיין תלויות ועומדות. ניצולי שואה רבים אינם זוכרים שהם הגישו תביעות אחרי השואה. רבים מהיורשים שלהם אפילו לא יודעים שקרובי המשפחה שלהם הגישו תביעות".