"המון בעלי חיים נשרפו או נחנקו למוות": אתרי הטבע הפכו למלכודות אש

(ההרס מהשריפות בהרי ירושלים)

מאבק של שנים מתנהל להצלת נחל יתלה שבהרי ירושלים, מפני כוונת רכבת ישראל להקים מעליו גשר לטובת קו תל אביב-ירושלים. להצלתו התגייסו אזרחים, אנשי ציבור, שני חתני פרס ישראל, עזריה אלון ז"ל ופרופ' ישראל אומן, והמשוררים נתן זך וחיים גורי שכתב את השיר "באב אל ואד", הסמוך לנחל. המאבק הצליח חלקית, כשהוחלט שחלק מהקו יעבור במנהרה מתחת לנחל.

ספק אם אלפי השותפים למאבק תיארו לעצמם שהנחל יהפוך לאחד מאתרי הטבע, הנוף והמורשת שייפלו קורבן לגל השריפות שפקד את ארצנו בימים האחרונים.

41 אלף דונם של יערות קק"ל ושטחי שמורות טבע וגנים לאומיים כילה גל השריפות ב-12 הימים האחרונים. 30 אלף דונם מהם מנוהלים על ידי רשות הטבע והגנים, ומרביתם שייכים לשמורת הטבע כפירה, בתוכו נמצא נחל יתלה, ולגן הלאומי הרי יהודה, שניזוקו קשה. "הכול ישתקם בסוף, והמאבק לא נכשל. צמצמנו את הפגיעה בצורה רצינית", משיב ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, במענה לתהיות העולות מהמציאות המביטה בעינינו מהאדמה החרוכה.

עוד באותו עניין:
גל השריפות: אלו היישובים שזכאים לפיצויים בגין הצתות על רקע לאומני
"עוברים ממלחמה באש – למים": הכבאים נערכים למעבר החד במזג האוויר
תושב רהט שנעצר עקב פוסט סאטירי: "חיפשו אותי כאילו אני ראש מאפיה"

סמוך למנהרה שחצבה רכבת ישראל מתחת לנחל, עמדו אנשי הרשות בנקודת תצפית על הנוף הצופה גם לנטף. אורי נווה, מנהל מחוז מרכז של הרשות, הזכיר את הייחוד של שמורת הטבע כפירה שנפגעה קשות בגל השריפות. "שמורת טבע כפירה משתרעת על שטח של 8,600 דונם והיא מייצגת את החיבור בין החורש הים תיכוני לבתות הספר (הגבול בין אזור הים תיכוני למדבר – ע"ח)".

"רוב בתי הגידול של הבתות נעלמו בגלל פיתוח, בנייה וייעור וכאן אנחנו רואים שיחים ועצים בודדים, שמהווים את אחד מבתי הגידול הכי חשובים במדינת ישראל", הסביר נווה. אזור שמורת הטבע כפירה משמש בית גידול למגוון רחב ועשיר של בעלי חיים. "יש פה הכול חוץ מדגים" הוסיף בעצב ד"ר שקדי. "יש פה זוחלים, חרקים, מכרסמים, יונקים קטנים, יונקים גדולים ועופות".

"ככל שבעל החיים קטן יותר, סיכויו קטנים יותר לברוח מהלהבות. אולי רק הקטנים שמתחבאים מתחת לקרקע מצליחים לשרוד. המון בעלי חיים נשרפו או נחנקו למוות", הודה ד"ר שקדי.

בתמונות מהשבוע שעבר נראו חיות בודדות שחולצו מהתופת: צב ממין שנמצא בסכנת הכחדה שהשריון שלו נחרך, או נחש שקיבל טיפול מציל חיים בבית החולים לחיות בר בספארי. "ההפתעה הכי יפה שהייתה לי בשבוע הזה, הייתה ביום שישי כשראיתי צבי שבורח מהלהבות. אבל חצי שעה אחרי זה, התחילה שריפה ענקית באזור נטף", מספר ד"ר שקדי, "אני מקווה שלצבי שלום". הוא הוסיף כי צבי ארץ ישראלי מוגדר בעל חיים בסכנת הכחדה, וישראל היא המקום היחיד על פני הגלובוס שהוא נותר לחיות בו.

"אבל הבעיה העיקרית כאן היא פחות בעלי החיים שלא שרדו את הלהבות, אלא בית הגידול שנהרס. כשבית הגידול הזה, כבר לא תומך בבעלי החיים שזקוקים לו – זאת בעיה כי שטחי המחייה שלהם מצטמצמים והולכים", הוסיף בפסימיות. "עם זאת, צריך לזכור שבסופו של דבר שטח שנשרף הוא שטח שמשתקם עם השנים".

אתמול הכריזה רשות הטבע והגנים כי שמורת הטבע כפירה תהיה סגורה למבקרים עד להודעה חדשה לצורך שיקום. כניסת כלי רכב תיאסר ורק כמה נקודות שיוגדרו מראש יותרו לכניסת הולכי רגל לטובת פעילות הסברה על הנזק האקולוגי שגל השריפות גרם לבית הגידול. "השריפה חשפה את פני השטח ובעלי החיים איבדו למעשה את מקומות המסתור", הסביר נווה. "ציידים יכולים לזהות את בעלי החיים בקלות, ונבצע אכיפה כלפי כל אדם שיגיע ללא אישור".

שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, הדגיש כי הרשות מעולם לא חוותה שריפות בקנה מידה דומה. "אי אפשר להאשים את הכוחות שלא התארגנו לתרחיש, שהוא הזוי בכל קנה מידה", מסביר גולדשטיין. "כבר בשבוע שעבר דיברנו עם הצבא, המשטרה וכוחות הכיבוי על ההתרעות וההרתעות, כדי שנדע איפה מתכוונים להצית אש וכדי שנרתיע את מי שמתכוון להצית".

"כבר ארבע שנים אנחנו מנסים ללמוד מגופים מקבילים במדינות שמתמודדות עם ריבוי שריפות, אבל אין היום אמצעים טכנולוגיים שיכולים לתפוס שריפה בזמן", אמר גולדשטיין, "חיל האוויר הפעיל מזל"טים, ולשמחתי משתמשים בהם יותר - ויותר טוב, והצלחנו לתפוס חלק מהמציתים". הוא הוסיף כי "צה"ל העמיד לרשותנו שני גדודים של גבעתי במרכז וגדוד הנדסה קרבית בצפון. גם רשות מקרקעי ישראל שלחה צוותים שעובדים אתנו בפעילות של הרתעה". גולדשטיין ציין כי "מאחר שאנחנו מתמודדים עם מציאות לא מוכרת, אמרתי גם לצבא שאנחנו בעצם בונים תורת לחימה - תוך כדי לחימה. זה עבד מאוד יפה והם ימשיכו לעבוד אתנו בצורה הזאת עד מחר".

הסיור שערכה אתמול רשות הטבע והגנים לעיתונאים היה תזכורת לסיורים אחרי אסון הכרמל. שש שנים חלפו, ולמרות ההצהרות כי הלקחים יושמו, חלק משמעותי מהבעיות – חזרו שוב. כמו אז, גם היום הודיע מנכ"ל הרשות ששוחח עם יו"ר קק"ל על הצורך בדילול מאסיבי יותר של עצי האורן הדליקים לאין שיעור מהעצים המקומיים.

"תנועה של אש בחורש ים תיכוני היא איטית ב-90% מהתנועה של שריפה ביער אורנים. האורנים באים ממדינות אירופה הצפוניות והם לא מכירים את האקלים הים תיכוני, ובאירועים של יובש הם פשוט נשרפים במהירות. הם משאירים הרבה מחטים יבשים על הקרקע, זה אולי מראה מאוד יפה, אבל הסיכון שלו בשריפות הוא דרמטי" מסביר נווה, תוך שהוא מראה דוגמאות בשטח.

"אפשר לראות איך האלונים נותרו חיוניים והם יתחילו לייצר את הדור הבא שלהם כבר החורף", מסביר נווה. "לא רק שיכולת ההישרדות של האורנים בשריפות היא נמוכה, החום הכבד של האש גרם להתפוצצות האצטרובלים, ואלו פיזרו אלפי זרעים שצפויים להנביט עצים חדשים שגם איתם נצטרך להתמודד. הם מכסים את כל הרכס ובכך מונעים מהצמחייה הארץ ישראלית להתפתח".

אבל זאת לא הבעיה היחידה. אחד מלקחי אסון הכרמל היה נעוץ בחציצה בין יערות ליישובים. אלא שבמרבית הארץ לא נקבעו אזורי חיץ. גם בעיית היעדר מרעה בקר, כבשים ועיזים המונע את ניקוי פני השטח מהעשבייה הדליקה, חזרה לקדמת הבמה ממנה נעלמה בשש השנים מאז אסון הכרמל.

"הסתכלו על הכלים למניעת שריפות" מצביע ד"ר שקדי על מספר פרות שליחכו את העשב בסמוך לאזורים שנפגעו מהאש. "הפרות האלה מסירות דרמטית את הסיכון לשריפות מאחר שהן מורידות את העשבוניים. בגליל יש אזורים שסובלים מרעיית יתר, אבל כאן יש מחסור ברעייה".

"אנחנו משתדלים להביא רועים מהנגב", הסביר נווה, "אבל בהיעדר פרנסה ראויה, המקצוע הזה נעלם וכמויות העדרים ירדו פלאים. אם בסופו של דבר ממשלת ישראל תחליט שרשות הטבע והגנים תצטרך להחזיק עדרים, אנחנו נעשה את זה. זה לא זול, צריך להקים פה מערך שלם ואני לא יודע אם הרשות רוצה בזה. אבל רשות הטבע והגנים בדי.אן.איי שלה לא אומרים לא".

"עד היום לא היינו משוכנעים שנכון לעשות את זה", הוא מדגיש, "אבל אני רואה את התוצאות בשטח. אני לא בטוח שזה הגיוני, אבל כן, צריך לעשות את זה".