גל השריפות שפוקד את המדינה בימים האחרונים נמשך גם בשעות אלה, וסך היקפו ונזקיו עד כה מגיע למימדים שמזכירים את השריפה הגדולה בכרמל בשנת 2010. במשרד מבקר המדינה עוקבים בעניין רב אחר ההתמודדות של מערכי הכיבוי וההצלה עם התפשטות הלהבות המהירה, ובודקים האם יושמו הלקחים והמסקנות מהדוח שהוציא המשרד בעקבות האסון, לפני כארבע שנים וחצי.
עד כה נראה כי במערך הכבאות אכן חל שינוי דרמטי לחיוב, שמאפשר לו להתמודד עם אירוע ברמה ארצית, אולם על פעילותו מעיבות שתי בעיות מרכזיות. ראשית, העובדה שכבר חצי שנה פועל מערך הכיבוי ללא נציב כבאות ראשי - בין היתר כתוצאה ממאבקים פנימיים ברשות הכבאות. ושנית, העדר סמכויות אכיפה לרשות הכבאות כלפי רשויות מקומיות שנמצאות בשטחים הנחשבים כבעלי פוטנציאל גבוה לשריפה.
גל השריפות - כל הכותרות:
נתניהו: "נשלול את תושבותו של מי שהיה מעורב בהצתות במזיד"
"נעצרנו כי אנחנו פלסטינים": שוחררו הארבעה שנעצרו ליד נטף
גל שריפות ברחבי הארץ: תמונות היום
"מאז הדוח על אסון הכרמל חל שינוי משמעותי במערך הכבאות של מדינת ישראל. הדוח נחשב לאחד הדוחות האפקטיביים של המשרד, ובעקבותיו חל שיפור דרמטי במערך כיבוי האש", הסבירה ליאורה שמעוני, סמנכ"לית במשרד מבקר המדינה, ומנהלת החטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה במשרד.
הרפורמה שאליה מתייחסת שמעוני כללה את הקמתה של הרשות הארצית לכבאות והצלה, לפי חוק שנחקק בשנת 2012 כגוף המקצועי הממלכתי שאמון על טיפול בנושא כיבוי שריפות. מדובר בשינוי מהותי של המצב שהיה קיים לפני אסון הכרמל, אז היו שירותי הכבאות מפוצלים בין הרשויות המקומיות.
"כששריפה פורצת, שיתוף הפעולה הוא החשוב מכולם"
הקמת הרשות כללה בין היתר את בנייתו של מבנה היררכי מסודר, הגדלה משמעותית של התקציב, גיוס של מאות לוחמי אש, רכישת כבאיות וכלי רכב אחרים, הקמת מערך כיבוי אווירי בשיתוף עם חיל האוויר, הגדלת מלאי החירום, החלפת מערכות הקשר ובנייתו של מרכז שליטה ארצי.
"ניהול ופיקוד זאת החוכמה הגדולה ביותר", הסבירה שמעוני, שריכזה את הכנת הדוח על אסון הכרמל. "דרוש דיוק כמו במלחמה, אלא שכאן מדובר באויב מוזר ומסוכן. אם מתחוללת שריפה מהסוג הזה, הדבר החשוב הוא שיתוף הפעולה של כל הגורמים יחד", הוסיפה. לדבריה, "צריך לדעת להפעיל את המשאבים בדרך החכמה ביותר. לוחמי האש יודעים איך לעשות את זה. הדבר החשוב הוא לתפעל את המערך הזה בצורה אינטגרטיבית, כולל מסוק משטרתי שמשדר לחפ"קים. אחת הדוגמאות לשיתוף הפעולה הזה נוגע ליכולת להעביר לכל הגורמים הרלוונטיים את תחזית מזג האוויר לפיה היה קיים השבוע חשש כבד לפריצתן של שריפות".
אולם לצד השבחים ללוחמי האש, הנאבקים יחד עם עמיתיהם מהמשטרה ומרשויות נוספות בשריפות המשתוללות ברחבי הארץ, במשרד המבקר מצביעים על שתי נקודות חשובות הדורשות טיפול. הראשונה שבהן היא העדרו של נציב כבאות ראשי.
"כבר 6 חודשים אין מפקד לשירותי הכבאות. לא יכול להיות שארגון הצלה מתנהל ככה", אמרה שמעוני. "השר לביטחון פנים צריך לסגור את העניין הזה סופית. נסו לדמיין שהמשטרה הייתה מתנהלת חצי שנה בלי מפכ"ל. רשות הכבאות זה ארגון היררכי עם אופי פיקודי כמו המשטרה, והיום אין לו מפקד", הוסיפה. לדבריה, הקושי במינויו של נציב כבאות נוגע גם לסכסוכי עבודה בתוך מערך הכבאות שמכבידים גם הם על פעילותה של הרשות. "עדיין יש בעיה לרשות הכבאות בנושא של סכסוכי עבודה. מערכת יחסי עבודה בתוך הרשות עדיין בעייתית מאוד ברמה של חוסר ציות לפעמים למפקדים, חוסר שיתוף פעולה ולא לבצע תרגילים משותפים עם המשטרה. ועד העובדים הוא ועד חזק ומיליטנטי וזה מחבל בפעילות של רשות הכבאות. לוחמי האש עושים עבודה נפלאה אבל הבעיה הזו לא נפתרה", אמרה.
בעיה נוספת שאותה מציינת שמעוני נוגעת להעדרה של סמכות אכיפה וסנקציות המאפשרות לרשות הכבאות לחייב רשויות מקומיות להיערך לשריפות. היערכות זו, הכוללת גיזום, הכנת שטחי פינוי והכשרת שבילים ייעודיים לרכבי כיבוי.
"בחוק רשות הכבאות אין תקנות למניעת שריפות יער שאמורות לחול על הרשויות המקומיות שהשטח שלהן גובל ביערות וחורש. בלי תקנות אי אפשר לחייב את הרשויות לפעול והחוק נשאר בעצם חלול", אמרה שמעוני. "רשות הכבאות הוציאה הנחיות אבל יכולת האכיפה שלה מוגבלת. אי אפשר לחייב מועצה מקומית לגזום עצים, למשל, בסמוך לשטח המגורים שלה. כדי ליישם את התקנות האלו, בטח שאין הסכמה לגבי התקציב. רשות מקומית לא יכולה למנוע הצתה אבל כן יכולה למנוע ההתפשטות שלה", הוסיפה.
הריאיון עמה נערך לאחר שהתברר כי לפחות חלק מהשריפות החלו בעקבות הצתה מכוונת, ככל הנראה על רקע לאומני. "זה נדיר מאוד ששריפה מתלקחת מעצמה. שריפה תמיד נגרמת כתוצאה מרשלנות או הצתה מכוונת. מדי שנה יש גלי הצתות ונראה שהם מזינים את עצמם. זה יכול להתחיל מבדל סיגריה, מישהו אומר שזו הצתה ואחרים מצטרפים", אמרה שמעוני, והוסיפה כי יש לבחון את ההתמודדות עם גל השריפות הנוכחי בשני היבטים מרכזיים פיקוד ושליטה ותפקוד הרשויות המקומיות. "צריך לבדוק האם ברור מי הגורם האחראי בשטח, האם יש שיתוף פעולה מיטבי בין הכבאות למשטרה? איך הפעילו את החפ"קים? במקביל, צריך לבדוק את הרשויות המקומיות ואיך הן נערכו".
