פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סימון מוצרים מזיקים ואזהרת סוכר: מהפכת התזונה של משרד הבריאות

      המלצות הוועדה לקידום תזונה בריאה הוגשו לליצמן והן כוללות צעדים מהותיים שינחיתו מכה קשה על תעשיות המזון. במרכזן: סימון מוצרים מזיקים עתירים במלח ושומן טראנס באדום, ומוצרים בריאים בירוק. עם זאת, יישום התכנית יחל רק בינואר 2018

      סימון מוצרים מזיקים ואזהרת סוכר: מהפכת התזונה של משרד הבריאות
      צילום: מאצ'י הוף, עריכה: ניר חן

      (השר ליצמן: בקייטנות הבאות ייאסר חלוקת שוקו)

      ועדת "האסדרה לקידום תזונה בריאה" של משרד הבריאות הגישה היום (שני) את המלצותיה לשר הבריאות, יעקב ליצמן, ועיקרן מבשר מהפכה של ממש בשולחן האוכל הישראלי – ומכה קשה לתעשיות המזון הגדולות. ההמלצה הראשונה שהגישה הוועדה היא החלת פיקוח על תהליכי הייצור של חברות המזון, שבמסגרתו יידרשו כל תעשייניות המזון בישראל להפחית את השימוש במרכיבים מזיקים כמו מלח, סוכר ושומן טראנס, וכן למתן את כמות תוספי המזון המזיקים, דוגמת החומרים המשמרים. עם זאת, יישום התכנית יחל בינואר 2018, עם אפשרות להארכה של עד שישה חודשים, בכפוף לאישור שר הבריאות. זאת, על מנת לאפשר ליצרנים לפתח מוצרים קיימים מחדש ולמזער את הפגיעה בטעם מוצרי המאכל.

      המלצה שנייה ומהפכנית לא פחות עשויה לשנות לחלוטין את צרכנות המזון הישראלית: כלל המוצרים המתועשים יקוטלגו לפי שני מסלולים – אדום וירוק. כלומר, מוצרים המזיקים לבריאות - עתירי סוכר, מלח ונתרן - יסומנו באדום, ומוצרי מזון שערכיהם התזונתיים גבוהים ועומדים ברף שנקבע במשרד הבריאות יסומנו בירוק, וכך יוגדרו כמוצרים בריאים. כמו כן, המידע כמו טבלת הערכים התזונתיים יובלט ויוגדל על גבי האריזות. בנוסף לכך, מוצרים הנמכרים כיום תחת קטגוריית "מזון בריא" יעברו בדיקה מיתוגית, שתקבע אם הם באמת עומדים בקריטריונים החדשים של משרד הבריאות למזון בריא.

      עוד בוואלה! NEWS:
      ליצמן: "מופעל עליי לחץ, ייתכן שאסכים לייצוא קנאביס"
      עקב הפרסום בוואלה! NEWS: רופאים הוכשרו לטיפול בהתמכרות למין
      האויב החדש של שר הבריאות: יאסור חלוקת שוקו בקייטנות

      המלצות תזונה בריאה (עיבוד תמונה)

      יישום התכנית יחל, כאמור, רק בעוד כשנתיים. אחת הסיבות לכך היא שבוועדה לוקחים בחשבון את דפוסי הצריכה של הציבור בישראל שצריכים להשתנות באופן הדרגתי. בשלב הראשוני סימון המוצרים האדומים (מזיקים לבריאות) ל-100 גרם יעמדו על 800 גרם נתרן, 22.5 גרם סוכר, ושישה גרמים של שומן רווי. בשלב השני, שייצא לפועל ביולי 2019, כמות הנתרן במוצרים מוצקים יירד ל-500 גרם, הסוכרים ל-15 גרם ושומן רווי לחמישה גרמים. התכנית צפויה להסתיים בדצמבר 2020 כאשר כמות הנתרן במ"ג תעמוד על 400 גרם, סוכר על עשרה גרמים גרם, ושומן רווי ארבעה גרמים.

      הוועדה מבקשת גם לפתוח את השוק הבריא לכל הצרכנים על ידי העברת הסבסוד ללחם הקיים כיום, אחיד לבן או חום, שעשוי מקמח לבן ומכיל הרבה סוכר ומלח - ללחם בריא. "מדובר בהחלטה חשובה, היות ועלות הייצור של לחם בריא זהה לעלות הייצור של לחם רגיל. למאפייה זה עולה אותו הדבר, אבל כיוון שהלחם לא מסובסד אז אפשר לקבוע איזה מחיר שרוצים. כך הצרכן משלם על לחם בריא 20 שקלים במקום שישה", אמר פרופ' איתמר רז, ראש המועצה הלאומית למניעת סוכרת בישראל, שהשתתף בדיוני הוועדה. "דווקא הציבור שידו אינה משגת, הוא זה שרוכש את המוצרים הלא בריאים. אין לו זכות בחירה ויש לזה השלכות".

      האויב המרכזי של שר הבריאות: הסוכר

      בהמשך להצהרתו של שר הבריאות על מלחמתו בדברי מתיקה, המלצה נוספת שהגישה הוועדה היא סימון מוצרי מזון מתועש באמצעות איורים של כפיות, לפי חישוב של ארבעה גרם סוכר לכפית, כדי להמחיש לצרכן את כמות הסוכר שיש במוצר. בנוסף לכך, ליד כל סימון יופיע הסבר על צריכת הסוכר המותרת ביום, כך שצרכן שירצה לשמור על בריאותו יוכל לעקוב אחר צריכת הסוכר שלו ולדעת האם עליו לצרוך מנה אחת או יותר מאותו המוצר, ליום.

      מאפייה, המלצות קולינריות בפירנצה (מערכת וואלה! NEWS , חיים קוזניץ)
      מוצרים עתירי סוכר יסומנו באיורים של כפיות (צילום: חיים קוזניץ)

      הוועדה חרטה על דגלה להילחם בצריכת המזון המזיק בקרב ילדים ובני נוער. ראשית, המליצה הוועדה להגביל את פרסום המזון המזיק לקבוצת אוכלוסייה זו. צעד זה מהווה מכה קשה נוספת לתעשיות המזון הגדולות, שכן ידוע כי קהל הצרכנים הגדול ביותר שלהן הוא ילדים ובני נוער. בדיוני הוועדה התווכחו חבריה בעניין הגיל המינימלי להגדרת נוער, כאשר ההמלצה הראשונית הייתה לאסור פרסום לפי ההגדרות האירופיות לבן נוער - מגיל 12 - אולם חלק מחברי הוועדה ביקשו למתוח את האיסור החל מגיל 16. לבסוף הוחלט על גיל 14. עוד נקבע כי תפורסם הנחיה ברורה בנושא פרסום טוב ופרסום רע בהתאם לסימונים.

      לצד האיסורים בפרסום, פעלו בוועדה "לדבר בשפתם" של הילדים, כדי לגרום להם לנהל תזונה בריאה ומאוזנת. לכן, אחת מהמלצותיה היא להחיל את השינוי בשיתוף מערכת החינוך, ולהקנות לילדים חינוך תזונתי החל מגיל גן. מערכת הבריאות תתגייס גם היא למאבק כאשר קופות החולים וטיפות החלב יעבירו סדנאות, הרצאות ייעוץ וטיפול לתזונה בריאה.

      שר הבריאות יעקב ליצמן בוועידת המודיע בנושא כלכלה ועסקים, 20 בנובמבר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , משה גולדשטיין)
      הכריז מלחמה על שקיות השוקו והמשקאות הממותקים. ליצמן (צילום: משה גולדשטיין)

      המהפכה בצלחת האוכל צפויה להגיע גם לחדרי אוכל מוסדיים, ואלטרנטיבות בריאות יוצעו בחדרי אוכל צבאיים, באוניברסיטאות ובבתי החולים. כחלק מההמלצות, הוחלט כי יועברו קווים מנחים למוסדות ממשלתיים, כולל לצה"ל לגבי תזונה בריאה בחדרי האוכל, בפיקוח מחלקת התזונה במשרד הבריאות. שר הבריאות צפוי להיפגש עם תעשיינים ומעסיקים מרכזיים במשק כמו התעשייה האווירית, רפא"ל וטקסטיל לטובת קידום הנגשת מזון בריא לעובדים. לגבי מערכת החינוך הועלתה הצעה למשרד האחראי לקדם שעת חינוך תזונתי אחת לשבוע למשך סמסטר כל שנה על ידי תזונאים לאורך הילדות. כמו כן, יקודם חינוך תזונתי מגיל טף על ידי יצירת ערכות חדשניות מותאמות לגילי הגן.

      צריכת הסוכר בישראל - הגבוהה ב-OECD

      הוועדה, שבראשותה עומד מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, החלה את עבודתה באפריל 2016 על רקע נתוני בריאות מדאיגים הממקמים את מדינת ישראל במקום הראשון באירופה בהשמנה ובמקום השלישי בעולם בעודף משקל בקרב ילדים. לאחר גל של הצהרות מרחיקות לכת מצד שר הבריאות על מלחמתו במאכלים מתוקים ובג'אנק פוד, בהם "מקדולנד'ס אאוט" – פרסומת נגד חטיפים מלוחים שירדה מהאוויר זמן קצר לאחר עלייתה – בשבוע שעבר הצהיר שר הבריאות במהלך כנס איגוד רופאי ילדים על החלת איסור חלוקת שקיות שוקו בקייטנות ומשקאות ממותקים.

      השר ליצמן אף הצהיר כי בכוונתו להחיל מיסוי על משקאות ממותקים, אם כי כרגע לא התקבלה החלטה בנושא. בסופו של דבר, מטרתה העיקרית של הוועדה הייתה להנגיש לציבור את היכולת לשפוט מזון בקלות ובמהירות, ללא צורך מקדים בהבנה בתזונה. מסקנותיה יועברו לאישורו של שר הבריאות ולאחר מכן לכנסת, להליך חקיקה.

      שר הבריאות אמר היום במסיבת עיתונאים שבה הוצגו מסקנות הוועדה כי הוא מברך על עבודת חבריה וביקש להבהיר כי "אנו נחושים להוביל שינוי בתזונה נכונה לאזרחי ישראל. השלב הראשון הוא העלאת מודעות הציבור לסכנות הכרוכות במזון לא בריא, ובהמשך גם לעודד צריכת מזון ראוי ובריא". הוא בירך גם את התעשיינים וכל גורמי המשק "ששותפים איתנו בתהליך הלאומי, שעליו הכרזנו למניעת תחלואה ולהביא לשינוי הרגלי התזונה בקרב הציבור. משרד הבריאות נחוש בדרכו למגר את התופעה, במטרה לשמור על בריאות הציבור ומניעת תחלואה. זה האתגר המרכזי שלנו בתקופה זו ואני בטוח שיישום המלצות ועדת האסדרה במזון, בשיתוף כל הגורמים בתעשיית המזון, יביאו לשינוי המיוחל לטובת אזרחי ישראל".

      סוכר (ShutterStock)
      170 גרם ליום לנפש בישראל. סוכר (צילום: ShutterStock)

      ישראל היא המדינה שבה צורכים הכי הרבה סוכר בהשוואה למדינות ה-OECD. הצריכה ממוצעת בארץ נאמדת ב-170 גרם ליום לנפש, כאשר מדינות כמו מלזיה וברזיל עוקפות את ישראל. באשר לשיעורי התמותה מסוכרת בקרב גברים, ישראל נמצאת במקום השני והמפוקפק, אחרי מקסיקו. הוצאות מערכת הבריאות בישראל על חולי סוכרת גבוהות ב-53% מההוצאות על כל חולה אחר. כמו כן, ישראל גם מובילה באחוזי שתייה קלה ממותקת בעולם בקרב בני נוער. 43% מבני הנוער בישראל בממוצע (41% בנות, 45% בנים) צורכים שתייה קלה ממותקת על בסיס יומי, בארצות הברית, לשם השוואה, 33% מבני הנוער שותים שתייה ממותקת בממוצע (37% בנים, 30% בנות).

      בישראל נרשמו ב-2015 5,851 מקרי מוות מתזונה לקויה, שמהווים 13.9% ממקרי התמותה במדינה. כמו כן, נרשמו 3,704 מקרי מוות כתוצאה מהשמנה קיצונית, שמהווים 8.8% מהתמותה בישראל. מנתוני משרד הבריאות באשר לעודף משקל בקרב ילדים לשנת 2015 עלה כי 12% מהילדים בכיתה א' סובלים מעודף משקל ו-9% סובלים מהשמנת יתר. המצב הולך ומחריף ככל שעולים בכיתות, ובכיתה ז' שיעור הילדים הסובלים מעודף משקל בישראל עומד על 18% כאשר 13% סובלים מהשמנת יתר.

      בקרב מבוגרים מדובר על 40% נשים ישראליות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, שסובלות מהשמנת יתר, לעומת 21% גברים. באופן כללי, שיעור תחלואת הסוכרת בישראל בין השנים 2002-2014 הראו עלייה דרמטית בעיקר בשכבות החלשות (25% מהחולי הסוכרת לשנת 2014 ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, לעומת 7.1% ממעמד בינוני-גבוה). כמו כן, סקר צריכת נתרן לשנת 2016 קובע כי ילדים בישראל צורכים 12 גרם ליום, כשהממוצע הבינלאומי עומד על חמישה גרמים. גם מבוגרים צורכים 9.5 גרם בממוצע ליום.

      הצריכה המוגזמת והתחלואה שבאה בעקבותיה עולה למדינה תשעה מיליארד שקלים לטיפול במחלות כרוניות ושישה מיליארד שקלים בהוצאות שנתיות על השמנת יתר. כשני שלישים מהעלויות של ביטוח לאומי בהקשר הזה הן עלויות עקיפות בגין אובדן כושר עבודה, ימי מחלה וסיעוד.