פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כ"ט בנובמבר הפלסטיני: האירוע שבו עשוי להיבחר יורשו של אבו מאזן

      בוועידת פתח השביעית, בסוף החודש, תיבחר הנהגת התנועה, שתכריע בשאלת זהות יורשו של יו"ר הרשות. אבו מאזן ינסה להרחיק את אויבו המר דחלאן ממוקדי כוח, שצפוי להגיב בניסיון לפיצול היסטורי בתנועה. והציבור הפלסטיני? אדיש

      כ"ט בנובמבר הפלסטיני: האירוע שבו עשוי להיבחר יורשו של אבו מאזן
      עריכה: ניב מעוז

      (בווידאו: אבו מאזן נועד עם חאלד משעל בקטאר)

      בעוד פחות משבועיים, ב-29 בנובמבר, יתכנסו 1,400 מחברי הפתח באולם הכנסים על שם אחמד שוכיירי, יו"ר אש"ף הראשון, שנפתח זה לא מכבר במתחם המוקטעה ברמאללה. המשתתפים באירוע - העצרת הכללית השביעית של פתח - יבחרו ביום השלישי של הוועידה את הנהגת התנועה, הוועדה המרכזית, שתקבע בבוא היום, ככל הנראה, את זהות יורשו של אבו מאזן.

      לכאורה, לא כך אמורים הדברים להראות. על פי החוק הפלסטיני, מי שאמור למלא את מקום הנשיא, במקרה שלא יוכל עוד להמשך לתפקד, ולפחות עד לקיומן של בחירות כלליות, הוא יו"ר הפרלמנט. אולם המועצה המחוקקת הפלסטינית לא התכנסה מאז שנת 2007 ובראשה עומד בכלל בכיר חמאס, שייח עזיז דוויק. אף אחד בפתח אינו מתכנן לאפשר לדוויק להיות ממלא מקום הנשיא, גם לא באופן זמני. לכן, ייתכן מאוד שממלא המקום הזמני של אבו מאזן, שעלול להפוך לקבוע, ייבחר על ידי הועד הפועל של אש"ף - הנהגת הארגון. בוועד הפועל יש רוב לנציגי הפתח, כך שסביר שחברי הוועדה המרכזית של הפתח הם אלה שיחליטו על המועמד שלהם לראשות אש"ף ולמעשה בפועל גם לנשיאות.

      הבחירות שיתקיימו לוועדה המרכזית במהלך הוועידה, אם כן, יעצבו את הרכב הנהגת הפתח שתקבע, ככל הנראה, את זהות היורש, ומכאן החשיבות הגדולה של האירוע הזה. יתרה מכך, זמן קצר לאחר שייבחרו 18 נבחרי הוועדה המרכזית, הם עצמם יבחרו עוד ארבעה חברי פתח שיצטרפו אליהם לוועדה. אליהם מצטרף כמובן יו"ר פתח ואש"ף, אבו מאזן. בסך הכול מדובר ב-23 חברים, שיקיימו בחירות לכמה תפקידים. המשמעותי שבהם הוא המזכיר הכללי של הוועדה המרכזית, הנחשב לממלא מקום יו"ר פתח. מי שייבחר לתפקיד הזה, יהיה באופן טבעי אחד המועמדים המובילים להתמנות לתפקיד יו"ר הפתח לאחר לכתו של אבו מאזן, ולמעשה לרשת אותו בתפקיד יו"ר הרשות.

      עוד בוואלה! NEWS:
      יעלון מגיב לראשונה: "התנגדתי לצוללות, לא היה לצה"ל צורך בהן"
      מקורב לנתניהו על דוח המבקר: "איום המנהרות הוצג בקבינט"
      חיזבאללה לא לבד: האיום החדש שמתפתח על גדר הגבול עם לבנון

      יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן במועצת האו"ם לזכויות אדם, 28 באוקטובר 2015 (רויטרס)
      מי יהיה היורש? אבו מאזן (צילום: רויטרס)

      קשה לקבוע מי יהיה מזכ"ל הוועדה המרכזית ומי יכהנו כחברי הוועדה הזו, ולא מעט שמות לא מפתיעים נזכרים בהקשר הזה. אולם דבר אחד כן אפשר לומר בביטחון - מי לא יהיה בוועדה המרכזית בפרט, או בעצרת הכללית בכלל: יריבו הגדול של הנשיא אבו מאזן, מוחמד דחלאן. למעשה, אחת ממטרותיה הלא מוצהרות של הוועידה הזו, היא להותיר את אנשיו של דחלאן מחוץ לעצרת ועד כה, נראה שאבו מאזן מצליח במשימה. הוא סילק עשרות מאנשי דחלאן משורות התנועה והודיע למצרים כי הוא אינו מוכן בשום פנים ואופן לדחות את הכינוס, מה שגרם לעלייה קשה במתח בין קהיר ורמאללה. בשורה התחתונה - יישארו מחנה דחלאן והעומד בראשו מחוץ לעצרת, ומחוץ למעגל קבלת ההחלטות בתנועה.

      דחלאן, שסולק על ידי יו"ר הרשות משטחי הרשות בתחילת 2011, מודע לכך שמדובר בניסיון להדיר אותו מהתנועה, והוא בוחן את צעדיו הבאים. תחילה נשמעו איומים בדבר קיומו של כנס תומכי דחלאן בעזה, במקביל לכינוס הוועידה הכללית. בימים האחרונים אומרים אנשיו, כמעט בחשאי, כי הם בוחנים את האפשרות להקים תנועה חדשה, לא פחות.

      אבו מאזן ומוחמד דחלאן, רמאללה. פברואר 2015 (AP)
      חשש מפיצול היסטורי. אבו מאזן ודחלאן בשנת 2015 (צילום: אי-פי)

      הם מסרבים לטעון כי מדובר בפיצול מתוך פתח, ומתעקשים לקרוא לעצמם "פתח המקורי". אולם אם האיום הזה ייצא לפועל, הוא עלול לבשר על קרע של ממש בתוך הפתח ועל פיצול היסטורי. דחלאן, אם יילך על המהלך הזה, ינסה לצרף אליו פעילי פתח בולטים מרחבי הגדה המזוהים עמו, כמו אלה שהרשות נקלעה עמם לעימות קשה - ג'מאל טיראווי, ג'יהאד טמילה ואחרים. מן הסתם, הוא יכריז על שם חדש לתנועה ויטען כי היא תפעל באופן זמני עד להסתלקותו של אבו מאזן מהשלטון. ועדיין, יש לזכור שאם יוציא עצמו משורות הפתח, זו לא תהיה משימה פשוטה בשבילו לשוב לתנועה שנשלטת על ידי בני בריתו של אבו מאזן, או על ידי יריביו משכבר הימים, דוגמת ג'יבריל רג'וב.

      איש הכדורגל

      אחד האישים הבולטים ביותר במרוץ לוועדה המרכזית, ואף לתפקיד המזכ"ל, הוא יו"ר ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל, ג'יבריל רג'וב. הוא בנה את עצמו מבחינה פוליטית בשנים האחרונות דווקא דרך מגרשי הכדורגל, ורכש לעצמו אוהדים רבים מקרב חברי הפתח. גזרת חברון, שממנה מגיע לוועידה מספר הנציגים הגדול ביותר בגדה, נחשבת למגרשו הביתי של רג'וב, יליד דורא.

      רג'וב, כך מסתמן, חבר לאישים אחרים הנחשבים לבעלי השפעה רבה בצמרת הפתח, כמו מחמוד אל עלול, חוסיין א-שייח ויש שאומרים שגם למאג'ד פראג', ראש המודיעין הכללי. פראג' עצמו לא מתמודד על מקום בוועדה המרכזית, אולם ישנה אפשרות שימונה על ידי נבחרי הוועדה המרכזית. הדבר נכון גם לגבי סאיב עריקאת, שעשוי להיות מינוי מבחוץ בגלל קרבתו הרבה לאבו מאזן.

      עוד מחנה חשוב שמסתמן בבחירות הללו, הוא זה של מרואן ברגותי. בוועידה הקודמת המחנה לא הצליח לרשום הישגים משמעותיים. הפעם ינסו שני מקורביו של ברגותי, כדורא פארס ואחמד רניים, להיבחר גם הם לוועדה המרכזית. אפשר רק לדמיין מה יקרה אם לברגותי יהיה את המחנה הגדול ביותר בוועדה המרכזית, ביום שלאחר אבו מאזן.

      מרואן ברגותי, 2012 (AP)
      מקורביו ינסו להיבחר לוועדה המרכזית. מרואן ברגותי (צילום: אי-פי)

      המחנה החשוב ביותר הוא זה של אבו מאזן עצמו. עוד לא ברור לגמרי את מי ירצה להכניס יו"ר הרשות לוועדה המרכזית, אך סביר שלא מעט ממומלציו ייבחרו בסופו של דבר - ממש כפי שקרה בוועידה האחרונה, שהתקיימה בשנת 2009. סאיב עריקאת נחשב קרוב אליו, וכך גם מאג'ד פראג'. יש גם את אלה הנחשבים לעצמאיים, המבקשים להשתלב גם כן בוועדה: נאסר אל-קידווה, מוחמד שטייה, תאופיק טיראווי ואחרים.

      בוועידה הזו יתקיימו גם בחירות לגוף השני בחשיבותו בפתח - המועצה המהפכנית. שם יתמודדו לא מעט שמות אלמוניים וגם, איך אפשר שלא - עיתונאים. רשימה מכובדת של עיתונאים פלסטינים מבקשת להיבחר למועצה, ביניהם אמירה חנניה - מגישה מוכרת בטלוויזיה הפלסטינית, ונאסר אבו באכר - כתב רדיו פלסטין, שהיה בעבר בקשר הדוק עם עמיתיו הישראלים אך החליט להחרימם לנוכח הקריירה הפוליטית שפיתח. בוועידה יתקיים גם קרב מאסף של חברי הדור הישן של הפתח, המבקשים להשאיר עצמם בתמונת ההנהגה, וסיכוייהם לא גבוהים. אישים כמו עבאס זאכי, זכריה אל-ערא ואחרים. זאכי לדוגמה, עורך כנסים וחוגי בית רבים בגזרת חברון, בתקווה שהדבר יחזק במעט את מעמדו.

      נציגי תנועת פתח מגיעים לוועידת הארגון השישית בבית לחם (AP)
      ועידת פתח הקודמת, 2009 (צילום: אי-פי)

      הציבור הפלסטיני מתייחס לאירוע המתקרב באדישות רבה, וחלקו אף באיבה. הפתח לא הצליח לשפר את מעמדו ואת תדמיתו בעיני הציבור בשנים האחרונות. לכן, ניתן להבין את הדרישה של מחנה ברגותי לעדכן את המצע של התנועה. אנשיו של ברגותי רוצים שבסוף הוועידה תצא קריאה בשם פתח כי היא תומכת ב"התנגדות בדרכי שלום", או במילים אחרות - בהפגנות.

      גט מהעולם הערבי

      מעל האירוע החגיגי מרחפת עננה כבדה בדמות האפשרות לפיצול ביום שאחרי הוועידה, אם יחליטו דחלאן ואנשיו להקים תנועה מתחרה. אך הבעיה של אבו מאזן גדולה יותר מדחלאן ושליחיו בגדה, שמנסים לייצר זעם נגד הרשות בשלל מחנות פליטים. נראה שהשבועות האחרונים מסמנים, באופן ברור למדי, משבר קשה וחסר תקדים בין הרשות הפלסטינית ובין העולם הערבי המתון. אבו מאזן נמצא על סף "גט כריתות" ממדינות ערב הסוניות, ובראשן מצרים וסעודיה. קהיר היא שעומדת מאחורי דחלאן ומעודדת את פעולותיו השונות, וסעודיה השעתה את הסיוע הכלכלי לרשות. איחוד האמירויות היא נותנת החסות הרשמית של דחלאן, וירדן אדישה לגמרי למתרחש ברמאללה. אבו מאזן ניצב כעת לבד, כמעט בודד, יחד עם חלק מהפתח, מול חמאס, מדינת ישראל, מדינות ערב ואויבו מבית - מוחמד דחלאן.