פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לתושבי עמונה לא כדאי לבנות על המודל הקפריסאי

      אחד הפתרונות שבוחנת שרת המשפטים שקד לפינוי המאחז הבלתי חוקי הוא המודל הקפריסאי, שבמסגרתו מוסד בוררות בינלאומי יקבע לגבי קרקעות הנמצאות בסכסוך. "אנחנו לא שם - לא ברקע, לא בהשתלשלות הדברים ולא בסטטוס הנוכחי של היחסים", אמרה ד"ר לוין שנור, מומחית לדיני קניין

      לתושבי עמונה לא כדאי לבנות על המודל הקפריסאי
      עריכה: ניר חן

      (בווידאו: יו"ר הקואליציה דוד ביטן על העברת חוק ההסדרה בקריאה טרומית)

      שרת המשפטים איילת שקד עובדת זה זמן מה על פתרונות להתנחלויות שנבנו על קרקעות פלסטיניות פרטיות כמו עמונה. אחד הפתרונות שהיא בוחנת הוא המודל הקפריסאי, אלא שההערכה כי בעיני הקהילה הבינלאומית - התשובה היא שלילית, ודין ישראל אינו כדין קפריסין.

      בשנת 1974 חולקה קפריסין לשתי מדינות: מדינה צפונית, הנמצאת בשליטת טורקיה, ומדינה דרומית שבה שולטים קפריסאים שמוצאם יווני. בעקבות החלוקה הוקם מנגנון לקביעת פיצויים על נכסי תושבים שנותרו בחלק האחר של קפריסין ואיבדו את בתיהם ואת קרקעותיהם, שם גרים היום תושבים אחרים. המנגנון היה תחת פיקוח בינלאומי של בית הדין האירופי לזכויות אדם. זאת, כיוון שיוון חברה באיחוד האירופי וטורקיה הסכימה לפיקוח, סביר להניח משום שרצתה אז להתקבל אליו.

      "הסיפור בקפריסין הוא של אנשים שחלקם ממוצא טורקי וחלקם ממוצא יווני ישבו באזורים שונים וכשהאי פוצל לשניים, הנכסים לא היו נגישים כל אחד מצדו", אמרה לוואלה! NEWS ד"ר רונית לוין-שנור, מומחית לדיני קניין במרכז הבינתחומי, ולשעבר יועצת משפטית בפרקליטות הצבאית. "מאמצע שנות ה-90, החל דיון לגבי מעמד הנכסים ופתרון כולל של הסכסוך. זה נע במקביל כך שככל שפתרון הסכסוך הלך והתקרב, כך גם פתרון הבעיה הקניינית הלכה והתקרבה".

      עוד באותו עניין:
      רבבות תומכי המאחז מול אלף אנשי ביטחון: כך תפונה עמונה
      עתידו "לא מזהיר": כך התנהל המרדף להשגת הרוב לחוק ההסדרה
      "הישג משמעותי" או "חלום בלהות": הח"כים מגיבים לחוק ההסדרה

      מאחז עמונה. 6 בנובמבר 2016 (מגד גוזני)
      הדמיון לקפריסין לא גדול. עמונה (צילום: מגד גוזני)

      היא הוסיפה כי בית המשפט האירופי לזכויות אדם מתח ביקורת על הטורקים משום שלא איפשרו הגנה על זכות הקניין של היוונים בשטחם. בעקבות הביקורת, החלו הטורקים להציע פתרונות ליוונים בהנחיית בית המשפט ובסיועו.

      ד"ר לוין-שנור הוסיפה כי בתחילת שנות ה-2000, בעקבות מתווה קופי ענאן, שהיה מזכ"ל האו"ם, תושבי שתי המדינות יכלו לקבל אזרחות של המדינה השנייה. "עוצמת הסכסוך הייתה נמוכה מאוד, והצד היווני לא ביקש באופן תקיף להסיר את הכיבוש הטורקי מחצי האי הצפוני", אמרה ד"ר לוין-שנור, "זו הסיבה שבית הדין האירופי גיבה בסופו של דבר את ההסדר הקפריסאי, השבה או פיצויים, לפי נסיבות שונות".

      עם זאת, היא הדגישה כי הדרך עוד ארוכה. "אנחנו לא שם לא ברקע, לא בהשתלשלות הדברים ולא בסטטוס הנוכחי של היחסים", אמרה. היא ציינה כי לפגיעה בזכות הקניין חשיבות גבוהה במשפט הבינלאומי. "העובדה שכוחות, ריבוניים או לא, פוגעים בקניין בהחלט מעמידה למי שנפגע יכולת להגיע מאוד רחוק עם טענותיו".

      לעומתה, פרופ' רובי סייבל, מומחה למשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית, טוען כי למרות השוני, יש גם דמיון מסוים בין המצב בקפריסין למצב בישראל. "בקפריסין התעוררה שאלה לגבי רכוש שהשאירו התושבים היוונים בחלק הטורקי. בית הדין האירופי אמר שבאותם מקומות, בהם כבר חיים אנשים אחרים בבתים, הצעת הטורקים לשלם פיצויים סבירה". הוא ציין כי כל גם אם בעלי הקרקעות היו מעדיפים לשוב לבתיהם, היה כרוך הדבר בעוול נוסף - ולכן פיצוי הוא הסדר סביר.

      שרת המשפטים איילת שקד בפתח ישיבת הממשלה. אוקטובר 2016 (פול צלמים , אוהד צויגנברג)
      בוחנת את המודל הקפריסאי. שרת המשפטים איילת שקד (צילום: אוהד צויגנברג)

      פרופ' סייבל מדגיש את ההבדל בין המצב בקפריסין לעומת המצב ביהודה ושומרון. "שם היו חילופי אוכלוסייה, ואילו ההתנחלויות נתפסות על ידי הקהילה הבינלאומית כשטח כבוש. הטענה היא שאנשים עברו מישראל לשטח פלסטיני ותפסו קרקע פרטית, וזה השוני".

      לדבריו, הכלל שחל בקפריסין היה צריך לחול גם בישראל, אך בעולם רואים את ההתיישבות בשטחי הגדה המערבית כ"פעולה פוליטית שנעשתה על מנת למנוע הקמת מדינה פלסטינית", וכי מדובר בניסיון של האוכלוסייה לקבוע עובדות בשטח. "לא מדובר בחילופי אוכלוסייה", אמר פרופ' סייבל, "כל עוד מפעל ההתנחלויות נמשך, לא תהיה תמיכה בינלאומית בפעולה שמטרתה למנוע הקמת מדינה פלסטינית. בקפריסין החלוקה לשתי מדינות היא עובדה מוגמרת".

      הוא הוסיף כי על ישראל לפנות באופן חד צדדי ולהציע פיצוי. "ייתכן שיהיו בעלי קרקעות שירצו. אם נציע פיצוי סביר ומנגנון שיקבע שמדובר בפיצוי סביר - זה יעזור להוריד את הביקורת הבינלאומית". לדבריו, ההיגיון שעומד מאחורי צעד כזה הוא ש"ישראל נמנעת מלעשות עוול נוסף לאנשים הגרים בבתיהם".

      תושבי עפרה ועמונה מפגינים לקראת העברת חוק ההסדרה, מול משרד רוה"מ. נובמבר 2016 (תצפית TPS , הלל מאיר)
      "פעולה פוליטית כדי למנוע מדינה פלסטינית". תושבי עפרה מפגינים מול משרד רה"מ (צילום: הלל מאיר, TPS)

      פרופ' סייבל התייחס גם לבעלי הקרקעות הפלסטינים שיסרבו לפיצוי, וגם כאן הוא ציין את ההבדלים בין קפריסין לישראל. בעוד שהמודל הקפריסאי מחייב את בעלי הבתים והקרקעות להסכים לפיצוי, ישראל תצטרך להוכיח שהגוף המשפטי שהוקם הוא ראוי וסביר. לדבריו, מי שיתנגד "יוכל לפנות להאג, אבל הצעה הגונה מצד ישראל תוריד את ההתנגדות". הוא הוסיף כי אם יוקם מנגנון משפטי בנושא, מי שיהיה מעוניין בכך יקבל פיצוי, "ומי שלא - יישאר בלי הקרקע ובלי הפיצוי".

      עם זאת, הוא הוסיף כי "העולם יוכל להטיל סנקציה על ישראל בשל הפקעת הקרקעות. הפלסטינים יפנו להאג בלי ספק, ומועצת הביטחון של האו"ם כבר גינתה את ההתיישבות. מצד שני, לארצות הברית יש זכות וטו במועצת הביטחון".

      בעיה נוספת שצפויה לעלות אם יאושר בישראל מנגנון פיצויים לבעלי קרקעות פלסטינים היא התנגדות אזרחית. ייתכן כי אזרחים יגישו עתירות לבג"ץ בשל התנגדותם לתשלום פיצויים על הפקעת אדמות פלסטיניות עבור מפעל ההתנחלויות.