חשיפת חדשות 10 על חשדות לניגוד עניינים בעסקת רכישת צוללות מגרמניה הובילה היום (חמישי) את דובר צה"ל לפרסם הבהרה בעניין. לפי דובר צה"ל, הצורך בצוללות חדשות הוצג על ידי צה"ל בדיון קבינט שנערך לאחרונה, בהמשך לשיח השוטף המתקיים בדרגים השונים, בהם ראש הממשלה, שר הביטחון, דיוני קבינט וועדות חוץ וביטחון, בנושאים מעין אלה.
מדובר צה"ל, שזו התייחסותו הראשונה לנושא, נמסר עוד כי מדובר ברכש עתידי - בעוד יותר מעשור - של שלוש צוללות שיחליפו את אלה שיתיישנו. הודעת צה"ל באה להבהיר את הדיווחים, שלפיהם צה"ל התנגד לרכישת הצוללות וכן גם שר הביטחון לשעבר משה יעלון.
אתמול מסרה המועצה לביטחון לאומי התייחסות לחשיפת עיתונאי חדשות 10, רביב דרוקר. בתחקיר נטען כי עורך הדין דוד שמרון, פרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, משמש גם כבא כוחו של איש עסקים ישראלי שתיווך בעסקה. לפי הודעת המל"ל, רכש הצוללות מגרמניה נעשה בתהליך מקצועי סדור, ללא שום השפעה חיצונית.
לקריאה נוספת:
צה"ל מבהיר: הצורך בצוללות חדשות הועלה על ידינו לדיון בקבינט
המועצה לביטחון לאומי: רכש הצוללות מגרמניה נעשה ללא השפעה חיצונית
פנייה ליועמ"ש: "פתח בחקירת ניגוד העניינים ברכש הצוללות מגרמניה"
שייטת הצוללות של צה"ל תמיד גררה אחריה ויכוח בצמרת הביטחונית והמדינית על תרומתה המבצעית אל מול העלות היקרה מאוד של הרכש והאחזקה שנוגסת חלקים גדולים מתקציב הביטחון. לא בכדי מוגדרת הצוללת ככלי המלחמה היקר ביותר של צה"ל, אך באותה נשימה גם כזרוע הארוכה של מדינת ישראל.
בשנות ה-80 הוחלט בישראל לקדם פרויקט צוללות גרמניות חדשות, אך הוא הופסק בשל מצוקה תקציבית. התהליך התחדש לאחר שגרמניה החליטה מסיבות מדיניות וכלכליות לממן שתי צוללות. לאחר מכן, התקבלה החלטה על תקצוב משותף של גרמניה וישראל לרכש של צוללת שלישית. שתי הצוללות הראשונות עגנו בחיפה בשנת 1999 ושנה לאחר מכן הגיעה הצוללת השלישית.
בשנים האחרונות החל תהליך נוסף של רכש צוללות בהובלה של הדרג המדיני חרף התנגדות צה"ל. שר הביטחון הקודם משה יעלון הציג עמדה אחידה עם הצבא והתנגד לרכש נוסף של צוללות, בעוד מחליפו אביגדור ליברמן תמך בו. צמרת הצבא ביקשה לחלק אחרת את התקציב והעדיפה להשקיע בתחומים אחרים תוך חיזוק העליונות של חיל האוויר, כוחות היבשה ורכש ספינות שטח. בסוף התהליך, הדרג המדיני הכריע והנחה על רכש צוללות גרמניות מתקדמות נוספות עבור חיל הים. הצוללת הרביעית הגיעה לישראל בשנת 2014. הצוללת החמישית הגיעה השנה, והצוללת השישית עשויה לעגון בחיפה בשנת 2019.
בצה"ל ניסו עד כה להתרחק כמו מאש מהדיון הפומבי סביב הצוללות
לאחרונה התנהלו דיונים נוספים בסוגיית הצוללות בין צה"ל לדרג המדיני. ככלל, הצוללת נתפסת ככלי אסטרטגי שפעולותיו המבצעיות בים מדווחות באופן שוטף לשר הביטחון וראש הממשלה. יש תמימות דעים בין הדרג המדיני והצבאי הבכיר על תרומתן של הצוללות במבצעים עלומים הכוללים בדרך כלל איסוף מודיעין רגיש ביותר. לצוללת יש גם תרומה אדירה בהרתעת אויבי מדינת ישראל בזכות "יכולת המכה השנייה", לפי פרסומים זרים.
אך כשצה"ל נדרש להציג עמדה בנושא רכש צוללות נוספות הוא שקל לא רק את תרומתן לביטחון מדינת ישראל אלא מכלול עניינים. זה כולל את עלות הרכש של הצוללות הנוספות, האחזקה היקרה, היקף כוח האדם והמשאבים הנוספים שהופכים את הצוללות לכאורה לנטל על תקציב הביטחון. מול מכלול עניינים אלה עומדים דרישות חיל האוויר לחדש כלי טיס ישנים מאוד, אגף המודיעין להמשיך ולהתעצם ולהיערך לאתגרי העתיד בדגש בתחום הסייבר. בנוסף לכך, מפקדי היבשה היו גם הם מעדיפים לרענן מחסני חירום ולהחליף כלים בני 40 שנה.
גילן של הצוללות הוותיקות בחיל הים מחייב בחינה של רכש נוסף של צוללות באופן כזה שלא ירחיב את שייטת הצוללות אלא יחליף בהדרגה את שלוש הצוללות הוותיקות בחיל במועד אופטימלי שייקבע על ידי הגורמים המומחים והמקצועיים. כך, אומרים בצה"ל, יהיה ניתן לשמור על כוחה של שייטת הצוללות בזמן שצבא מצרים משקיע כספים אדירים ברכש צוללות מתקדמות מגרמניה ובוחן רכש כלים ואמצעי לחימה ממדינות נוספות.
לתהליך הבחינה הסדור שיבצע הדרג המדיני מול המערכת הביטחונית יש חשיבות גדולה מאוד בבחינת רכש הצוללות במועד נכון ובאופן שלא יקשה על צה"ל להתמודד עם אתגרי העתיד שמשתנים בקצב מסחרר לנוכח המתרחש במזרח התיכון בפרט ובעולם בכלל. בצה"ל ניסו עד כה להתרחק כמו מאש מהדיון הפומבי סביב הצוללות כדי שעמדתם תישאר בחדר הדיונים המקצועי ולא תשמש כדלק לפוליטיקאים. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי כבר היו פרויקטים שבהם התקבלו החלטות מדיניות דרמטיות כמו פרויקט כיפת ברזל בניגוד לעמדת הצבא והשאר הפך היסטוריה.