תושבי רמלה ולוד חוששים מ"חוק המואזין" שאושר בוועדת השרים: "תהיה מלחמה"

"חוק המואזין" שאושר אתמול (ראשון) בוועדת השרים לחקיקה מעורר בתושבי הערים המעורבות רמלה ולוד רגשות מעורבים. מצד אחד, יש מי שחושש שהגבלת קריאות המואזין תצית מלחמה, מן הצד השני יש מי שרוצה בקריאות לתפילה סבל בלתי פוסק. ויש גם מי שלא מבין על מה כל הרעש.

"מאות אלפי אזרחים בישראל סובלים באופן שגרתי ויומיומי מרעש שנגרם מקריאות המואזין במסגדים", נכתב בשתי הצעות החוק הזהות של ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) וח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), "החוק המוצע מביא תפיסת עולם לפיה חופש הדת לא אמור להוות גורם בפגיעה באיכות החיים".

"תהיה מלחמה אזרחית אם יסגרו לערבים את המואזין", אמרה לוואלה! NEWS אילנה בן חיים, תושבת רמלה ורוכלת בשוק העירוני. היא הוסיפה כי "ברמלה, היהודים והערבים חיים בשותפות מלאה. הערבים עובדים ביחד עם היהודים במסעדות, בחנויות ובבסטות בשוק, יושבים ביחד בבתי קפה, צוחקים". לדבריה, "אולי בערים אחרות היחסים בין יהודים לערבים מתוחים, אבל פה אנחנו אוהבים את השכנים שלנו הערבים. יש כבוד באהבה בין יהודים וערבים ברמלה".

עוד בוואלה! NEWS:
אחרי דיון סוער: חוק ההסדרה אושר פה אחד בוועדת השרים לחקיקה
טראמפ: נגרש באופן מידי שניים עד שלושה מיליון מהגרים לא חוקיים
"שטף את הרצפה בחומר דליק": נגד בחיל האוויר הואשם בגרימת מוות

כמה מטרים מבן חיים, בכניסה לחנות המזרנים שלו, בעל החנות, ניסים, בדיוק סיים להוציא את הסחורה לשביל הראשי בשוק. "כבר תקופה ארוכה שאנו סובלים מרעש המואזין לפנות בוקר, חד וחלק אני אומר לך שצריך להנמיך אותם", אמר, "הרעש והעצמה מפריעים לניהול החיים התקינים של התושבים".

כשנשאל אם סגירת המואזין לא תפגע בדו-קיום בעיר המעורבות, אמר כי "המואזין קרא למתפללים גם לפני שהמציאו את הרמקולים. בעבר לא היו רמקולים והמוסלמים היו מסתדרים, היה מואזין עולה ונואם ואף אחד לא היה מפריע לו. היום, עם הרמקולים, המצב בלתי נסבל". לשאלה מה יקרה אם החוק יעבור יעבור, השיב ניסים כי הדבר תלוי בחברה הערבית ובאיך שאנשיה יקבלו אותו - בהבנה או בהסתה. "אם יגיעו מסיתים המצב עלול להיות לא נעים", אמר ניסים, "כולי תקווה שהחוק יעבור, אך מאמין שיוגב יתקשה להעביר אותו", אמר בהתייחסו לאישור החוק בכנסת.

ביציאה מהשוק ברמלה, הרוכל המוסלמי מוחמד איפה והמנהל היהודי שלו יחזקאל פרג' דווקא לא מבינים על מה המהומה. "התושבים שמתלוננים הם לא רמלאים ולדואים מקוריים 'אורגינליים'", אומרים השניים, "אנחנו התרגלנו לזה. החדשים הגיעו לכאן לפני כמה שנים והם חושבים שהם יכולים לשנות את המצב בו אנחנו חיים שנים. מדובר במציאות בה אנחנו חיים 50-40 שנה, מי שהחיים בעיר מעורבת לא מתאימים לו - שיחזור לאדמה שלו ברחובות וגדרה. אנחנו בעד דו-קיום ואהבת חינם".

עם זאת, מוחמד דווקא חושב שהמצב עלול להסלים במידה ויבטלו את המואזין. "עלולים להתפתח תגרות, סכסוכים ומריבות בין יהודים וערבים", טען, "למה צריך את זה? למה כל הבלאגן? שיפנו לווקף יגידו לו שזה מפריע לילדים קטנים ויבקשו שינמיך רצת את הרעש. אנחנו בעד אהבת חינם".

מחוץ למסגד הגדול בלוד, מסגד אל-עומרי, חבר מועצת העיר עו"ד עבד אזברגה, זז בחוסר נוחות שהוא שומע את תוכן הצעת החוק המקוממת. לטענתו, "אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, ומבלי להיכנס לעמדות פוליטיות, לא יכול להיות מצב שזכויות פרט לא מעוגנות בחוקי היסוד של מדינת ישראל".

עו"ד אזברגה מתעקש להסביר את חשיבותו של המואזין לדת המוסלמית: "המואזין הוא חלק מהדת והמנהגים של המוסלמים בחיי היום שלהם. זה לא חדש, ועד היום לא שמעתי טענות. יכול להיות שהתגברות הטענות קשורה לעיתוי -כשנכנסה מפלגת 'הבית היהודי' לעיר שלנו, התחילו לדבר על זה שזה מפריע".

חבר מועצת העיר תוהה: "אם זה מפריע, מדוע ראש העירייה שיתף פעולה עם הציבור התורני ואמר שבכל יום שנשמע קריאת מואזין, נענה לו ב'קריאת שמע'". הוא הוסיף כי "במקום להתעסק בענייני חשובים כמו תשתית וחינוך, מתעסקים בפוליטיקה זולה. היום המסגדים והמואזין לא מרעישים ולא מקדמים הסתה כמו שמספר ח"כ יוגב בכלי התקשורת".

בתשובה לשאלה אם ימליץ לווקף להתעלם מהחוק, אמר עו"ד אזברגה כי הוא אינו מאמין שההצעה תעבור. "מדובר בבריונות פוליטית שמשתלטת על הכנסת, צריך להתחשב במיעוט של שני מיליון ערבים שחיים פה בישראל. מחר יבוא איזה יוגב אחר ויאסור עלינו לדבר. יש גבול לכל תעלול פוליטי. חשוב להבין שברגע שאתה פוגע במואזין את פוגע בכל מוסלמי שחי בעולם הזה. אין קשר בין קיצוניות לאמונה".

לעומת עו"ד אזברגה, חבר המועצה מטעם הבית היהודי עמיחי לנגפלד, סובר שקריאות המואזין הן פשוט סבל. "בשביל תושבים רבים במדינת ישראל, לא מדובר בנושא של דיון ציבורי אלא כסבל יומיומי" אמר, "אין איכות חיים, אין סדר יום נורמלי, מדובר בימים שמתעוררים בהם בשעה 4 בבוקר. אנחנו שבויים לפי רצונם של אנשי המסגד שיחליטו באיזה עצמה הם רוצים להפעיל באותו בוקר את המואזין".

לדבריו, חברי הכנסת נאלצו לקדם הליך חקיקה רק לאחר שניסיונות של הידברות ושיח לא הובילו לפתרון יעיל. "הרצון שלנו הוא לא לבטל את המואזין אל רק להגביל אותו למותר בחוק. המסגדים בלוד עוברים על חוק הגנת הסביבה באופן יומיומי".

(עדכון ראשון: 21:15)