פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מורשת פרס: יותר ישראלים לא רוצים להאריך חיים באמצעים מלאכותיים

      מותו של הנשיא לשעבר גרר אחריו זינוק במספר המבקשים לחתום על אי הארכת חייהם באמצעים מלאכותיים אם לא יוכלו להמשיך לחיות חיים חיוניים. לרוב מדובר באלמנות שחוו את סבלם של בני זוגן

      הרדמה (ShutterStock)
      מעדיפים להימנע מפעולות מאריכות חיים באופן מלאכותי (צילום: ShutterStock)

      לאחר מותו של הנשיא לשעבר שמעון פרס לפני כחודש, חלה עלייה של ממש בכמות הישראלים שמבקשים שלא להאריך את חייהם באמצעים מלאכותיים - כך הודיעה היום (שני) עמותת "ליל"ך - לחיות ולמות בכבוד" לקראת היום הבינלאומי "הזכות למות בכבוד" שיתקיים ביום רביעי. לאחר מותו של הנשיא לשעבר פורסם בכלי התקשורת כי הוא חתם על טופס המבקש שלא להאריך את חייו באמצעים מלאכותיים אם יקלע למצב שאינו מאפשר לו להמשיך לחיות חיים חיוניים ופעילים.

      טופס הבקשה למות בכבוד עליו חתם פרס הוא פועל יוצא של חוק "החולה הנוטה למות" שנחקק בישראל בשנת 2005. עיקרו של החוק במתן אפשרות לחולים סופניים בלבד - המוגדרים באישור רופא מטפל כבעלי סיכוי לחיות שישה חודשים לכל היותר - להימנע מפעולות מאריכות חיים באופן מלאכותי, לרבות שימוש במכונות החייאה. החוק מהווה פתרון "עוקף" המתות חסד, האסורות בישראל, והוא מתאפשר משום שהרופא אינו נוטל את חייו של המטופל (כפי שקורה בהמתת חסד), אלא רק נמנע מטיפול שיאריך את חייו. החוק מאפשר כיום לאנשים בריאים, לחולים בתחילת מחלתם או חולים בשלב מתקדם שדעתם עדיין צלולה, למלא "טופס מתן הנחיות רפואיות מתקדמות", בו הם מסמנים אילו טיפולים הם לא מעוניינים לקבל במקרה ויצטרכו בשלב סופני, והצוותים הרפואיים מחויבים למלא בקשתם זו.

      עוד בוואלה! NEWS:
      לאחר התנגדות עזה של דאעש: "צבא עיראק חדר לראשונה למוסול"
      אחרי שנתיים של משבר: בעל ברית של חיזבאללה נבחר לנשיא לבנון
      "אני חייל טוב, לא מפקד": ההקלטות שחושפות את המשבר בש"ס

      בינה דיבון, יור עמותת לילך (באדיבות המצולמים)
      "מנסים להביא למודעות כמה שיותר". יו"ר עמותת "ליל"ך" בינה דיבון (צילום: באדיבות המצולמת)

      לדברי העמותה, מפניות בודדות בכל חודש, לאחר הפרסום חתמו כ-50 בני אדם, נתון שלא היה מהיום בו חוקק החוק. מנתוני העמותה עולה כי רוב החותמים, כ-80%, בני יותר מ-70, ולמעשה מדובר לרוב בחותמות. "על פי כל המחקרים תוחלת החיים של נשים הינה גבוהה יותר מזו של גברים" הסבירה יו"ר העמותה בינה דיבון לוואלה! NEWS, "התוצאה היא שנשים מתאלמנות יותר מגברים ונותרות לבדן. רבות מהן גם חוות מקרוב את סבלו של בן הזוג לקראת מותו, והן נחושות שלא ללכת בדרך זו, אלא למות בכבוד בלי סבל ובלי כאבים מיותרים".

      מהעמותה נמסר כי מאז שנוסדה בשנת 1987, חתמו על טפסי הבקשה רק מעט יותר מ-20 אלף בני אדם בישראל. פעילי העמותה קושרים את ההיענות הנמוכה ברתיעה מטפסי המילוי שהיו מסורבלים וקשים להבנה. לאחרונה הוציא משרד הבריאות טופס חדש וברור יותר המאפשר לחולה למנות בא כוח שידבר שבשמו ויסדיר את ההליך הבירוקרי. "המספרים עדיין נמוכים כי אין שום פרסום של החוק, הציבור לא יודע על זה והרבה פעמים אנחנו פוגשים גם רופאים שאינם יודעים" אמרה דיבון, "זה סוג של רשלנות. אנחנו מנסים להביא למודעות כמה שיותר, נמצאים בבתי אבות ובבתי חולים אבל עדיין אנחנו עמותה קטנה". דיבון קראה למשרד הבריאות לפרסם את הנושא במקומות נגישים לקהל היעד. "מאז מותו של פרס אני נתקלת ביותר ויותר אנשים שאומרים לי שמעתי על זה לראשונה", ציינה.

      נושא המתות החסד צובר תאוצה בעולם המערבי בשנים האחרונות. זאת, בשל העלייה בתוחלת החיים, שמתבססת על שכלולים טכנולוגיים אך לא תמיד מעניקה חיים איכותיים. בנוסף, ממשלות רבות מבינות שלהזדקנות הכללית של האוכלוסייה מתלווה סל תרופות יקר ההולך ומכביד על התקציבים. עם זאת, נכון להיום רק שלוש מדינות מאפשרות לאזרחיהן לבצע המתת חסד - הולנד, בלגיה ולוקסמבורג. בשוויץ, ששמה מוזכר פעמים רבות בנשימה אחת עם המתת חסד, דווקא אין חוק מפורש המתיר זאת, אך אחד החוקים בתחום הרפואה מגדיר כי כל עוד רופא אינו נהנה כיורש ממותו של חולה סופני, אזי מותר לו להמיתו אם נתבקש לכך מפורשות. מספר חולים סופניים בישראל נאלצו לשלם סכומי עתק בכדי לסיים את חייהם מחוץ לגבולות המדינה.