(משדר באולפן וואלה! NEWS על פתיחת שנת הלימודים האקדמית, בשנה שעברה)
הוצאות סטודנטים עלו בשנת 2016 ב-5% אף שהכנסותיהם עלו רק בכ-3% - כך עולה מסקר הסטודנט של התאחדות הסטודנטים הארצית, המתפרסם היום (רביעי), זו השנה השביעית ברציפות. לפי הסקר, שנערך על ידי מכון "מאגר מוחות" בקרב 11 אלף סטודנטים לקראת שנת הלימודים החדשה שתיפתח ביום ראשון הקרוב, סטודנט בישראל מוציא 5,120 שקלים בממוצע ומכניס רק 3,849 שקלים בלבד, בעוד שכר המינימום במשק עומד על 4,825 שקלים.
על פי הסקר, רוב מוחלט של הסטודנטים - 83% - הצהירו כי הם עובדים במהלך תקופת הלימודים, מתוכם 67% עובדים לאורך כל השנה, והיתר לסירוגין בחופשות. 17% מהסטודנטים דיווחו כי הם אינם עובדים כלל, מתוכם 87% בשל הסיבה שלימודיהם לא מאפשרים זאת או מפאת חוסר זמן.
עוד בוואלה! NEWS:
"שכר? אין לי מושג מהו": מורים הפגינו מול ביתו של בנט
יותר רופאים, פחות היסטוריונים: מספר הסטודנטים לתואר ראשון בירידה
ארגון המורים מאיים: "התחייבות למילוי הדרישות - או עיצומים מיום חמישי"
רבים מהסטודנטים שלא עובדים במהלך לימודיהם מגיעים מהתארים הריאליים, שדורשים שעות רבות של לימודים. 41% מתלמידי החוגים למדעים מדויקים לא עובדים כלל במהלך שנות לימודיהם ובדומה אליהם גם 31% מתלמידי מדעי המחשב. עם זאת, בפקולטות למנהל עסקים שיעור הסטודנטים שאינם עובדים הוא הנמוך ביותר ועומד על 7%.
ההוצאה החודשית על דיור בקרב סטודנטים נחשבת לגדולה ביותר - מלבד שכר הלימוד - והיא עלתה בשנת 2016 ב-6.2%. 40% מהסטודנטים הודו שהם גרים בבית הוריהם או אצל קרובי משפחה, 46% בדירות שכורות ורק 7% במעונות סטודנטים. ממוצע התשלום החודשי על דיור עומד על 1,279 שקלים, ועל מזון ההוצאה הגדולה הבאה - 804 שקלים, עלייה של 11.3% לעומת שנת 2015.
ההוצאה השנתית העיקרית של סטודנטים היא שכר הלימוד, העומד בממוצע על 13,152 שקלים בשנת 2016, עלייה של 1,209 שקלים, 10.1%, לעומת 2015. לשכר הלימוד מתלוות הוצאות נוספות כמו ציוד כתיבה, ספרים, צילומים, ציוד מחשוב, נסיעות להתמחות וחומרי גלם. עליהם מוציאים סטודנטים 1,214 בממוצע, עלייה של 1.2% מהשנה שעברה. כמו כן, הסטודנטים מוציאים בשנה 1,947 שקלים בשנה על הלבשה והנעלה עלייה של 7% מ-2015.
"הפער בין ההוצאות החודשיות להכנסות הסבירות לסטודנטים עובדים, מוכיח כי ללא הישענות על כספי הורים או מלגות, תואר אקדמי הופך למשימה אפשרית אך מורכבת במיוחד", אמר יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, גלעד ארדיטי.
"עלויות ההשכלה הגבוהה, יחד עם הקושי לממן אותה במקביל ללימודים, מייצרים מצב שבו מי שידו משגת מרשה זאת לעצמו, ומי שלא - נדרש לעבוד כפליים. יתרה מכך, יש קשר עמוק בין איכות התואר ומידת ההשקעה של הסטודנטים לבין הזמן הפנוי שלהם. במקום שכמדינה נדאג שלבאים בשערי ההשכלה הגבוהה יהיה מספיק זמן להעמיק ולחשוב, יש חוסר התקדמות משווע בנושא. דוגמה משמעותית לכך היא אי-יצירת תכנית לאומית להקמת עוד 20 אלף מיטות במעונות שיוזילו בצורה ניכרת את יוקר המחייה".
