וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הנחיות חדשות של משרד החינוך יאסרו הכנסת מוצרים אלרגניים לבתי הספר

במהלך דיון משותף בכנסת לוועדת החינוך ולוועדה לזכויות הילד בליווי ילדים הסובלים מאלרגיות סיפרה נועה קדוש בת השמונה על קשייה בשל אלרגיה לחלב ממנה היא סובלת: "מרגישה שאני לא תלמידה"

צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: אביב אירגז

משרד החינוך צפוי לפרסם הנחיות חדשות שיאסרו הכנסת מוצרי מזון אלרגניים לבתי ספר בהם לומדים ילדים הסובלים מאלרגיה מסכנת חיים. כך עולה מדברים שאמר היום (רביעי) אריאל לוי, ראש המנהל הפדגוגי במשרד החינוך, בדיון משותף לוועדת החינוך ולוועדה לזכויות הילד בכנסת בנושא. זאת, בעקבות עתירת הורים לילדים אלרגיים לבג"ץ נגד קיצוץ בתקני הסייעות הרפואיות המלוות את התלמידים בבתי הספר.

במהלך הדיון דיברה נועה קדוש בת השמונה, הסובלת מאסתמה ומאלרגיה לחלב. "מתחילת השנה אני לא פוקדת את בית הספר כי אין לי סייעת השנה. בבית הספר שלי אוכלים חלב בכל מקום, ועבורי ללא הסייעת זו סכנת חיים של ממש. חבריי חזרו לבית הספר ואני לא. אני פה היום כדי לספר לכם כמה זה קשה לי", סיפרה. "קשה לי לשמוע את ההסעה עוברת בבוקר כשאני נשארת מאחור, קשה לי כי אני לא מרגישה תלמידה, קשה לי כי אני לא לומדת ולא משחקת עם חבריי לכיתה. קשה לי להשלים את כל החומר החסר ואת שיעורי הבית קשה לי כי אני שונה משאר הילדים", הוסיפה קדוש.

לדברי לוי, "מתגבש חוזר מנכ"ל מחודש, שיופץ בהקדם ועל פיו בכיתה שיש בה ילד אלרגי, הצוות החינוכי וההורים של שאר ילדי הכיתה יונחו שלא להביא לכיתה מוצרים אלרגניים, ויוקפד על מקום הגייני ונקי ממוצרים אלרגניים ככל שניתן". יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו), הסכימה עם דבריו של לוי ואף ציינה כי במדינות אחרות הוצאת מוצרים אלרגניים ממסגרות חינוכיות הן דבר שבשגרה. "בארצות הברית כל הנושא כבר מושרש בתוך בית הספר. הצוותים מוכשרים שם מבחינה מערכתית להתמודד עם כל המקרים", אמרה בפתח הדיון.

עוד בוואלה! NEWS:
המאבטחים ירו למוות למרות שלא הייתה סכנה – אך התיק נסגר
חייל נפצע מירי מרכב חולף מכיוון לבנון; צה"ל הגיב באש
אונסק"ו אישר החלטה שנויה במחלוקת נוספת נגד ישראל

דיון בכנסת: משרד החינוך מחדד הנחיות לכיתות עם תלמידים אלרגיים. ערוץ כנסת
"קשה לי לשמוע את ההסעה עוברת בבוקר כשאני נשארת מאחור". נועה קדוש/ערוץ כנסת

לדברי שאשא ביטון, הפתרון הקיים של הצמדת סייעת לכל ילד הסובל מאלרגיה מסכנת חיים הוא פתרון "נחוץ וחשוב", אך לאו דווקא היחיד. "יכול להיות שניתן ליצור את המניעה בלי סייעת צמודה לכל ילד, בכך שנכשיר מערכות שלמות להתמודד עם האלרגיות של הילדים", הוסיפה. לדברי לוי, במשרד החינוך בוחנים את האפשרות של חיוב כלל הצוותים החינוכיים לעבור הדרכות לטיפול ראשוני במקרים של התקפי אלרגיה והדרכות חינוכיות להתמודדות עם מקרים כאלו.

על פי איגוד רופאי האלרגיה והאימונולוגיה בישראל, כ-4% מהילדים בגילאים שלוש עד שמונה במדינה סובלים מאלרגיה חריפה לסוג מזון כלשהו - לרוב מוצרי חלב, סויה, ביצים או בוטנים. כלומר, בין 5,000 ל-8,000 ילדים אלרגיים למזון, ומספרם הולך וגדל מדי שנה. "כשמדברים על אלרגיה, מתכוונים לכזו שגורמת לשוק אנפילקטי – מצב בו כל המערכות בגוף קורסות ונשקפת סכנת חיים מיידית לילד", הסבירה פרופ' ננסי אגמון לוין, יו"ר האיגוד בשיחה עם וואלה! NEWS.

"אצל חלק מהילדים האלרגיה מתפרצת כשהם רק באים במגע עם המזון או אפילו מריחים אותו. מאוד קשה להשגיח עליהם". לדבריה, העלייה בכמות הילדים האלרגיים למזון מתרחשת בכל העולם, אך בישראל בפרט, ויש לכך כמה סיבות. "זה קשור באורח חיים שהוא יותר נקי ומתורבת, והמערכת החיסונית פחות חשופה למזהמים, במיוחד באזורים עירוניים", אמרה. "אלרגיה היא תקלה במערכת החיסון, שמזהה את המזון כמזהם ויוצאת נגדו למלחמה. יש לאלרגיה גם מרכיב גנטי - ככל שיש יותר אלרגיים במשפחה, לא רק למזון, אז הסיכוי שהילד יקבל אלרגיה מסוג כלשהו גדל".

sheen-shitof

עוד בוואלה

רוצים להנות מאינטרנט מהיר וחבילת טלווזיה בזול? זה אפשרי!

בשיתוף וואלה פייבר

משרד החינוך קיצץ בתקני הסייעות והילדים נשארים בבית

מזה שנתיים מתנהל מאבק עיקש בין הורים לילדים אלרגיים ברמה מסכנת חיים לבין מסגרות החינוך הציבוריות על תנאי הלימוד של הילדים. האלרגיה של הילדים הללו, מתבטאת בשוק אנפילקטי במקרה שהם באים במגע, אוכלים או שואפים את המוצר אליו הם רגישים, ובאם אינם מקבלים זריקת אפיפן (מזרק אדרנלין שמהווה טיפול חירום לתגובה אלרגית, ר"ב) תוך שניות עד ארבע דקות - מערכות גופם קורסות ונשקפת להם סכנת חיים מיידית.

עד היום הנוהל השגור במערכת החינוך היה כי ילדים בגילאי שלוש עד עשר הסובלים מאלרגיות חמורות ולומדים במסגרות החינוך הממלכתיות מלווים מדי יום בסייעת רפואית צמודה. עם זאת, בשנת 2011 החליטו במשרד החינוך ומשרד הבריאות על צמצום בהדרגה של מערך הסייעות הרפואיות והגבילו את שעות הליווי של הסייעות לתלמידים בכיתה ב' לשלוש שעות יומיות בלבד. בנוסף לכך, השנה התבשרו הורים לתלמידי כיתות ג', כי ילדיהם לא יהיו זכאים כלל לליווי הסייעות.

דיון בנושא ילדים אלרגנים. הכנסת, 26 באוקטובר 2016. דוברות הכנסת, מערכת וואלה! NEWS
הפתרון של סייעת צמודה הוא נחוץ וחשוב, אך אינו היחיד. ח"כ שאשא ביטון, במרכז/מערכת וואלה! NEWS, דוברות הכנסת

על פי הנתונים שהוצגו בוועדה, בישראל ישנם כיום כ-2,600 תלמידים מגילאי גן ועד כיתה ז' אשר עומדים בקריטריונים לקבלת סייעת רפואית צמודה בשל אלרגיה קשה ומסכנת חיים - זאת לעומת נתוני שנת הלימודים תשע"א (2011), אז היו פחות ממאה זכאים. מאז ההחלטה לקצץ כליל את הסייעות הרפואיות עבור תלמידי כיתה ג' ומעלה, הוקמה ועדת חריגים, אשר מתמודדת בקושי רב מול כמאה פניות דחופות שהוגשו מתחילת השנה, ואישרה עד היום סייעות רפואיות רק עבור ארבעה תלמידים בלבד.

זאת, בזמן שהורים רבים לילדים הסובלים מאלרגיות ולומדים בכיתה ג' ומעלה לא שלחו את ילדיהם למסגרות החינוכיות מתחילת השנה. שיא המאבק אירע בחודש יוני האחרון כאשר 40 הורים עתרו לבג"ץ נגד ההחלטה על קיצוץ הסייעות. לפני כחודש התקבלה החלטת ביניים בבג"ץ, שהורתה למשרד החינוך ולמשרד הבריאות לנסח דף הנחיות אחיד ומחייב לצוותים החינוכיים עד ל-2 בנובמבר. דבריו של לוי בוועדה היום מגיעים ככל הנראה בהמשך להחלטה זו של בג"ץ.

ילדים הסובלים מאלרגיות אינם זוכים לביטוח ממשרד החינוך

אווה ורסנו יוגד, מיוזמות עתירת ההורים ואמא לילד הסובל מאלרגיה למוצרי חלב ולבוטנים, לא שלחה את בנה לכיתה ג' מתחילת השנה לאחר שלא קיבל סייעת רפואית. ורסנו השתתפה גם היא בוועדה הבוקר ואמרה כי בנה וחבריו האלרגיים נשארו בבתיהם בשל העדר סייעות. "הוא לא יכול להזריק לעצמו ואין אחיות בבית ספר. גם אם היה, אחות אחת על 1,600 תלמידים לא תעזור, היא לא תגיע תוך ארבע דקות כדי להזריק לבן שלי אפיפן", אמרה בתסכול.

לדבריה הוצעה לה חלופה של ליווי בנה בידי סטודנט להוראה, אליה הסכימה – אך מאז לא קיבלה תשובה ממשרד החינוך. ורסנו סיפרה על הקשיים הבירוקרטיים המתמשכים, בזמן שמספרם של הילדים האלרגיים עולה משנה לשנה. "ההנחיות עליהן מדבר מר לוי הן עוד אמירה כללית מבחינתי", אמרה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
"לא רואה את המנהלת נצמדת לבן שלי". אווה ורסנו ושני בניה/מערכת וואלה, צילום מסך

"אם מוציאים מוצרים 'ככל שניתן' אז אין שליטה מלאה על כלל המוצרים האלרגנים ולכן יש צורך גם בהוצאתם וגם בליווי של סייעת צמודה", הוסיפה ורסנו, שבנה רגיש גם לשאיפה של חומרים אלרגניים ולא רק לאכילתם. "מספיק שמישהו מביא במבה בהפסקת עשר והוא שואף כדי לסכן אותו. אני לא רואה את המנהלת נצמדת לבן שלי ושומרת עליו כמו סייעת", אמרה.

נקודה חשובה נוספת שהועלתה בוועדה והפתיעה את הנוכחים היא כי ילדים אלרגיים אינם מבוטחים מפני התקפים המתרחשים בתחומי בית הספר, זאת למרות שכלל ההורים במערכת החינוך מחויבים לשלם בתחילת השנה בעבור ביטוח תאונות אישיות עבור כל ילד. אודליה אלבו, אמא לילד אלרגי וסוכנת ביטוח במקצועה סיפרה לחבריי הוועדה כי ביררה את הנושא מול חברות הביטוח.

"המוסד החינוכי לא נגיש מהבחינה הזו, הילדים לא בחרו ברגישות הזו, ואנחנו לא יכולים לשאת בעול הכספי הזה. בדקתי את זה מול חברת הביטוח ואמרו לי חד משמעית שילד אלרגני לא מבוטח כיתר הילדים בביטוח תאונות אישיות". יו"ר הוועדה, ח"כ שאשא ביטון ויו"ר וועדת החינוך ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) הודיעו כי יבדקו את הנושא ויטפלו בו.

(עדכון ראשון: 14:53)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully