בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה הורה לאחרונה לקיבוץ כברי שבגליל המערבי לפצות ב-20 אלף שקלים שני תושבי נהריה שהוצאו מבריכת הקיבוץ בשל מוצאם המזרחי. בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי הורחקו מהמקום "מטעמים פסולים של אפליה על רקע עדתי". זאת, אף שהקיבוץ טען כי הכרטיסים לבריכה הפתוחה רק לחברי הקיבוץ, לעובדיו ולאורחיו, נמכרו לשניים בשל טעות אנוש. נציגי הקיבוץ הכחישו בבית המשפט את הטענה כי הרחקת המבלים נעשתה בשל אפליה והדגישו כי מדובר בבריכה פרטית שאליה נכנסים גם העובדים בקיבוץ "מכל מיני עדות - ויש גם דרוזים ומוסלמים ונוצרים".
המקרה אירע בחודש יולי אשתקד, אז נכנסו השניים לבריכה לאחר שרכשו כרטיסי כניסה מפקיד הקבלה. מיד עם כניסתם פנה מנהל המקום שאל אותם אם הם נמנים עם קהל המורשים להיכנס לבריכה. משהתברר לו כי הם אינם תושבים בקיבוץ ואינם אורחים של חברי או תושבי המקום, הוא ביקש מהם לעזוב את הבריכה ולקבל את כספם בחזרה. המנהל טען כי השניים הגיבו להרחקה בצעקות ובאיומים, אך התובעים הכחישו זאת. הם טענו כי הוא התנהג אליהם באופן לא הולם. "הוא תחקר אותנו. הוא שאל מאיפה אנחנו, בני כמה אנחנו. אמרנו שלא באנו לריב, באנו רק לשבת וליהנות בבריכה". השופט שלמה בנג'ו קיבל את עדות התובעים ואמר כי עדותם "עשתה רושם אמין ואותנטי. ניכר כי הם מתארים אירוע כואב ומשפיל".
עוד בוואלה! NEWS:
סעודיה עצרה את הסיוע לרשות - והעמיקה את המשבר הכלכלי
הזמר משה פרץ שהורשע בהעלמת מס נידון לארבעה חודשי עבודות שירות
אסון באוסטרליה: ארבעה נהרגו בתאונה במתקן בפארק שעשועים
השופט תהה בפסיקתו מדוע היה דחוף להרחיק את השניים מהבריכה בצורה מבזה, במקום להבהיר להם שאף שנעשתה טעות במכירת הכרטיסים - הם יורשו להישאר באופן חד פעמי. "מדוע היה כל כך דחוף ונחוץ להרחיק את התובעים מתחומי הבריכה כאילו היו סכנה לציבור השוהים בה, תוך כדי תחקור ועימות שהשפיל וביזה אותם לעיני כל", שאל השופט. הוא המשיך: "מדוע לא ניתן היה להותירם בתוככי תחומי הבריכה ולהבהיר להם שנעשתה טעות על ידי הקופאי בכניסה ולכן ניתנת להם הרשאה חד פעמית לנפוש במקום. מדוע לא ניתן היה - לאור טעות הקיבוץ - להתייחס לתובעים כאל אורחים חד-פעמיים?".
עוד קבע השופט כי למרות השלט שנתלה בכניסה לבריכה ומבהיר למי מותרת הכניסה, הקיבוץ, באמצעות מנהל הבריכה בוחר מי "שייך" ומי "לא שייך" למקום. בעקבות כל הדברים האלה, קבע השופט כי הקיבוץ לא יכול לטעון לטעות במכירת הכרטיסים ובכך לבטל את החוזה בין הצדדים לאחר קנייתם. "הקיבוץ התנהג כלפיהם בחוסר תום לב, אשר פגע בזכותם החוזית שלא כדין, ופגע בזכות היסוד שלהם, כבני אדם, לכבוד", כתב השופט בפסיקתו והוסיף כי "התנהלותו הכוללת של הקיבוץ באירוע זה אינה עולה בקנה אחד זכויות היסוד של התובעים וערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וביניהם יושר, דרך ארץ והגינות".
השופט הוסיף כי "הפגיעה בכבודם של התובעים כבני אדם, על רקע הנסיבות העובדתיות, אינה רק פגיעה בשמם הטוב והלבנת פניהם ברבים, אלא גם נוגע בתחושות של אפליה קיפוח ויחס משפיל". הוא הוסיף כי "סילוקם מהמקום גרם להם לנזק לא ממוני" שהביא לפגיעה ברגשותיהם ונפשם "כבני אדם הזכאים ליחס של כבוד". עוד קבע השופט כי השניים "הם לא פשעו ולא חטאו. הם נכנסו למקום בזכות וברשות, ולמרות זאת זכו ליחס עוין, תוך שמנהל הבריכה עמד על סילוקם מהמקום. התחושות הקשות של סילוקם עקב אפלייתם הפסולה ומתן ההרגשה כאילו הם נחותים מבאי המקום, פגע בהם רגשית ונפשית".