פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מתחת לאף של האויב: הצצה ליחידות המיוחדות שפועלות במעמקי הים

      הם צוללים לעומקים של מאה מטרים, מפרקים רקטות וטילים בלב ים ומסלקים מוקשים. בריאיון לוואלה! NEWS סיפרו מפקדי יחידות ילת"ם וסנפיר על האתגרים המורכבים. "יש לנו גם יכולת תקיפה, אני לא מעוניין להרחיב עליה"

      מתחת לאף של האויב: הצצה ליחידות המיוחדות שפועלות במעמקי הים
      צילום: דובר צה"ל, עריכה: מתן חדד

      סגן-אלוף עידו החל את שירותו הסדיר בקורס טיס. החלומות שלו נגעו בשמיים אך מהר מאוד הוא הבין שעתידו לא נמצא בתא הטייס ובחר לשרת ביחידה למשימות תת-מימיות (ילת"ם) של חיל הים. הוא סיים את השירות הסדיר כצוללן מקצועי, נסע לטייל בעולם ולאחר שנתיים באזרחות, הצטרף מחדש ליחידה, יצא לקורס קצינים ומילא את כל תפקידי הפיקוד הבכיר ביחידה, ובהם מפקד פלגות הצוללים, החבלה וההכשרות. לאחר מכן מונה לסגן מפקד היחידה ובחודש אוגוסט 2014 סגר סא"ל עידו מעגל כשהתמנה לתפקיד היוקרתי כמפקד הילת"ם.

      מדובר ביחידה מיוחדת שפועלת הרחק מאור הזרקורים וממלאת משימות תת-מימיות הנחשבות לחיוניות לביטחון המדינה. פרויקט אחד שהיחידה מקדישה לו כוח אדם רב בשנתיים האחרונות הוא המכשול התת-ימי של חיל הים בגבולות המדינה. בעקבות חדירת צוללני הקומנדו של חמאס במבצע "צוק איתן" מחופי רצועת עזה לחוף זיקים הוחלט בצה"ל לרכוש מערכות מתקדמות שיהוו מכשול טכנולוגי ויתריעו מפני כל מי שינסה לחדור למרחב הימי הישראלי מעל ומתחת לפני המים. את התקנת המערכות בים התיכון ובים האדום מבצעים צוללני הילת"ם. לאחר ההתקנה, יחל תהליך של תרגול ואימון עד להפיכת המערכות למבצעיות ובעתיד יפעלו חיילי היחידה לדאוג לתחזוקתן.

      פעילות ילת"מ (דובר צה"ל)
      מסייעים בהתקנת המכשול התת-ימי בגבולות המדינה. חיילי היחידה בפעולה (צילום: דובר צה"ל)

      משימה מורכבת נוספת של הילת"ם היא סיוע לצוללות חיל הים המצויות במצוקה. בתרחיש הקיצוני, יכולה צוללת לשהות בעומק של מאה מטרים בצמוד לקרקעית הים מבלי יכולת לעלות מעל פני המים - מחשש להיחשף על ידי כוחות אויב.

      "אנחנו נערכים לתרחיש הזה כל הזמן", הסביר סא"ל עידו, "אנחנו מגיעים לרוב בצורה חשאית אם אנחנו צריכים לסייע לצוללת, וצוללים לחלקה העליון. זה אתגר מאוד משמעותי במיוחד כשמדובר בעומק של כמאה מטרים". שייטת הצוללות של חיל הים התעצמה בשנים האחרונות, דבר שהביא את הצורך בהכשרת צוללני הילת"ם לסייע להן אל ראש סדר העדיפויות של היחידה.

      פעילות ילת"מ (דובר צה"ל)
      מאומנים בכמה שיטות צלילה. חייל נערך לקראת גיחה אל המעמקים (צילום: דובר צה"ל)

      חיילי היחידה מאומנים בשתי שיטות עיקריות של צלילה: כשמקור החמצן נמצא מעל פני המים, או כשהצוללנים נושאים על גבם מערכות נשימה סגורות במטרה לשמור על חשאיות במהלך משימתם (המערכת לא פולטת בועות ולא מייצרת רעש מתח לפני המים, א"ב). בשנים האחרונות רכשה היחידה מערכות מתקדמות מאוד לצלילה ואף החלה להפעיל רובוטים נשלטים מרחוק למגוון של פעילויות.

      "מיחידות אחרות מגיעים כדי ללמוד מאתנו"

      "אנחנו מקיימים אימונים רבים עם צבאות זרים בין היתר עם ארצות הברית, עם גרמניה, עם איטליה ועם מדינות נוספות", סיפר מפקד היחידה. "אנחנו חזקים מאוד בתחום החבלה הימית, ומגיעים מיחידות אחרות כדי ללמוד מאתנו", הוסיף. לדברי סא"ל עידו, חיילי היחידה מאומנים בנטרול מטעני חבלה ומוקשים ובהתמודדות עם מערכות חבלה מאולתרות. "אנחנו מתאמנים על מגוון של תחומים בפעילות התת-מימית וגם לומדים מצבאות זרים".

      כך למשל, לאחר מלחמת לבנון השנייה נדרשו צוללני הילת"ם לאתר רקטות וטילים שנפלו לים ולנטרל אותם מחשש שייסחפו לחופי ישראל. "האתגר הקשה ביותר שלנו הן צלילות בעומק, בים, עם תנאים קשים", סיפר עידו. לדבריו, "הים הוא האתגר האמיתי", והוא משתנה ומרגיש אחרת לפי מזג האוויר.

      פעילות ילת"מ (דובר צה"ל)
      "שרידות הכלים בחיל הים השתפרה מאוד". חיילי היחידה בפעילות משולבת עם כלי שיט (צילום: דובר צה"ל)

      חיילי היחידה מתמחים גם בצלילות עמוקות, מוקשים ובחבלה. "יש לנו גם יכולת תקיפה, אני לא מעוניין להרחיב עליה", אמר סא"ל עידו כשנשאל עליה. "נושא ההגנה הוא העיקרי מבחינתנו. נתיבי הסחר העיקריים של ישראל הם דרך הים. אנחנו צריכים לדאוג שהם יהיו פתוחים כל הזמן.

      "אם גורם כלשהו הניח לך מוקש בנתיב ימי זו הכרזת מלחמה. בטח אם גורם כלשהו יטביע לך ספינה בפתח נמל. זה באופן אוטומטי משפיע על כל כלי השיט שאמורים להגיע אל אותו נמל". הקצין הבכיר הזכיר כי נעשה שימוש רב במוקשים ימיים במהלך מלחמת העולם השנייה, אך מאז הוא לא זוכר אירועים משמעותיים מסוג זה. "מה כן? אנחנו עוסקים גם בניקוי פתחי נמלים".

      מלבד ילת"ם פועלת להגנה על כלי שיט, חופים, נמלים ומתקנים אסטרטגיים, יחידת סנפיר, המוצבת באילת. חלק מהפעילות כולל בידוק מעל המים ומתחת למים, בלילה וביום, של כלי שיט של חיל הים כדי לשלול אפשרות של מטעני חבלה, מוקשים ואפשרות לחבלה במזיד. במקביל, חיילי היחידה פועלים יחד עם כוחות הביטחון השוטף על גבי הדבורים וסורקים ספינות סוחר חשודות.

      פעילות ילת"מ (דובר צה"ל)
      "כמפקד אתה כל הזמן בקשר עם הצוללים שלך". חייל היחידה במהלך אימון צלילה (צילום: דובר צה"ל)

      עם זאת, האתגר המורכב ביותר עבור סנפיר הוא צוללנים וכלי שיט מהירים שיוצאים מריכוזי קהל. "אנחנו, כחלק ממערך הגנת הגבולות באילת, מופעלים כדי לזהות כל פחית חשודה בים אבל גם מוקפצים למשימות יירוט בהתרעת זמן קצרה מאוד כדי לסכל חדירות של כלי שיט מהירים וצוללנים", סיפר סרן ניצן ארמוזה, מפקד היחידה. "אנחנו נצטרך לגלות מוקדם ככל האפשר את אופנוע הים או את הצוללן שרוצה להזיק לנו". לדבריו, החשיבות במשימות כאלה גבוהה במיוחד בעיר כמו אילת, שמהווה מוקד של נתיבי סחר ימי, ומלאה בתיירים כמעט כל השנה. "זה לא פשוט לשמור על רמה מבצעית גבוהה בעיר תיירות כשכולם נופשים מסביבך. זה עוד אתגר", אמר ארמוזה.

      מכונה לקבלת החלטות

      חיילי הילת"ם מסייעים גם באיתור נעדרים בלב ים. בשנת 1962 התרסק מטוסו של טייס חיל האוויר סגן יקיר נווה בימת הכנרת. באירוע הטרגי, תאונת אימונים בשמי הצפון, נהרג גם פרח הטיס עודד קוטון. ואולם, גופתו של נווה לא אותרה עד עצם היום הזה, כבר 54 שנים. "ערך חיי האדם, גם אם הוא טבע למוות, הוא ערך במדינת ישראל ואנחנו מתבקשים לסייע", סיפר סא"ל עידו על חלקה של היחידה בחיפושים.

      סגן יקיר נווה, טייס חיל האוויר שנפל בעת מילוי תפקידו ב-1962 (אתר רשמי , מתוך אתר חיל האוויר)
      "מחפשים בעומק הכנרת, בתוך בוצה עבה ובתנאי ראות קשים". נווה (צילום מתוך אתר חיל האוויר)

      "אנחנו משקיעים בחיפוש חודש שלם בכל שנה", אמר. "זו עבודה מאוד מורכבת. אנחנו יודעים איפה שרידי הגופה צריכים להימצא ואנחנו מחפשים בעומק הכנרת, בתוך בוצה עבה ובתנאי ראות קשים. בשנים האחרונות צמצמנו באופן משמעותי את המקום שבו אנחנו אמורים לאתר אותו. הגענו למקום הזנב והחרטום. אני מאמין שאנחנו נמצאים היום מטרים בודדים מהמקום שבו נווה נמצא. כבר איתרנו חלקים מהכיסא שלו, שעון, תא הטייס, ולקראת סוף החורף אנחנו נחזור לשם. אני מקווה שנסיים את החיפוש ונשלים את המשימה".

      מה הרגע הקריטי עבור מפקד הילת"ם, שאלתי לסיום. "כשאני שולח צוללנים עם מערכות עצמאיות לעומק של מאה מטרים. בצלילת פעמון אתה כמפקד כל הזמן בקשר עם הצוללים שלך. אתה אומר להם מתי ללכת ומתי לחזור. אני גם נותן להם הנחיות. במערכות עצמאיות הם צוללים לבד. הם מקבלים החלטות לבד. אין לי קשר איתם בעומק של מאה מטר. אין ראות טובה. אין לי מושג מה קורה למטה וזה פתח להסתבכות. אלו השעות הכי קשות לי כמפקד. לכן המשימה שלי היא לבחור את האדם הנכון למשימה המתאימה. הם צריכים להיות קרי רוח, שקולים ומנוסים - מכונה לקבלת החלטות. אנחנו נבצע משימות בכל מקום שיבקשו מאתנו - נחלים, אגמים וגם בים המלח - אם נעדר אדם או הולך לאיבוד משהו יקר ערך עבור הצבא".