"תבערה רחבת היקף": הארגון היהודי שעלול להבעיר את הר הבית

(תיעוד: עימותים בהר הבית, באפריל האחרון)

תנועת "חוזרים להר", שפועלת לקידום בנייה מחודשת של בית המקדש והריסת המסגדים במתחם הר הבית, מחזיקה באידיאולוגיה קיצונית ופעיליה עלולים "להביא להתלקחות תבערה רחבת היקף על רקע לאומני עד כדי פגיעה בנפש" - כך קבע השבוע לראשונה בית המשפט העליון. הגדרה מחמירה זו מקורה בפסק דין שדחה את עתירתם של שני פעילים מרכזיים בתנועה, היו"ר רפאל מוריס והרכז יאיר קהתי.

בתחילת אוקטובר הוצאו נגד השניים צווי הגבלה, שאסרו את כניסתם לירושלים בתקופת החגים. הצווים ניתנו על ידי שירות הביטחון מכוח תקנות ההגנה לשעת חירום לצורך "הבטחת ביטחון המדינה, שלומו של הציבור וקיומו של הסדר הציבורי". בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד יצחק בם, השניים לא רק ביקשו לבטל את הצווים, אלא לקבוע באילו מקרים נעשה שימוש בצווים מסוג זה.

עוד בוואלה! NEWS:
טוויטר, פייפאל וסאונדקלאוד: מתקפת סייבר השביתה את אתרי הענק
"לומדים את הדור החדש": הצצה לצוות שחושף מחבלים בודדים
קלינטון: עמדת טראמפ על תוצאות הבחירות מאיימת על הדמוקרטיה

בין השאר טענו השניים בעתירה כי התקנות המדוברות מיועדות למנוע ולהרחיק פעילי טרור ולא לצורך "השתקה של פעילות פוליטית בלתי-אלימה". עוד נטען בעתירה כי תקנות אלו לא נקלטו במשפט הישראלי לאחר הקמת המדינה ולכן "השימוש בהם לא מקובל".

"קיימות ראיות מנהליות המצביעות על סכנה הנשקפת מהעותרים", כתבו שופטי העליון יורם דצינגר, יצחק עמית וצבי זילברטל שדחו העתירה ואשררו את צווי ההגבלה. לנוכח העובדה שהמידע שעל בסיסו הוצאו צווי ההגבלה סודי וחסוי, השופטים נתנו לעותרים "פראפרזה", כהגדרתם, להצדקת המהלך, כלומר, סיכום של המידע המודיעיני החסוי אותו כן ניתן לפרסם. "הנך פעיל דומיננטי ומרכזי בתנועת 'חוזרים להר', שהנה תנועה הפועלת ברוח אידיאולוגיה קיצונית, ומקדמת, בין היתר, פעילות פרובוקטיבית בהר הבית ובסביבתו".



עוד הוסיפו השופטים בפסק הדין כי "הערכת גורמי הביטחון היא כי פעילות התנועה בכלל ופעילותך בפרט, עלולה להביא להתלקחות תבערה רחבת היקף על רקע לאומני, עד כדי פגיעה בנפש. לאחרונה הצטבר בידי גורמי הביטחון מידע, שממנו עולה חשש ממשי כי אתה עלול לנצל את שהותך בעיר ירושלים על מנת לקדם פעילות פרובוקטיבית במהלך חגי תשרי, באופן שיהיה בו כדי לעורר סיכון ממשי לביטחון".

"חוזרים להר" היא תנועה חדשה יחסית הממקדת את פעילותה בנושא הר הבית והגברת המודעות לצורך ולדרישה להקים את בית המקדש השלישי. הארגון הוקם לפני כארבע שנים כיוזמה של מספר נערי ונערות גבעות שפעלו לקידום ההתנחלויות ביהודה ושומרון והחליטו להפנות את מרצם לנושא המקדש.

"זה התחיל למעשה מאשתי, ואני הצטרפתי גם לנושא", סיפר מוריס, בן 21. "התחלנו לגשש ולהרגיש את השטח ושמנו לב שהרבה מדברים על בית המקדש והר הבית אבל אין מעבר לזה שום דבר. אין מעשים ואין פנייה לנוער שזה עיקר היעד שלנו לפעילות מעשית - הפגנות, מחאות והעלאת המודעות לנושא - ולקחנו את זה על עצמנו".

אנשי נוער הגבעות מתאפיינים בדרך כלל בהליכה ישירות למטרה הסופית, בלי פוליטיקלי קורקט ובלי שיקולי כדאיות, וגם בנושא זה הם נקטו אותה גישה. "בשונה מרוב תנועות הר הבית שעוסקים במקום תפילה ובזכות התפילה ליהודים בהר לצד המסגד - אנחנו לא שואפים לשם", הסביר מוריס. "אנחנו מדברים על בית המקדש כמו שצריך, לא ליד מסגד אלא כמו שכתוב במקורות. ברור שאשמח אם יהיה חופש פולחן ליהודים בהר ומקום תפילה כפתרון זמני אבל זו לא המטרה שלנו ולא לשם אנחנו שואפים".

"מבחינתי זה המשך דרכה של הציונות באופן ברור", הוא הוסיף. "אם קוראים כתבים של מקימי המדינה רואים שהיה ברור להם שזו מדינה יהודית, שיהיה בה בית מקדש ושנכבוש את כל ארץ ישראל. משיקולים פרקטיים הם הסתירו זאת ולמעשה החלום שלהם נשכח. עמלו על מדינה דמוקרטית והעניין היהודי שבמדינה נדחק הצידה. אנחנו לא רוצים שזה יקרה גם בהר הבית, שיהיה חופש פולחן ליהודים ובזה ייגמר הסיפור, אלא שואפים להקמת בית מקדש".

התנועה הצעירה פועלת על בסיס התנדבותי ואין בה עובדים בשכר כלל. הארגון מממן את פעילותו מתורמים קטנים שתורמים בדוכני התרמות הפזורים מעת לעת ברחבי הארץ. לפי מוריס, בעבר היו כמה תורמים כבדים, כהגדרתו, שהתעניינו בתרומה מכובדת אך שירות הביטחון הכללי מנע זאת. "כל תורם גדול, והיו כמה, שב"כ הרים להם טלפון והזהיר אותם שלא יתרמו והם נעלמו".

פעילות הארגון מופנית כאמור בעיקר לבני נוער והיא כוללת בין היתר הרצאות במוסדות חינוך, סיבוב שערים בירושלים למי שאינו עולה להר הבית בשל האיסור ההלכתי, וסיורים בהר עצמו למי שלא. לדברי מוריס, עד כה אלפי בני נוער נחשפו לפעילות מכל המגזרים בציבור הישראלי.

על פי תיאורו של מוריס, השפעת פעילות התנועה רחבה וניכרת. "גם במקומות חילונים, אפילו אם לא מסכימים עם אופן הפעילות, ישנה הזדהות עם עצם המאבק. ככה זה כשמתקיים מפגש פנים אל פנים. גם בציבור החרדי רואים שינוי גדול ומספר החרדים שעולים להר הולך וגדל משמעותית".

אם רבני הציבור החרדי וחלק לא מבוטל מרבני הציבור הדתי-לאומי התנגדו בעבר נחרצות לעלייה להר הבית מבחינה הלכתית, לדברי מוריס, היום הדברים נראים אחרת. "רבנים שלפני עשר שנים היו נגד באופן מוחלט, היום גם אם לא יתירו לעלות אומרים שיש על מי לסמוך בנושא".

כמו שלנוער הגבעות אין דמויות תורניות שעל פי הנחייתם הם פועלים, כך גם לתנועה "חוזרים להר". הפעילים מחליטים באופן עצמאי על אופי הפעילות ורק בשאלות הלכתיות הם מתייעצים עם הרבנים דב ליאור, ישראל אריאל ומנחם מקובר.

על עצם הוצאת צווי ההגבלה נגדם אמר מוריס כי "אפשר לא להסכים עם הפעילות שלנו אבל מפה ועד הרחקת פעילים פוליטיים שלא פועלים באלימות כמו שמרחיקים פעילי טרור המרחק גדול מאוד", אמר. "לא ירחק היום שראש הממשלה וראש שירות הביטחון הכללי ירחיקו כל פעיל פוליטי מ-V15 או פעיל פוליטי של הליכוד שלא מתאים להם וזה לא ייגמר".

לדבריו, "תקנות לשעת חירום נועדו להרחיק פעילי טרור ולא כאלו שאולי מרגיזים מחבלים כדי למנוע את כעס המחבלים. השימוש בצווים כאלו נגד פעילים פוליטיים רק מחזיר את מדינת ישראל אחורה ויוביל לימים אפלים".

כמי שכבר הסתבך עם רשויות החוק לא פעם אומר מוריס כי החלטת שופטי בג"ץ נובעת מ"השקפה פוליטית שמאלנית". "בעתירה נגענו בשאלות מהותיות בשימוש בתקנות אלו והשופטים לא התייחסו לזה. הם פשוט מפחדים והם מעדיפים לאפשר שימוש בטכניקות של חומר חסוי וצווים מגבילים כדי שארגונים כמו שב"כ ימשיכו לפעול באפלה. בית המשפט לוקה בשמאלנות והאמון של רבים בבית המשפט הוא כל כך נמוך לאור העובדה שברור שהוא פועל על פי שיקולים פוליטיים ולא משפטיים נטו".

מוריס שלל את אמירת השופטים כי "הר הבית הוא חבית נפץ שרק מחכה שזיק קטן יצית אותה ואת כל האזור" ופרס את האני מאמין שלו. "הר הבית הוא לא חבית חומר נפץ אלא חבית של חומר גלם והכול תלוי באופן שבו אנחנו תופסים זאת. ברגע שהמדינה מתייחסת לכל פוסט שערבי מעלה בפייסבוק ומתרגשת מזה זו הבעיה. הטענות של הערבים הן לא ספציפיות בנוגע להר הבית אלא על עצם קיומה של מדינת ישראל. אם נפסיד את הר הבית, נפסיד בסוף הכול".

העובדה כי פעילות אקטיבית לבניית בית מקדש במקום המסגדים הממוקמים במקום עלולה, בלשון המעטה, לעורר את זעם המוסלמים - אינה מפריעה למוריס. "אנחנו צריכים להתנהל כמו מדינה עצמאית ולעשות מה שנכון לנו. ברגע שנפעל ככה גם הערבים יבינו את הרמז ומי שיקבל אותנו יישאר ומי שלא שיעזוב בדיוק כמו שהיה ב-48".

בתגובה לדחיית העתירה אמר בא כוחם של השניים עו"ד יצחק בם כי "מדובר בהחלטה פחדנית שאינה מתמודדת עם הטענות המרכזיות שנטענו בעתירה. היא אינה מסבירה כיצד ייתכן שבמדינה המתקראת דמוקרטית בית המשפט העליון מתיר צעדים מנהליים נגד פעילים פוליטיים בלתי-אלימים לשם דיכוי פעילותם הפוליטית".

בם הוסיף: "במהלך הדיון בעתירה השופט עמית הלין על ההשוואה שערכתי בין בית המשפט העליון לבתי משפט ברוסיה הסובייטית, אבל פסק הדין מצדיק את ההשוואה הזו לחלוטין".