"לומדים את הדור החדש": הצצה בלעדית לצוות שחושף את המחבלים הבודדים

טרור "המחבלים בהשראה", כפי שהוא מוגדר בצה"ל, התפרץ בספטמבר 2014 סביב העיר ירושלים, וכמעט שנה לאחר מכן, באוקטובר 2015, הוא התחדש ברחבי יהודה ושומרון. אחרי עשרה חודשי פעילות סיכול אינטנסיבית של צה"ל, השב"כ והמשטרה הוא דעך, אך חזר שוב בחודש האחרון. "אנחנו נערכנו והשתנינו לקראתו", הסביר רס"ן י', קצין המודיעין מאוגדת יו"ש. "אני חושב שגם ההורים הפלסטינים השתפרו קצת בלשמור על הילדים שלהם. בנוסף לכך, מרבית המפגעים פוגשים חיילים ולא אזרחים. זה קשור לפריסת הכוחות שלנו בשטח על בסיס מודיעין".

הטרור הפלסטיני שינה את פניו. בעבר התמודדו צה"ל ושב"כ עם קבוצת מחבלים שמתארגנת לפיגוע ויש לה ראש, זרועות ופעילים שאחראים על הכסף, גיוס המחבל והובלתו למקום הפיגוע. היכולת עבור קהילת המודיעין לאתר סימנים המתריעים לפני פיגוע הייתה יותר ברורה. "אמ"ן של שנת 2002 פעל כמו אמ"ן של 1973. גיבש סימנים מעידים וחיפש אותם", הסביר רס"ן י'. "ב-2016 המודיעין עושה משהו אחר. הסימנים המעידים לא מנותחים על בסיס היכרות מוקדמת עם האויב. חלק מהמפגעים, אם תגיע אליהם קודם הביתה בשעה 02:00 בלילה, תדפוק על הדלת ותרצה להביא אותם - לפעמים עוד לא יודעים שהם מחבלים".

"הרבה מהם קיבלו את ההחלטה יום קודם לכן או באותו היום", הוסיף. לכן, הסביר הקצין, יש צורך לייצר אסטרטגיית התרעה שונה שלא מבוססת על היכרות מעמיקה עם אויב ספציפי אלא על ניתוח דפוסים ועל בסיס ניהול סיכונים של מרחב גיאוגרפי. "זה הפוך מהתרעה למלחמה ששם זה היה צבא. אותו צבא שהיה שם גם לפני חמש או עשר שנים וכל הזמן צפית בו וניסחת איך הוא מתנהג. כאן המצב שונה. הוא (המפגע) לא מושפע מזה שמישהו אמר לו 'לך תעשה פיגוע', אלא ראה משהו בטלוויזיה, אבא שלו הרביץ לו או כי הוא רוצה לנקום את מותו של בן משפחה בפיגוע קודם. זה מרכיב באסטרטגיה לייצור שיטות התרעה".

המציאות הביטחונית בשטח חייבה את אוגדת יו"ש לעשות מעשה ולפתח שיטות שיהוו שכבה נוספת למאמץ הרחב לסיכול פיגועים במערכת הביטחון. בחדרים צפופים וקטנים בתוך האוגדה, מול מסכי מחשב, יושבים קציני המודיעין בפיקודו של סגן אלוף א' ומנסים לנתח מידע מודיעיני שזורם אליהם מכל גופי אמ"ן השונים: שב"כ, המשטרה וכוחות מהשטח. שיתוף פעולה הוא שם המשחק. באמצעות חשיבה יצירתית הרכיבו קציני המודיעין של אוגדת יו"ש מנגנון להפקת התרעות על פיגועים, איתור בתי מלאכה לייצור אמצעי לחימה, סימון גורמי הסתה וכאלה המהווים קרקע פורייה עבור הטרור הפלסטיני.

קצינת ההתרעה של אוגדת יו"ש סגן מ' הסבירה כי ההתפתחות של מנגנון ההתרעה שהצביע על מפגעים פוטנציאליים היה חלק מתהליך למידה. "בהתחלה הלכנו לדברים הכי מרעישים. מפגע רוצה להתאבד? שאלנו מה הוא עושה לפני. עד לפני חצי שנה הייתה מערכת שיודעת להתריע על מפגעים אבל עם הזמן אנחנו מקבלים מפגעים שלא עונים על זה. פה אתה נכנס לשאלה של מה אני עושה עכשיו? איך אני לומד את הדור החדש של המחבלים? זה לא הדבר הגדול שצועק לנו: 'אני מחר הולך לבצע פיגוע'. אלא אוסף דברים קטנים: אחד ועוד אחד ועוד אחד".

מאז חג הקורבן שהסתיים לפני כמה שבועות ייצר המנגנון החדש של קציני המודיעין באוגדת יו"ש יותר מ-40 התרעות מפני מחבלים פוטנציאליים. ולמרות זאת, הצליחו תוך שבועיים לפעול 15 מחבלים. "זה לא שהתקבל מידע והוא פורש לא נכון. זה שמלכתחילה לא היה מידע. מה אנחנו כן עושים שונה בגל הזה? אנחנו מבינים שלא כל מפגע יחיד נצליח לדוג בשיטות האלה. החלק שלא נצליח לאתר על ידי שיטות התרעה נצליח להתגונן מפניו יותר טוב. אם נבין לאיזה זירות סביר יותר שהוא יגיע, נבין איפה צריך לשים כוח ומה מרכיבי המיגון", הסביר רס"ן י' שלשם כך, מגיע לשטח עם קציניו, מתדרך את הכוחות המבצעיים ומדגיש בפניהם את החשיבות בהצבת בטונדות וחומות מגן.

קציני המודיעין טוענים כי גם לאופן שבו מנטרלים לוחמי צה"ל את המחבלים בשטח יש השפעה על רף הטרור. "ברור שברגע שבאים לדקור חייל, והמפגע נמצא מטר ממנו, אני לא רוצה שהוא יתבלבל. אני רוצה שהוא ינטרל אותו מידית. אבל בתנאים שבהם אתה מסוגל לנטרל את המפגע באמצעות הפעלת כוח מצומצם יותר, כולנו מרוויחים מזה, כי זה מצמצם את כמות ההשראה", אמר רס"ן י' והדגיש כי המחבלות ההרוגות מייצרות הרבה יותר פיגועים ממחבלים הרוגים. "יש יותר רגישות בנושא הזה. זה חומר הסתה מאוד חזק לארגוני טרור".

ההשתנות הנוספת היא התרחבות מעגלי העניין שבהם עוסקים קציני המודיעין של האוגדה על בסיס רעיון תפיסת הסיכול המרחיבה. ראש צוות המחקר האופרטיבי באוגדה סרן י' הסביר כי הם לא מסתפקים במעצר המחבל הפוטנציאלי כמו בעבר, אלא בוחנים כמה מעגלים סביבו. "אנחנו מבינים שבחלק מהמקרים היו אנשים שהיו מודעים לכוונות של המפגע ואם תרתיע את הסביבה הקרובה שלו זה יצמצם את היציאה של המפגעים בעתיד", חידד רס"ן י'. "בחודש האחרון יש משפחות שמצלצלות אלינו או למנגנוני הביטחון הפלסטיניים ואומרות: 'אנחנו לא מוצאים את הילד שלי אני מפחד שהוא יעשה פיגוע'. זה כבר משנה את המצב. יש מקרים שהם מחפשים אותו פיזית".

האתגר הנוסף הוא איתור קבוצות טרור. לא בהכרח כאלה ששייכות לארגוני הטרור הקלאסיים כמו חמאס וג'יהאד אסלאמי. "חוץ מהמפגע בהשראה והטרור הארגוני אנחנו רואים גם קבוצות. הקבוצה הקטנה שקוראים לה החוליה המקומית או החוליה המזוהה. הם מתאגדים ביחד. הם אלה שמתכננים פיגוע חצי שנה לפני. לדוגמה, הרעיון לעשות פיגוע במתחם שרונה עלה שנה לפני אבל ההכנות החלו ארבעה חודשים לפני הפיגוע", הסבירה סגן מ' שבעבר שירתה בחטיבת המחקר של אמ"ן.

ברשות אותן קבוצות, ובמקרים מסוימים גם בידי המחבלים הבודדים, נמצאים אקדחים, רובים ואמצעי לחימה מאולתרים. הפעילות לאיתור אמצעי לחימה ביהודה ושומרון זוכה לכינוי: "כיסוח הדשא של שנת 2016". סרן י' סיפר כי לפני חצי שנה החלה פעילות יחד עם שב"כ והמשטרה שמתמקדת בייבוא, ייצור, סחר והברחות של כלי נשק ותחמושת. "אנחנו מפלילים בתי מלאכה לייצור נשק. באמצע חודש אוגוסט בערך הפללנו בית מלאכה בבית לחם, מהגדולים במרחב יו"ש. נתפסו שם 54 כלי נשק. לידם המון חלקי כלי נשק", אמר.

המאמץ לאתר את כלי הנשק והתחמושת התרחב בעקבות סדרת פיגועי ירי קטלניים ביהודה ושומרון, שהראשון בהם היה באוקטובר 2015, אז נרצחו בני הזוג הנקין. גם חקירת הפיגוע במתחם שרונה בתל אביב העלתה תובנות בקרב קציני המודיעין של יו"ש. "המחבלים שילמו על החליפות יותר מאשר שילמו על הנשק. זה אומר שהנשק היה זול מדי ביו"ש", אמר רס"ן י'. לדבריו, גם אם חלק מהנשק המיוצר בייצור עצמי לא נועד לפעילות נגד צה"ל אלא קשורות לאנרכיה פנימית, מחבל שיחליט לבצע פיגוע תלוי גם במה שזמין לו בזמן קצר. "זה לא מפגע מחמאס שיש לו מאה אלף בחשבון בנק, כי הוא קיבל מאיפשהו ויש לו עכשיו חצי שנה לתכנן את הפיגוע בול בפוני".

ראש חוליה צפונית בצוות מחקר אופרטיבי (צמ"א) של אוגדת יו"ש, סגן ר', התגאה בפשיטה שערכו כוחות צה"ל על בית מלאכה בג'נין, שכלל שתי מחרטות ענק לייצור חלקי רובים ואקדחים. בחיפושים אותרו גם חלקי רובים מסוג M-16 ו"קרלו" הנחשב לפופולרי בשטחים, חלקי אקדחים, ומחסניות. "מדובר באדם שמייצר נשק 24/7. בשבוע שעבר הלכנו ליצרן אמל"ח אחר. לא מצאנו רמזים לכך. ביום יום הוא מייצר כיסאות", סיפר סגן ר'.

כשקציני המודיעין, היושבים זה לצד זה במהלך הריאיון, נשאלים אם המערכה נגד אמצעי הלחימה היא לא ניסיון לרוקן את הים עם כפית, עונה ראשון רס"ן י', הקצין הבכיר בחדר. על פניו ניכר כי מדובר בשאלה שעליה התחבט ממושכות. "זה יותר אמבטיה מאשר ים, כי אנחנו יודעים שיש צינורות ספציפיים לזה. אותה אנלוגיה עם הכפית נאמרה על המבוקשים ביו"ש בשנת 2002 ועדיין היה מי שבחר לרוקן את האמבטיה הזו צעד אחרי צעד. אגב, מבוקשים היום זו תופעה הרבה יותר נדירה באיו"ש. בתחילת העשור הקודם לכל מח"ט היו בגזרתו מאות פלסטינים שהוא מחפש ולא יודע איפה הם. היו פנקסים (עם רשימת שמות ותמונות) שהיו מסתובבים איתם.

"כיום יש לך מבוקש אחד או שניים בשנה שאתה נדרש לעשות מבצע השתלטות על הבית עם דחפור (כדי ללכוד אותם – א"ב). פעם זה היה קורה כל יום ולפעמים היו כמה יעדים באותה שכונה", הוסיף. "כיום, גם בגלל התיאום הביטחוני (עם הפלסטינים), גם בגלל חופש הפעולה של כוחותינו ובגלל הרבה דברים אחרים המציאות המבצעית שונה. ברור לנו שהמערכה מול הייצור העצמי של נשק לא תביא לכך שפלסטינים יפסיקו לרצות להחזיק בנשק למטרות פרטיות או משפחתיות. המטרה שלנו שהנשק הזה יהיה פחות זמין למפגעים".

רב"ט נ', אחראי מחקר ופיתוח בצמ"א, תיאר את ההתמודדות מול סוחרי הנשק ויצרני אמצעי הלחימה כמלחמת מוחות שבמהלכה הם מנסים להערים על כוחות הביטחון ולאתר אמצעי הסתרה ושיטות חדשות לנצל את החוק. לשם כך, מתנהל ליווי צמוד של יועצים משפטיים מהאוגדה בתהליך איסוף המודיעין וההפללה. "אם אנחנו רגילים לעבוד מאחורי מסכים, אותיות וידיעות, אני יורד לשטח ורואה את הבן אדם שאנחנו עוקבים אחריו. זה הופך למציאות. הפעילות היא לא רק מקש 'אנטר' על המקלדת", התגאה.

המאמץ המערכתי מביא לתוצאות משמעותיות. בשנת 2016 נחשפו 30 בתי מלאכה לעומת אפס בשנת 2015. בשנת 2015 נתפסו יותר מ-150 כלי נשק, לעומת יותר מ-300 מתחילת 2016, מה שהעלה באופן ישיר את מחירי אמצעי הלחימה ביהודה ושומרון. גם בתחום ההברחות אל השטחים מישראל וירדן נרשמות הצלחות.

מפקד צמ"א סרן י' סיפר כי "לפני כחודשיים סיכלנו הברחה מאוד גדולה מירדן דרך הבקעה. 15 אקדחים, שישה רובי M-16 ו-29 מכלולים. המכלול הוא בין החלקים הכי מורכבים לייצור עצמי. לכן, הם יעדיפו להביא אותו בהברחה מירדן או מגניבות בישראל, גניבות כלי נשק מהצבא, ואז הם ייקחו נשק מסוג 'אייר-סופט', נשק צעצוע למטרת משחק ויסבו אותו לנשק יורה. היום כבר אסור להם להכניס 'אייר-סופט' ליו"ש. אבל אתה עדיין רואה את זה בשטח".

בנוסף לכך, פועל צמ"א נגד ההסתה הפלסטינית ברדיו, בטלוויזיה וברשתות החברתיות. לדברי סרן י', "הכול נראה לעין. כל פיגוע מסוקר. קל מאוד לייצר תבנית אגדתית על כל דבר שקורה בשטח". כדי להעמיק בחקר התופעה נפגשים חלק מקציני המודיעין של אוגדת יו"ש עם המחבלים. לעתים זה קורה במקום הפיגוע. "אתה רואה קבוצות שונות. יש אידאולוגים וילדים שמסרי ההסתה חלחלו אליהם. שכנעו אותם שהם יהיו חבר'ה יותר רציניים. בסוף ההסתה מנצלת אותם. הם לא היו עסוקים כל חייהם בלהיות גיבורי המאבק הפלסטיני. אבל הם הבינו מהמסר הזה שדרך זה הם יחזירו לעצמם את כבודם וחייהם", הוסיף.

לדבריו, "יש הרבה מקרים שבהם הטריגר, כלומר הזמן שבו הוא החליט (לבצע פיגוע), לא היה קשור כלל לישראל. היה לנו מפגע שהמורה שלו השפיל אותו כשהוא היה בבחינת בגרות. הוא יצא לשירותים באמצע מבחן, חזר לשם, והמורה שלו צחק עליו שהוא 'צריך חיתולים' ודברים כאלה. הוא השיג נשק מתוך כוונה לירות במורה אלא שבדרך הוא קלט קצת מסרי הסתה ואמר 'בוא נלך לירות על חיילים'. אני חושב שבלא מעט מהם אתה רואה תופעה שהם מרגישים שלא סיפרו להם את כל הסיפור על הדבר הזה. הרבה מאוד הופתעו שלא בהכרח הם יכולים להיות שאהידים ולהיות גיבורים אלא יכולים להיפצע ולהיעצר או להיתפס לפני. הרבה מהם, בייחוד מחבלים מתחילת גל ההסלמה, לא הבינו שהם ממיטים אסון על היישוב ועל המשפחה שלהם".

מחקירת המחבלים התברר כי בחלק גדול מהמקרים לא נרכש הנשק במיוחד לקראת הפיגוע והוא נלקח מהסביבה המשפחתית הקרובה. "תופעה שאנחנו רואים בחודשים האחרונים מאז המערכה שלנו באמל"ח, שגם אם יש נשק בבית המפגע לא יודע איפה לשים עליו את היד. הנשק של האבא קבור איפשהו בנקודה אחרת והילד לא יכול סתם ללכת לארון לקחת נשק. למשל, המחבל שירה על חיילים בצומת בית ענון, הוא לקח נשק של סבא שישב מעל הארון בסלון. אני משוכנע שהיום הסבא לא היה משאיר את הנשק שם", תיאר רס"ן י' את אפקט הפעילות.

קציני המודיעין של אוגדת יו"ש מחויבים לעסוק גם באסטרטגיה, להשקיע מאמץ בהתבוננות אל העתיד ולנסות להיערך אליו בהתאם. סגן-משנה צ', קצין מחקר, פועל בשגרה לפענח את הממד האסטרטגי ביהודה ושומרון. הקצין כתב לאחרונה מסמך שהונח על שולחנו של מפקד אוגדת יו"ש, תת אלוף ליאור כרמלי, שבו ציין כי בטווח הזמן שאחרי חג הרמדאן יתפרץ גל טרור חדש. הקצין הצעיר ביסס את הניתוח על סמך שיח עם גורמי מודיעין מחטיבת המחקר באמ"ן, פיקוד המרכז ומדורים שונים באוגדה.

"מפקד האוגדה הגדיר את התקופה אחרי חג הקורבן כתקופה שאנחנו נערכים אליה הגנתית. כוחות זזו בגלל מסמך שכתב הבחורצ'יק הזה", שיבח רס"ן י' את סג"מ צ' והמשיך לדבר על שאר פקודיו, "כל יום וכל לילה הם מקבלים החלטות. האם האדם שעלה בכלי אותו צריך לעצור? האם יש לקיים איתו שיחת אזהרה? או שזה לא רציני ולא להתעסק בזה. כל יום הם מתעסקים בשאלות האלה. מצד שני, לא ישבתי בתחקיר אחד שבו התברר כי פירשנו לא נכון את המידע".

הוא הוסיף: "היו מקרים שלא היה מידע אבל יש גם מקרים הפוכים". רס"ן י' סיפר על צעירה שהכירו זמן רב וחשדו שהיא שוקלת לבצע פיגוע. "אל מול המידע שהיה לנו עליה על כוונה לבצע פיגוע בחברון, עצרנו אותה בדרך, בצומת תפוח על מונית, בעקבות מידע שיצא מפה". לדבריו, כל המעקב אחריה והמעצר התנהל מפה. "לי ברור שבן אדם שהתחיל בתפקיד פה, בסביבה הזו, שהיא באמת משלבת מצד אחד עולם מודיעיני מאוד עשיר מלא בגורמי עבודה משותפים, ומצד שני נגיעה מאוד חזקה בשטח, יהיה מחר קמ"ן יותר טוב אם הוא יתעסק בגרעין האיראני או מה עובר בראש של נסראללה".

כשרס"ן י' נשאל איך תיראה השנה הבאה, הוא ענה: "תהיה לנו שנה מורכבת. מצד אחד אנחנו משתפרים ביכולות שלנו להתמודד עם הצורות החדשות של הטרור אך גם הצד השני משתפר. המפגע של מחר, גם אם הוא לא פגש את המחבל של לפני חצי שנה, הוא עובר אבולוציה ונהנה מהלקחים שלו. אנחנו נעבוד קשה ואזרחי ישראל ירגישו פחות את האתגר הזה".