פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תושבי לוד מתלוננים: "מחלקים דוחות על קריוקי - ולא על רעש המואזין"

      הסערה סביב קריאות המואזין ניצתה מחדש עקב טענות התושבים כי העוצמה במסגדים בעיר הוגברה: "קולות המואזין כבר הפכו מזמן לשעון המעורר שלנו". חבר מועצת העיר הגיב: "חבל מאוד שנושא כה רגיש מקבל מעטפת פוליטית"

      משולש הדתות בעיר לוד (שימוש חד פעמי , אריאלה אפללו)
      "התושבים אובדי עצות". מסגד בלוד (צילום: אריאלה אפללו)

      תושבי השכונות פסגת לוד וגני יער שבלוד מתלוננים זה תקופה ארוכה על קולות המואזין החזקים הבוקעים מהמסגדים בעיר ומופעלים, בין היתר, בשעות הבוקר המוקדמות. "קולות המואזין כבר הפכו מזמן לשעון המעורר שלי", כתבה הגולשת זהבית דדון בפייסבוק בתגובה לסרטון שבו מתועד רעש המואזין, שהעלה אחד התושבים ויצר סערה ברשת.

      קריאות המואזין בעיר המעורבת אינן מהוות תופעה חדשה, אך הוויכוח ניצת מחדש עקב טענות כי לאחרונה הוגברה מחדש עוצמת הרמקולים, לאחר שהוחלשה. "התושבים אובדי עצות, אנחנו מרגישים שאין לנו עם מי לדבר. כולם יודעים שלוד היא עיר מעורבת, אז למה דורשים רק מאיתנו להבין ולהתחשב בתושבים המוסלמים? למה לא מתחשבים בנו?", אמר הפעיל החברתי אלירן לוי לוואלה! NEWS. "המצב המטריד חייב להיפסק. נמאס שהפקחים מחלקים דוחות לרעש של קריוקי, ולא לרעש המואזין".

      עוד בוואלה! NEWS:
      הטיפול שעצר לסימה בת ה-88 את הרעד בידיים - והשיב לה את היכולת לצייר
      "שטן": קריאות גנאי לעבר ח"כ זועבי בהופעתו של תאמר נפאר בחיפה
      הרוג וארבעה פצועים בתאונה בין אוטובוס לרכב פרטי ליד אלפי מנשה

      שכונה מעורבת ערבים ויהודים בלוד, נובמבר 2015 (ראובן קסטרו)
      "המצב הקיים בלוד מאז הקמתה". שכונה מעורבת בלוד (צילום: ראובן קסטרו)

      לטענת חבר מועצת העיר עמיחי לנגפלד, שקידם את המאבק נגד הרעש במועצה, צלילי המואזין אינם רק מטרד עבור חלק מהתושבים, אלא עבירה על החוק. "מדדנו את עוצמת הרעש והתוצאות עמדו על יותר מ-30 דציבלים מעל למותר בחוק", אמר. "לצערי, איכות החיים של תושבי לוד נפגעת פעם אחר פעם בגלל עוצמת המואזין, וחבל שאנשי הדת במסגדים בוחרים להשתמש בה כנשק ולהפוך את תושבי העיר לבני ערובה".

      אולם, לדבריו של חבר מועצת העיר עו"ד עבד אזברגה, קריאות המואזין בלוד לא השתנו ועוצמתן אינה חריגה או עוברת על החוק. "זה המצב הקיים בלוד מאז הקמתה. אין כוונה לפגוע באוכלוסייה היהודית בעיר – זה מה שמקובל לפי הסטנדרטים של המשרד להגנת הסביבה". לדבריו, "המואזין הוא חלק בלתי נפרד מהפולחן והדת המוסלמית. אנו חיים בעיר מעורבת והתושבים צריכים לקבל את זה. תושבי השכונות הערביות בעיר נחרדים בכל בוקר בשעה 2:00 כשרכבת יוצאת למסלולה מתחנת האם שלה בלוד, מישהו עשה על זה בלאגן? חבל מאוד שנושא כה רגיש מקבל מעטפת פוליטית".

      שכונה מעורבת ערבים ויהודים בלוד, נובמבר 2015 (ראובן קסטרו)
      ראש העיר: "אין הבדל בין תושב יהודי לתושב ערבי". שכונה מעורבת בלוד (צילום: ראובן קסטרו)

      מלשכתו של ראש עיריית לוד עו"ד יאיר רביבו, נמסר: "התופעה אינה נחלתה הבלעדית של לוד. השימוש ברמקולים להשמעת קריאות המואזין, הפך כבר מזמן לתופעה כלל ארצית בערים מעורבות בישראל, הגורמת סבל ומטרד יומיומי והפרעה למנוחת של תושבים החל משעות הבוקר המוקדמות ובמשך מספר פעמים ביום, הן של תושבים יהודים והן של ערבים המתגוררים בסמוך למסגדים. מאז שנבחר רביבו לראשות העירייה נעשו ניסיונות להתמודד עם התופעה במישור המשפטי, שכן מדובר בהפרה בוטה של חוק הרעש, במקביל להידברות בדרכי שלום כדי להנמיך באופן ניכר את עוצמת הרמקולים, אולם עד כה ללא הואיל".

      עוד נמסר מהלשכה, כי העירייה תמשיך במאמצים להנמכת עוצמת הרמקולים שבמסגדים. "לאחרונה תוקן חוק העזר המקומי שמסמיך פקחים עירוניים לקנוס מואזינים שיעברו על החוק ולאחר כל הפרה יישלח קנס ישירות לביתם של האימאם והמואזין. יובהר כי הנהגת העיר והעומד בראשה מכבדים את דת האסלאם ואין שום ניסיון לפגוע בה ובתושביה הערבים של לוד, אולם בענייני חוק וסדר ובכל הקשור לרעש במרחב הציבורי, אין הבדל בין תושב יהודי לתושב ערבי. ממחוז השפלה של משטרת ישראל נמסר כי הנושא מוכר ומטופל על ידי יחידת השיטור העירוני והמשרד להגנת הסביבה ובהידברות עם האימאמים וההנהגה המקומית".

      שכונה מעורבת ערבים ויהודים בלוד, נובמבר 2015 (ראובן קסטרו)
      לטענת התושבים - קולות המואזין מהווים עבירה על החוק. שכונה מעורבת בלוד (צילום: ראובן קסטרו)