סימה בגד-בד, ציירת בת 88, מרגישה שקיבלה את חייה בחזרה. במשך שנים היא סבלה מרעידות קשות בגפיים בעקבות מחלה נוירולוגית שסה היא לוקה. בגד-בד, בוגרת בצלאל והמדרשה לאומנות שהתפרנסה ממכירת רישומיה בארץ ובארצות הברית, נאלצה להפסיק לעשות את מה שהיא כל כך טובה בו. אך כעת, אחרי שעברה טיפול חדשני במחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים שיבא שבתל השומר, היא תשוב לצייר אחרי תשע שנים שלא הצליחה להחזיק עפרון בידה.
בגד-בד לוקה במחלה הנקראת essential tremor, שהחולים בה סובלים מרעידות המתרחשות בין ארבע עד שבע פעמים בשנייה. הרעד מופיע בדרך כלל בגפיים ומתרחש באופן סימטרי. זאת, בניגוד לרעידות א-סימטריות המחשידות קיום מחלה נוירולוגית אחרת כמו פרקינסון. אותן הרעידות עשויות להופיע גם באיברים אחרים: בראש, בסנטר, בלסת ואף מיתרי הקול דבר שגורם לרטט בדיבור. המחלה יכולה להתפרץ כבר בגיל 40 ומעלה, אם כי היא נפוצה יותר בקרב בני הגיל השלישי.
הטיפול שעברה בגד-בד נקרא "פוקוס אולטרסאונד". מדובר במערכת שצורבת את המקום הפגוע במוח באמצעות אולטרסאונד. זאת, בניגוד לניתוח הרווח לטיפול בסימפטום המחייב קדיחה פיזית בראשו של המטופל והכנסת אלקטרודה. "זה ניתוח שבו עושים חור במוח מבלי לעשות חור בראש", הסביר ד"ר רוברטו שפיגלמן, נוירוכירורג בכיר במחלקה, ואחד הרופאים הבודדים שיודעים להפעיל את המערכת בארץ. "המערכת הזו מסוגלת לייצר צריבה מאד מדויקת בעומק המוח באמצעות גלי קול".
עוד בוואלה! NEWS:
מבקר המדינה: ארגון V15 לא פעל מטעם מפלגות השמאל בבחירות 2015
מחבל מגיח ממנהרה, מכונית תופת דוהרת: מבט לתוך הקרבות במוסול
המכשפות מהכפר שליד קיסריה - שמאיימות "לפרק את המשפחות"
במסגרת הניתוח, הרעד של בגד-בד טופל רק ביד אחת, למרות שהיא רועדת בשתי הידיים. "כשעושים נגעים במוח אסור לעשות ניתוח דו-צדדי, מאחר שהמוח לא סובל נזקים בו זמנית. זה יכול לייצר בעיות בתפקוד, כמו הפרעה בדיבור והפרעה בהבנה", אמר שפיגלמן.
"לפני הניתוח הידיים שלי קפצו ללא שליטה", תיארה בגד-בד בכאב. "לא הצלחתי לעשות כלום, הייתה תקופה שאמנם הצלחתי לכתוב, אבל לא יכולתי לקרוא את מה שאני כותבת, ועם הזמן זה הידרדר. זה פגע בכל מובני החיים - הפסקתי לצייר וכשניסיתי לאכול הייתי מגיעה לאוזן במקום לפה, אז היו מאכילים אותי".
הטיפול עצמו ארך כשעה, ובה עשו לה מספר סבבים של גלי קול. לאחר כל סבב ביקשו ממנה לאחוז כוס עם מים, והניתוח הסתיים כאשר היא הצליחה להחזיק ללא רעד את הכוס. "כעת, עדיין מאכילים אותי חלקית כי זה בעייתי רק עם יד אחת, אבל לפחות אני מחזיקה מזלג כמו שצריך. זאת הרגשה נפלאה העצמאות הקטנה הזאת. היום אני יכולה להחזיק ספר בלי שהוא יקפוץ לי. שנים שלא קראתי ואני מאד אוהבת לקרוא וקוראת טוב".
ד"ר שפיגלמן פירט והסביר כיצד פועל המכשיר המהפכני. "יש למעלה מאלף מקורות של גלי קול, שכולם מחוברים לנקודה אחת במרחב ומפוזרים במעין כיפה סביב הראש של החולה. זה ריכוז של אנרגיה, שימוש בטמפרטורה של 55 מעלות, שהיא מאד גבוהה ומגיעה לצריבת הריקמה. למעשה הצריבה הזאת הורגת את התאים הפגועים ולכן יש שיפור דרמתי בתפקוד של החולה".
לדבריו של ד"ר שפיגלמן, עד היום נעשו כמאתיים ניתוחים כאלו ברחבי העולם. בישראל נערכו ניתוחים בודדים, וקיימות רק שתי מערכות כאלה בארץ: בבית חולים רמב"ם בחיפה ובתל השומר. הסיבה לכך, בין היתר, היא עלותו היקרה של הניתוח. הישארותו מחוץ לסל התרופות הופכת אותו לניתוח פרטי שרק מי שידו מצויה בכיסו יכול להשתתף בו.
"שאר הניתוחים שאנחנו עושים באותם מצבים, אלו שמסובסדים על ידי משרד הבריאות, דורשים קדיחה פיזית ופתיחה של המוח. כשאתה פותח את המוח יש לך סיכון של זיהום, חיתוך כלי דם והכנסת חיידקים וסיכון קטן של דימום. למרות שהיו מעט מאד מקרים כאלו, אם אתה לא פותח את המוח אז הסיכון הזה לא קיים".
"הניתוחים האלה מרגשים אותי כל פעם מחדש"
"מיד אחרי הטיפול נתנו לי עט ביד ועשיתי רישום", אמרה בגד-בד וציינה כי ציירה באופן טבעי את האיור שהיה לסימן ההיכר שלה. "ב-48' הסמל המסחרי שלי היה תינוק עם כובע טמבל יושב על סיר לילה. זה השרבוט הראשון שניסיתי לעשות, לא כל כך הצלחתי, אבל זה מה שבא לי בראש. עשרות שנים לא שרבטתי את זה. השארתי את זה לרופאים וזה נמצא בתיק הרפואי שלי. עכשיו אני מנסה לחזור, כרגע יש לי עדיין "עצירות במוח", אבל לאט לאט אני אחזור לעצמי. הדבר השני שעשיתי אחרי שחזרתי היה לכתוב צ'קים, לא כתבתי צ'קים שנים".
ד"ר שפיגלמן סיפר כי התרגש מאד מציורה של בגד-בד וצילם אותו לעצמו כמזכרת. "הציור שלה היה מאד מרגש. היא מקצועית ועשתה את זה בשנייה. היא הוכיחה שליטה מלאה למה שהיא עושה עם היד, אחרי שהיא לא הייתה מסוגלת לצייר כבר שנים. אני עושה ניתוחים מכל סוג, אבל הניתוחים האלו זה כל פעם התרגשות מחדש כי אתה רואה את זה בזמן אמת, פתאום בשנייה הרעד נפסק והוא חוזר לפעילות שהפסיק לפני שנים. זה מדהים. אני נרגש רק להיות שם. זה אחד הדברים שהכי מתגמלים במקצוע שלי ביום יום".
(עדכון ראשון: 19:05)