ביום שישי יוכרז הזוכה - או הזוכים - בפרס נובל לשלום, שבכל שנה מושך אליו את מרב תשומת הלב העולמית, גם אם לא בצדק. עד לפני פחות משבוע הזוכים היו כמעט ודאים - נשיא קולומביה חואן מנואל סנטוס ומנהיג המחתרת המרקסיסטית בארצו רודריגו לונדונו. השניים חתמו על הסכם שלום היסטורי בחודש שעבר בתום ארבע שנים של משא ומתן קשוח בקובה במטרה לסיים סכסוך בן יותר מ-50 שנה.
קשה למצוא מועמדים ראויים יותר לפרס מאשר אלו שבאמת סיימו מלחמה עקובה מדם, ולא רק דיברו על שלום, כמו כמה מהזוכים בשנים האחרונות. לדאובנם של שני המנהיגים, וגם של חלקים נרחבים בציבור בארצם, הסכם נדחה במשאל עם, בפער זעום, ועתה עתיד המדינה שוב לוט בערפל - כמו גם הזוכה בפרס. הסיכוי שנשיא קולומביה ומנהיג FARC יקבלו עתה את הפרס הפך לקלוש ביותר.
הזוכים הקודמים בפרס
הזוכה בפרס הנובל לשלום: ארגון הפועל למען הדמוקרטיה בתוניסיה
פרס נובל לשלום לנערה שנורתה בראשה ולפעיל זכויות הודי
מספר שיא של אנשים וארגונים מועמדים לקבל את הפרס שיחולק לקראת סוף השנה באוסלו - 228 אנשים פרטיים ו-148ארגונים. שמותיהם ישוחררו רק בעוד 50 שנה, אולם יש כמה אישים וגופים בולטים שטיפסו לראש הרשימה לאחר הטרגדיה הקולומביאנית. זה כמובן לא אומר כלום לגבי זהות הזוכה - בשנה שעברה איש לא הימר על ארגון שפעל למען הדמוקרטיה בתוניסיה שגרף את הפרס והביס את כל התחזיות.
לנוכח המתקפה האחרונה בחאלב בראשות רוסיה וסוריה, שאותה כינו במערב "ברברית", מועמד מוביל הוא ארגון "הקסדות הלבנות", ארגון סיוע של מתנדבים הפועלים בשדות הקטל בסוריה. הם מגיעים ראשונים לזירות ההפצצות ומנסים לחלץ אנשים מתחת להריסות מתחילת 2013, ו-130 מאנשיהם נהרגו תוך כדי מאמציהם. הארגון, שזכה בחודש שעבר ב"פרס נובל האלטרנטיבי", טוען כי הוא נטרלי ולא משויך פוליטית, אולם הרודן בשאר אסד רואה בו גורם עוין למשטרו.
אופציה אחרת היא הענקת הפרס לאדריכלי הסכם הגרעין, שנחתם ביולי אשתקד בין איראן למעצמות. כבר בשנה שעברה הועלתה האפשרות ששרי החוץ של ארצות הברית ושל איראן, ג'ון קרי ומוחמד ג'וואד זריף, יקבלו הכרה על פועלם בסוגיה. ההכרה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בכך שטהראן עומדת בהתחייבויותיה מחזקת את סיכוייהם של שני הדיפלומטים הבכירים, שעשויים לזכות בנובל יחד עם שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני. גם שר האנרגיה האמריקני ארסנט מוניץ ועמיתו האיראני עלי אכבאר סלאחי, שרקמו את הפרטים הטכניים של ההסכם, עשויים לקבל את הפרס.
פרט להסכם הגרעין, גם גורמים הנוגעים למשבר הפליטים מוזכרים בראש רשימת המועמדים. האפיפיור פרנציקסוס שוב נמצא ברשימה, והוא רוצה להיות הכס הקדוש הראשון שמקבל נובל, בין היתר בזכות פעילותו למען מיליוני הפליטים ונגד העוני בעולם. אליו מצטרפים גם תושבי האיים של יוון, שנושאים בעיקר הנטל של אירוח הפליטים הרבים המגיעים לחופי המדינה מטורקיה.
גם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל נחשבת למועמדת, אם כי סיכוייה פחתו בהשוואה לשנה שעברה. מרקל, שסובלת מירידה ניכרת בפופולריות שלה בשל מדיניותיה מזמינת הפנים, אמרה בעבר בשיחות סגורות כי קבלת הפרס תקשה על תפקודה כקנצלרית ולכן היא מעדיפה שלא לזכות בו.
זכייה שעלולה לעורר זעם ברוסיה היא סבטלנה גנושקינה, שעומדת בראש "ועידת הסיוע האזרחי" ארגון המציע סיוע משפטי, חינוך ועזרה למהגרים ולפליטים. עבודתה מתמקדת בהפרת זכויות אדם של קבוצות אתניות שונות שנעקרו מבתיהם ברוסיה וברפובליקות הסובייטיות לשעבר, נושא רגיש במיוחד בקרב ממשלו של ולדימיר פוטין שאינו סובל ביקורת כלפי מדיניותו, בעיקר לא בסוגיות פנים.
אתמול אשרר האיחוד האירופי את הסכם האקלים, מה שהגדיל גם את סיכוייו של שר החוץ הקודם של צרפת לורן פביוס לקבל את הפרס. הענקת הנובל בנושא עשויה להתפרש גם כמסר לנשיא ארצות הברית הבא. המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ אמר כי הוא מתנגד להסכם והוא רואה בשינויי האקלים "הונאה סינית".
דמות שנויה במחלוקת אחרת שהועלתה כזוכה אפשרית היא אדוארד סנודן, עובד ה-NSA לשעבר שהדליף מידע סודי על תכניות המעקב של ארצות הברית ומאז גולה ברוסיה. במולדתו הוא אמנם דרוש לחקירה ונתפס על ידי רבים כבוגד, אך אחרים רואים בו כמי שבזכותו נעשו רפורמות שהובילו לשמירה גדולה יותר על פרטיות האזרחים.