בשעות הצהריים המאוחרות, לאחר שכבר חלפו לא מעט שעות מאז היוודע דבר מותו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס, פרסמה סוכנות הידיעות הרשמית של הרשות הפלסטינית, וואפא, הודעה לפיה יו"ר הרשות אבו מאזן שיגר אגרת תנחומים למשפחתו של פרס. על פי אותו דיווח, אבו מאזן הביע את צערו באגרת, וכתב כי "פרס היה שותף לתהליך השלום יחד עם המנהיג הקודם יאסר ערפאת ועם ראש ממשלת ישראל יצחק רבין". יו"ר הרשות הוסיף כי פרס "השקיע מאמצים רבים בהגעה לשלום, מאז הסכמי אוסלו ועד ליומו האחרון".
מלשכתו של אבו מאזן לא נמסרה כל הודעה על השתתפות בהלווייתו של הנשיא התשיעי, ומרבית הבכירים הפלסטינים התחמקו מפניות הכתבים הישראלים או הסבירו שאינם יודעים אם יו"ר הרשות יגיע לירושלים מחר. זאת, למרות שגורמים ישראלים שוחחו עם בכירים פלסטינים והבהירו להם כי שליחת נציג מטעם הרשות הפלסטינית, או אפילו השתתפות של אבו מאזן עצמו, תיצור אפקט חיובי בקרב הציבור הישראלי.
עוד בוואלה! NEWS:
אובמה, ביל קלינטון והנסיך צ'ארלס: אלו המנהיגים שיבואו להלוויית פרס
אבו מאזן ספד לפרס: "היה שותף אמיץ לתהליך השלום"
"מייסד ההתנחלויות ואחראי לגירוש": כך סוקר מותו של פרס בעולם הערבי
אם "אגרת התנחומים" של אבו מאזן יכולה להיחשב קרירה וצוננת, נוכח מותו של האיש שחתר לשלום כל חייו, מה ניתן לומר על ההתעלמות המוחלטת של מצרים וירדן? יותר מ-12 שעות לאחר ההודעות על מותו של פרס, בתוך אין ספור הדיווחים בתקשורת הערבית והבינלאומית עדיין לא היה ניתן להבחין בתגובה כלשהי של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי או של מלך ירדן עבדאללה.
גורם דיפלומטי מצרי מסר בשעות אחר הצהריים אתמול לעיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד" כי נשיא מצרים "העביר אגרת ניחומים לבכירים ישראלים, כפי הנהוג במקרים כאלה עם מדינות ידידותיות". לדברי הגורם, שאלת השתתפותו של סיסי בטקס בירושלים "טרם הוכרעה", ואת המשלחת המצרית יוביל שר החוץ סאמח שוכרי. עם זאת, בישראל לא אישרו את הדיווח.
שני המנהיגים הכירו את פרס, ועבדאללה נפגש עמו יותר מפעם אחת. שניהם הוקירו את האיש. עם זאת, עדיין נראה כי החשש שלהם מדעת הקהל גרם לשיתוק כללי. כלי תקשורת כמו אל-ג'זירה טרחו והציגו את פרס כאחראי לטבח בכפר קאנא בשנת 1996, וכך גם כלי תקשורת המזוהים עם חמאס, למשל. ייתכן ופרסומים אלה יצרו מומנטום שלילי בדעת הקהל הערבית.
מילא אבו מאזן, שנחשב לאויב בלשכת נתניהו, שבכל בוקר וערב תוקף את ממשלת ישראל ומנחם משפחות סכינאים ומחבלים, לשיטת הממשלה בירושלים. מילא יו"ר הרשות שמתמודד עם משבר לא פשוט בתוך תנועת פתח בימים אלה, ועם ממשל מצרי שאינו מסתיר יותר את סלידתו ממנו ותמיכתו במוחמד דחלאן יריבו הגדול בפתח.
אך מה כבר אפשר לומר על המלך עבדאללה, שרק לפני כמה ימים אפשר לממשלתו לחתום על עסקת ענק לייבוא גז מישראל בשווי של עשרה מיליארד דולרים? או סיסי, שנפגש - בחשאי אמנם - עם בכירים ישראלים, ולא מהסס לשתף פעולה עם צה"ל כדי להילחם בטרור האסלאמיסטי? כיצד ייתכן שדווקא שני האישים הללו נמנעו עד כה מלפרסם הודעת תנחומים מכל סוג שהיא? למרות הסיכוי להפתעה מכיוונם של מנהיגי מדינות ערב, נראה כעת כי המזרח התיכון חזר להיראות כמו המזרח התיכון הישן, שפרס ביקש כל כך לשנות.
(עדכון ראשון: 21:08)