את הקמפיין "ביבי טוב ליהודים" שהובילה חסידות חב"ד לטובת ראש הממשלה בנימין נתניהו בבחירות ב-1996, נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס לא שכח בימיו. "הוא היה מאוכזב מאוד אבל לא שמר טינה", סיפר הרב מנחם הכהן, לשעבר ח"כ במערך (לימים, העבודה). זו הייתה רק אחת מבין הצמתים שבהם נפגשו פרס והחרדים במהלך תפקידיו הרבים במערכת הפוליטית. ניכר כי מערכת היחסים בין פרס, שהיה חילוני ושמאלני, לבין המגזר החרדי שבראשו ש"ס, ידעה לא מעט עליות ומורדות והייתה מורכבת במיוחד.
אכזבה נוספת של פרס מהחרדים נרשמה במהלך המרוץ הראשון שלו לנשיאות, כשהתמודד מול הנשיא לשעבר משה קצב. "פרס היה די הגון לבוא לרב עובדיה", נזכר איציק סודרי, דובר ש"ס לשעבר, "ולומר לו שהוא מבין את הסיטואציה שיש מועמד אחד חילוני, אשכנזי ושמאלני ומועמד נוסף דתי, מזרחי וימני וברור שהנטייה הטבעית שההצבעה תהיה עבור קצב. אבל הוא גם הראה לרב את רשימת המצביעים והראה לו שהניצחון מובטח לו בכל מקרה וביקש שלוש או ארבע אצבעות לטובתו".
לדבריו של סודרי, "השמועה אומרת שהיו את האצבעות האלה לטובתו מאחורי הפרגוד ומי שדפק אותו זו הייתה בכלל המפלגה שלו. הרב עובדיה הבטיח לו אז שהוא ייבחר בפעם השנייה וכשהוא נבחר הוא הגיע לרב להודות לו על כך ואמר שהוא מבין היום שלא היה צריך להיבחר בפעם הראשונה".
מותו של מנהיג || סיקור מיוחד:
המפכ"ל: "עצרנו כל מי שיכול להפריע להלוויית פרס - כולל יהודים"
מהיריבות - ועד השירה המשותפת: הקשר המיוחד של פרס ונתניהו
המטפל של פרס נפרד: "תודה על האמון שנתת באדם פשוט כמוני"
לפרס ולרב עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני של ש"ס המנוח, היה קשר יוצא דופן. הוא נהג לבקר אותו פעמיים בכל שנה וכינה אותו "מורי ורבי". "זו הייתה ידידות מיוחדת", אמרה יהודית יוסף, כלתו של הרב. "מדי שנה, בחג סוכות ובחג פסח, הוא היה מגיע לאחל לרב חג שמח ולהתברך. הפגישות האלה היו מרתקות ובדרך כלל עסקו בכל הנושאים שהיו על סדר היום: בבעיות עם ארצות הברית, גיוס בני הישיבות או כל נושא שפרס היה יכול לעזור ולהשפיע".
סודרי טוען כי הידידות הזו התחזקה כשהרב פרסם את פסק ההלכה הידוע של "שטחים תמורת שלום". לדבריו, "הוא אימץ לחיקו את הרב כשהוא הבין אז ועוד הרבה קודם שיש פה מנהיג בעל שיעור קומה. דמות תורנית שאינה חוששת. שיש לה אומץ בלתי מוסבר שיכול להוציא מהלכים משמעותיים בתהליך השלום". פרס היה אחד מהבודדים שביקר את הרב יוסף זמן קצר לפני מותו. "אני זוכר את הפגישה", אמר סודרי. "עין לא נותרה יבשה בחדר. פרס נישק את ידו ומצחו של הרב ונפרד ממנו אחרי שאמר שהיה עבורו 'מורי ורבי'".
"פרס לעולם לא שכח מההסדר והתגאה בו בכל הזדמנות"
ואולם, במגזר החרדי דווקא זוכרים יחסים חמים עם פרס. זאת הודות לכך שעבורם פרס הוא מי שאחראי על הסדר "תורתו אומנותו", שלפיו צעירים שעיסוקם היחידי הוא לימוד בישיבה, מקבלים דחייה של חובת השירות בצה"ל עד לאחר סיום לימודיהם. "הוא היה עוזרו של בן גוריון כשהיה ראש הממשלה, והוא הביא את ההסדר הזה", סיפר סודרי. "הוא עמד מאחוריו ולעולם לא שכח מההסדר. התגאה בו בכל הזדמנות. החרדים ראו בו אדם שאפשר את הקמת עולם התורה אחרי השואה. לכן, הוא גם זכה לכבוד מלכים בחצרות הרבנים אצל הספרדים והאשכנזים יחד".
פרס שמר על קשר חיובי עם החרדים גם כשהם ישבו בקואליציה והוא מנגד באופוזיציה. "הוא אף פעם לא היה חלק ממסע השטנה נגד החרדים, תמיד הוא שמר על כבוד אליהם, חרף ויכוחים קשים שהיו בענייני דת ומדינה ובנושאים נוספים", הוסיף סודרי.
הרב הכהן נזכר בימי "התרגיל המסריח" וסיפר כי דאג לומר לפרס שהחרדים לא ילכו אתו. "אמרתי לו 'אתה תופתע. הם יתחרטו ברגע האחרון' והוא השיב: 'העניין גמור. סיכמתי איתם'. כל מה שניסיתי להסביר לו שמבחינתו של הרב השמאל זה כמעט כמו הקומוניסטים לא עזר. הסוף ידוע. שניים מחברי הכנסת של אגודת ישראל - אברהם ורדיגר ואליעזר מזרחי לא חתמו על ההסכם בין המערך לאגודת ישראל". הכהן נזכר כי כעבור כמה ימים הגיע ללשכתו של פרס ש"ישב בישיבה האופיינית לו בעת משברים עם רגליים על השולחן, עישן סיגריה אחרי סיגריה, ואמר לי: 'מנחם צדקת'. אז הוא אמר את המשפט הידוע 'שלח לחמך על פני המים ואני שלחתי מאפיות שלמות".
בשבועיים שקדמו למותו של פרס, עת היה מאושפז פרס בבית החולים שיבא שבתל השומר, סיפרו חברי הכנסת החרדים על הקשר ההדוק שהיה לו עמם. "הוא לא התפתה להשתתף בגלי ההסתה נגד החרדים שהיו עולים מפעם לפעם במהלך השנים, גם כשהרגיש פגוע פוליטית", נזכר ח"כ משה גפני, "לזכותו נזקפת היכולת של לומדי התורה לשקוד על תלמודם מאז קום המדינה, ויש לו זכויות רבות בכל תחומי החיים במדינה".
(עדכון ראשון: 23:03)
