הפלא ופלא, עוד הפסקת אש קרסה בסוריה. על הנייר היא נמשכה שבוע ימים, בפועל היא התמוטטה כעבור ימים אחדים. הספק סביב הצלחתה היה גבוה מלכתחילה. הוא התבטא גם בהכרזה המשותפת של ארצות הברית ושל רוסיה על התכנית שתוביל לצמצום שפיכות הדמים ושכישלונה, כך דומה, רק הגביר את האלימות במדינה.
לכל הטורים הקודמים ב"חוץ מזה"
אין צורך לחפש ארוכות את הסיבות שהובילו לפארסה האחרונה. הן טבועות ביסודות אותו הסכם שעליו שקד שר החוץ ג'ון קרי עם עמיתו סרגיי לברוב במשך כחודשיים למרות התנגדותם של גורמי צבא. עצם המחשבה שניתן לסמוך על התחייבויותיהן של מוסקבה ודמשק התפוצצו בפניה של וושינגטון, שלא למדה - או מיאנה ללמוד - את מידת האמינות של משטרים אלו.
כישלון צפוי מראש? סוריה נכנסת להפסקת אש חדשה
הכנסת סיוע הומניטרי לאזורים המכותרים והמורעבים בידי כוחותיו של בשאר אסד הייתה תנאי בסיסי שהציבה ארצות הברית. ללא קיומו, הדגיש קרי, לא יהיו תקיפות אוויריות משותפות עם רוסיה, צעד הזוי כשלעצמו. כשהדיקטטור כבר אישר מעבר של שיירת אספקה לחאלב המכותרת, היא זכתה לקבלת פנים מיוחדת והושמדה מהאוויר. הרוסים והסורים היתממו כהרגלם בקודש. פעם אלו המורדים שאשמים בפעולה המתועבת, אחר כך זהו מל"ט אמריקני בכלל. הם, כמובן, מקפידים על כל חוקי הלחימה ואלו "הטרוריסטים" - הכוללים נשים, זקנים וטף - שאחראים לכל ההרס.
אפשר לחשוב שאנחנו חיים בעולם מקביל, אמר בתדהמה קרי, למשמע ההסברים של רוסיה במהלך דיון במועצת הביטחון של האו"ם על המצב בסוריה. ואפשר שדווקא הדיפלומט האמריקני מספר 1, שמאמין כי אפשר לשחזר את הסכם הגרעין עם איראן גם בסוריה בחודשים הספורים שנותרו לכהונתו, הוא זה המנותק מהמציאות. תחנוניו בפני רוסיה וסוריה במהלך אותו דיון לחדול מהתקיפות האוויריות כדי להושיע את ההסכם הגווע נענו בהמטרת האש הכבדה ביותר על חאלב מאז תחילת המלחמה, הישג אכזרי ולא מבוטל כשלעצמו.
בעוד ארצות הברית נאחזת בהבנות שלא קיימות עוד, אסד הכריז ביום חמישי בערב על מבצע חדש וכולל במזרח העיר, כדי לכבוש את השטחים שנותרו בידי האופוזיציה. או אז אמרו בבית הלבן - האמינות של רוסיה מוטלת בספק.
בסך הכל חלפו שבועיים מאז הציגו קרי ולברוב את ההסכם וכל החששות לגביו התממשו. אסד לא הפסיק לתקוף אזורים שבשליטת האופוזיציה, שמצדה לא התנתקה מג'בהת פתח א-שאם - ג'בהת א-נוסרה לשעבר. ולמה לה. הארגון שפרש מאל-קאעדה הוא הכוח החזק ביותר בשורותיה. התבדלותה ממנו הייתה מקלה על אסד, מאחר שארצות הברית ורוסיה תכננו לתקוף יחד את מטרות הארגון המחזיק בשטחים רבים בסוריה. מבצע דמיוני זה לא התממש בסופו של דבר, מה שהכין את הקרקע עבור רוסיה לשבור את הכלים.
התקיפה השגויה של הקואליציה האמריקנית בדיר א-זור, שגבתה את חייהם של עשרות חיילים מצבא אסד, הייתה הפרט האחרון שלו הייתה זקוקה מוסקבה כדי לעצב את היקום המקביל שלה. ההפצצה הייתה מכוונת, טענו במוסקבה ובדמשק, וזאת הוכחה לכך שארצות הברית משתפת פעולה עם דאעש. ההתנצלויות לא עזרו, הפסקת האש הלא-קיימת קרסה באופן רשמי ורוסיה וסוריה שלחו את מטוסיהן המתודלקים לכתוש את חאלב. קרי, מצדו, קיים במקביל עוד שיחה סרת טעם עם לברוב בשולי עצרת האו"ם בניו יורק.
הסנדול הדיפלומטי של ארצות הברית לא החל החודש, וגם לא בשנה שעברה. מקורו באותו קו אדום ידוע לשמצה שהציב ברק אובמה רק כדי לסגת ממנו ברגע האמת. מאז אותו אוגוסט 2013 מי שקובעת את הטון בסוריה היא רוסיה. עם בחירות לנשיאות בנובמבר הקרוב, לוושינגטון לא נותר אפיק אחר פרט לזה הדיפלומטי, אך לכל הפחות - כפי שהבהיר הרמטכ"ל ג'וזף דנפורד בשימוע שקיים השבוע בקונגרס - שיתוף פעולה מודיעיני עם רוסיה הוא לא הדבר החכם ביותר שאפשר לעשות.
אם לא לזעקות שני מיליון תושבי חאלב המנותקים ממים, אולי בבית הלבן יקשיבו להתנגדות של ראשי הפנטגון והצבא - ולא יבלעו את הפיתיונות שמציב להם פוטין בניסיונו לבצר את שלטונו של אסד ולהגדיל את כושר המיקוח שלו לקראת כל הסדר עתידי.