רועש שם מאוד בתוך הים, ולא רק בזכות קולות הספינות, הגלים, הלווייתנים והדולפינים. ציוד מתוחכם הצליח להקליט מקהלות של דגים מדברים בקול. חוקרים מאוניברסיטת אקסטר ואוניברסיטת קרטין, שבפרת, אוסטרליה, זיהו 7 מקהלות מובהקות, בפורט הדלנד שבצפון אוסטרליה, על פני תקופה של 18 חודשים. הן מתאספות עם עלות השחר והשקיעה ו"שרות" אל השמש, בדיוק כמו הציפורים והשחפים.
הדגים משתמשים בקריאות שלהם בין השאר גם כדי להכריז על מיקומם ועל זמינותם לרבייה וכשהם עוסקים באכילה או בסכסוכים טריטוריאליים. הקולות במקהלות נאים בין קול נמוך בסגנון "צופר ערפל" הנשמע ע"י דגי הבלאק ג'ופיש לקול "גניחה" שהחוקרים משווים לזמזם במשחקי לוח הנשמע ע"י דג הטרפונטיד, וכלה בקול "בה בה בה" הנשמע ע"י הבאטפיש.
למטרת המחקר, השתמשו החוקרים בשני מכשירים הידרופונים, אחד הממוקם ליד החוף והשני במרחק של 21.5 קילומטרים ממנו, "השיטה הזאת אפשרה לנו להבין מה התרחש לאורך כל פורט הדלנד 24/7 במשך שנה וחצי", אמר רוברט מקאולי, מוביל המחקר, "אני מאזין לדגים כבר במשך 30 שנה והם עדיין מפתיעים אותי עם המגוון הקולי העשיר שלהם". הוא הוסיף: "אנחנו רק עכשיו מתחילים להבין את המורכבויות הכרוכות בעניין, וקיבלנו רק הצצה למה שקורה שם בסביבה האקוסטית התת ימית".
הדגים נאלצים להתמודד עם רעשים חזקים מאניות וסירות שחולפות באזור אבל זה לא מונע מהם להמשיך לשיר. הם משמיעים קולות בשחרור אוויר מהפה או בעזרת השיניים שלהם. אז איך זה שהצוללנים לא הבחינו בקולותיהם של הדגים? מקאולי טוען שהבועות ששוחררו בנשימתם של הצוללנים מיסכו את קולות הדגים. נכון להיום, אנו יודעים מעט מאוד על קולות הדגים בהשוואה לקולות הדולפינים והלווייתנים.