פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "רק טיפה בים": הרשעת החרדי שתקף חייל לא מרגיעה את החיילים

      חיילים חרדים שהותקפו על ידי קיצוניים קיבלו באדישות את ההרשעה התקדימית של בן העדה הליטאית שקילל קצין חרדי והורשע בהעלבת עובד ציבור. "המשטרה מעדיפה לסגור עיניים ולהתעלם"

      "רק טיפה בים": הרשעת החרדי שתקף חייל לא מרגיעה את החיילים
      צילום סטילס: רויטרס, עריכה: אוהד פיטר

      (ביוני: פעיל בארגון המעודד בני נוער חרדים להתגייס קיבל שיחת איומים)

      "במשטרה ובפרקליטות סוחבים רגליים", כך אמרו היום (ראשון) חיילים שהותקפו על ידי חרדים, בהתייחס להרשעתו של אהרון קורלנדסקי, חרדי מהפלג הליטאי הקיצוני שהורשע היום בעבירה של העלבת עובד ציבור, משום שקילל חייל חרדי המשרת בצה"ל. זו הפעם הראשונה שבה הורשע חרדי בישראל מאז החל מאבקם של קיצונים נגד חיילים חרדים ודתיים ומגייסיהם. ואולם, החיילים מסרבים להתרגש.

      סרן יהודה גליקמן, מפקד בסיס טירונים והכשרות באט"ל, ספג מאז שהתגייס לצה"ל אינספור הטרדות ואיומים. בחודש מאי שעבר הופצה ברחוב החרדי חוברת עם הכפשות נגדו ונגד בני משפחתו. כמה חודשים לאחר מכן, יצאה חוברת נוספת המכונה "הציידים". בחוברת הופיעו פרטיו ופרטיהם של עשרות חיילים וקצינים חרדים שכוללים שמות, תמונות, מספרי זהות, מספרי טלפון וכתובות מגורים. מאז, במשך ימים ארוכים, לא חדל הטלפון בביתו מלצלצל. השיא נרשם בחודש ינואר, כשאלמוני איים עליו ברצח: "אנחנו נתנקש בחייו של אבא שלך", אמר וניתק.

      לקריאה נוספת:
      לראשונה: חרדי הורשע בהעלבת עובד ציבור משום שקילל חייל צה"ל
      "רק חשבתי איך אצא משם בריא": חייל חרדי הותקף בידי קיצונים. תיעוד
      עשרות הפגינו בירושלים ובבית שמש נגד מעצר סרבן גיוס חרדי; שלושה נעצרו

      אלפי חרדים הפגינו בירושלים נגד חוק הגיוס המתוקן (מור שאולי)
      "מציאות מבישה". הפגנת חרדים בשנה שעברה (צילום: מור שאולי)

      עדי, אשתו של סרן גליקמן, הגישה תלונה במשטרה מלווה בהוכחות על המיקום שממנה בוצעה השיחה, אך התלונה נסגרה כעבור חודשיים בלבד. עוד קודם לכן, שכרו גליקמן ומשפחתו את שירותיו של חוקר פרטי במטרה לחשוף מי הפיץ את חוברת "הציידים". אחרי שהצליח לחשוף את זהות המפיצים, המשטרה עצרה שלושה מהם, ואולם עד כה לא הוגשו נגדם כתבי אישום.

      "המציאות שבה חייל או בעל תפקיד בצה"ל צריך להוציא כסף מכיסו האישי כדי לטפל בקיצונים האלה היא מבישה", אמרה עדי, "המשטרה הייתה צריכה לעשות את זה במקומנו, אבל היא לא עשתה מספיק ונראה שהפרקליטות סוחבת רגליים. ההרשעה היום היא טיפה בים ותמיד עדיף מאוחר מאף פעם לא. נקווה שבית המשפט יעשה את הצדק גם במקרה שלנו".

      הפגנת חרדים - לשכת גיוס בירושלים (נועם מושקוביץ)
      "החקירה היא למען 'יראו וייראו'". הפגנה בלשכת הגיוס בירושלים (צילום: נועם מושקוביץ)

      סגן-משנה ע', קצין בחטיבת גבעתי בצה"ל, הגיע בחודש אפריל בשנה שעברה לביקור אצל חייליו בשכונת מאה שערים בירושלים. ע' שימש כסגן מפקד פלוגה בבסיס האימונים של החטיבה בקציעות. בשכונה המתינה לו קבלת פנים לא נעימה במיוחד: הוא הותקף על ידי עשרות תושבים – מבוגרים וילדים – שהשליכו לעברו אבנים וביצים, השחיתו את מכוניתו, וקראו לו: "חרד"ק, נהרוג אותך". ע', תושב קריית ארבע, נחלץ מהמקום, הגיש תלונה במשטרה ודיווח למפקדיו על האירוע.

      יותר משנה וחצי אחרי האירוע, המשטרה לא מיצתה את הדין עם הפורעים. "הם מנהלים משחק כפול", אומרת יעל, אמו של סג"מ ע'. "תפקידה של המשטרה הוא לשמור על הסדר הציבורי והם לא רוצים שיקרו מקרים כאלה. אבל מצד שני, יש פה חברה שעוברת תהליך של התפתחות ולא רוצים לדחוק אותה עם הגב לקיר. לכן, משאירים את הנושא בסדר היום הציבורי אך לא ממהרים לטפל בנושא עד תום".

      לדבריה, "במקרה שלנו עשו פעולות חקירה 'למען יראו וייראו'. כשהמשטרה רוצה היא באמת יכולה, אבל הפעם היא לא תפתור בעיות כאלה, כך שאין לי ציפיות גבוהות ממנה. יש פה ציבור שהרבנים שלו הביאו אותו לפי תהום ועכשיו הוא צריך לצאת מזה".

      "לא האמנתי שהמשטרה תעשה משהו, אז ויתרתי מראש"

      במקרה של מנחם, המשטרה אפילו לא הייתה מעורבות. מנחם עזב בגיל 18 את העולם החרדי ויצא בשאלה. הוא התגייס לחטיבת כפיר בצה"ל ולפני כשלוש שנים, כשעבר בשכונה החרדית גאולה בירושלים, הוא ספג יריקות וצעקות. "הייתי בדרך לפיקוד", סיפר, "שני חרדים רצו אחריי, ירקו עליי וצעקו לעברי קריאות גנאי כמו 'חרד"ק'. זה לא היה נעים אבל עזבתי את המקום".

      מנחם לא הגיש תלונה במשטרה. לדבריו, "זו הייתה תקופה עם הרבה מקרים שבהם תקפו חיילים פיזית וזה לא העסיק את המשטרה. פשוט לא האמנתי שהם יעשו משהו אז ויתרתי מראש על המעורבות שלהם". ההרשעה היום, כך הוא טוען, היא "פריצת דרך" אך כזו שלא צריך להתרגש ממנה מאחר ו"במקרה הספציפי הם תפסו את החשוד, אבל במקרים אחרים לא עושים מאמץ והמשטרה מעדיפה לסגור עיניים ולהתעלם".

      חרדים מפגינים נגד מעצר חשודים בהסתה נגד חיילים, מול בית המשפט השלום בירושלים. 13 בינואר 2016 (תצפית TPS , הלל מאיר)
      חלה ירידה במספר התקיפות נגד חרדים במדים. הפגנה נגד גיוס בינואר האחרון (צילום: הלל מאיר, תצפית TPS)

      עשרות מקרים של תקיפה מילולית ופיזית אירעו בשנתיים האחרונות נגד קצינים וחיילים חרדים ודתיים בצה"ל. במקרים בודדים בלבד הצליחה המשטרה לשים את ידה על התוקפים וגם אז לא מיצתה עמם את הדין עד תום. חברי הכנסת החרדים מש"ס ומיהדות התורה מנסים לא להתבטא סביב הנושא, כך לא לשרת את האינטרס של הקיצונים החרדים, שאינם זוכים לייצוג בכנסת ומאשימים אותם בכך שלא עשו מספיק כדי לעצור את גיוס החרדים לצה"ל. גם במקרה של תקיפת הרב משה הבלין, רב העיר קריית גת ורב חב"ד באזור, שתקו הנציגים החרדים בכנסת ולא גינו את המקרה מאותה סיבה.

      בחצי השנה האחרונה חלה ירידה משמעותית במספר התקיפות נגד חיילים במדים, אך זו לא נעלמה לחלוטין. למרות ניסיונות רבים של גורמים במערכת הפוליטית והצבאית להפעיל לחץ על המשטרה והפרקליטות רק מקרים בודדים מטופלים על ידי רשויות החוק.