(בווידאו - פיגוע של טליבאן בקאבול, השבוע)
כשנשיא ארצות הברית ג'ורג' וו בוש התעדכן על פרטי מתקפת הטרור שהיקפה המלא טרם התבהר, הוא הבטיח לבכירי ממשלו כי מי שעשה זאת "ישלם". עם שוך אבק המטוסים המתרסקים, התברר כי ארגון אל-קאעדה אחראי למכה הכואבת ביותר שספגה המעצמה החזקה ביותר בעולם מאז פרל הרבור. האולטימטום הקצר שנתנה וושינגטון למשטר טליבאן באפגניסטן להסגרתו של אוסמה בן לאדן פג, ומבצע "חירות מתמשכת" החל בתוך פחות מחודש מאז התמוטטו מגדלי התאומים בשאון רב.
היה זה לפני 15 שנה. מאז סיים בוש את כהונתו השנייה וממשלו של ברק אובמה נמצא בערוב ימיו. בקרוב יקבל לידיו נשיא אמריקני שלישי את ניהול המערכה נגד טליבאן ושאר ארגוני הטרור הפועלים במדינה המרכז-אסייתית מוכת הגורל. היקף הכוחות הצטמצם משמעותית והשליטה הביטחונית הועברה לממשלה הנתמכת בידי המערב - אך אלפי חיילים אמריקנים נותרו ויישארו בה גם בשנים הקרובות.
2,384 חיילים אמריקנים, 455 חיילים בריטים ועוד 681 חיילים ממדינות שונות החברות בנאט"ו נהרגו במדינה מאז 2001. אפגניסטן, מנגד, שילמה מחיר כבד פי כמה, עם עשרות אלפי הרוגים, בפרק כואב נוסף בהיסטוריה הכאוטית שלה שנמשכת זה כמעט 50 שנה. לפי האו"ם, רק בשנה שעברה נהרגו 11 אלף אזרחים - שיא של כל הזמנים, שצפוי להישבר בשנה הנוכחית. רבע מהם היו ילדים. בארצות הברית הבהירו כי לחירות יהיה מחיר כבד וזאת החלה לנבוט בשנים שחלפו, אולם התושבים משוכנעים שאם המדינות השכנות יניחו לאפגניסטן לנפשה ויפסיקו לבחוש בענייניה.
עוד בנושא:
"אני נמצא בשדרה השניה, ובזווית העין אני רואה חבטה של מטוס בבניין"
"אנחנו במלחמה": התגובות של בוש ובכירי הממשל לאחר הפיגוע בתאומים
ארה"ב: נחשף הדוח על מעורבות ערב הסעודית בפיגועי ה-11 בספטמבר
תחילת ההתערבות הזרה הייתה פלישתה של ברית המועצות ב-1979. הסובייטים נחלצו לעזרת הממשלה החלשה והפרו-קומוניסטית שנאבקה במורדים מבית. המורדים מומנו על ידי ה-CIA ואליהם חברו מוסלמים מכל העולם בעידודן הרוחני והחומרי של ערב הסעודית ופקיסטן, ויצרו את כוחות המוג'האדין, מונח שבו ייעשה שימוש גם במלחמות עתידיות. היו אלו ימי המלחמה הקרה, וושינגטון חברה לכל גורם שהוא - העיקר שהיה אנטי-קומוניסט.
הלוחמים חדורי האידיאולוגיה הכו בברית המועצות הגדולה, שקרנה החל לדעוך עד לנסיגתה המשפילה כעבור עשר שנים. ב-1992 קרס המשטר ופרצה מלחמת אזרחים בין הפלגים השונים באפגניסטן. בסיוע המודיעין של פקיסטן השכנה, התבסס טליבאן שגייס לשורותיו פליטים אפגנים שעברו הקצנה דתית במדרסות בפקיסטן. ב-1996 הוא השלים את כיבוש רוב שטחה של המדינה והלוחמים שנעזרו בארצות הברית יפנו כעבור זמן לא רב את נשקם אליה.
מייסד טליבאן, מולה מוחמד עומר, ביסס את שלטונו של הארגון על השריעה, בפירושה המחמיר ביותר. האמירות האסלאמית של אפגניסטן, שמה הרשמי של המדינה, הוכרה רק על ידי שלוש מדינות - פקיסטן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות - והפכה למבודדת. מי שסבל מנחת זרועה של משטרת הדת היו האזרחים, בעיקר האזרחיות שנשללה מהן כמעט כל זכות בסיסית. ההפרדה בין גברים לנשים הייתה מוחלטת ומי שהעז להפר את התקנות החדשות נענש בחומרה ובאכזריות.
נשים שנאפו נסקלו למוות בפני קהל רב שהתאסף באצטדיונים, גברים שהורשעו בגניבה איבדו את ידם בגדיעה פומבית, המוסיקה הוצאה מחוץ לחוק ומיעוטים דתיים הופלו. טליבאן הוא ארגון פשטוני, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר במדינה. הם רדפו אחרי בני המיעוטים האתניים והדתיים האחרים, בעיקר אחרי ההאזרה השיעים. ההינדים אולצו לשאת טלאי צהוב, בטענה שכך ייחלצו משיני משטרת הדת ולא יוטרדו.
זוועות טליבאן, ששוכפלו בשנים האחרונות בשטחים שבשליטת "המדינה האסלאמית" במזרח התיכון, לא היו אלו שהביאו את ארצות הברית ובעלות בריתה להפיל את המשטר. הפגיעה בסמלים האמריקניים חייבה תגובה צבאית, ובאמתלתה גם ניסה המערב לקדם את הדמוקרטיה באפגניסטן.
ממשלו של הנשיא חאמיד כרזי, שהוצנח על ידי האמריקנים לאחר הפלת המשטר ב-2001 ונבחר בבחירות הדמוקרטיות הראשונות ב-2004, קידם כמה רפורמות חיוביות וזכויות האזרחים הורחבו, בעיקר אלו של הנשים. מנגד, מגיפת השחיתות פשתה ב-13 שנות שלטונו וכילתה מיליארדים רבים שהוזרמו מגופים בינלאומיים לטובת שלל מיזמים חברתיים ותשתיתיים. אם טליבאן היה צריך כר פורה לגיוס אנשים גם לאחר ששב להילחם כארגון גרילה, הסיאוב אצל אנשי השררה דישן את הקרקע.
אפגניסטן מדורגת במקום ה-174 במדד השקיפות העולמי מתוך 176 מקומות, ויש לא מעט סיבות טובות לכך. אחיו של הנשיא הקודם היה מעורב בפרשת בנק קאבול ב-2010, אז נגנבו כמיליארדר דולר מכספי הפיקדונות. המוסד כמעט התמוטט והאמון המערבי במערכת המקומית הידרדר. בשבוע שעבר חשפה סוכנות הידיעות הצרפתית כי דלק שמיועד לכוחות נאט"ו ולכוחות הביטחון ומיובא למדינה ללא מסים, נמכר בצורה בלתי-חוקית בשוק. הנזק נאמד בעשרות מיליוני דולרים ובהכתמת התדמית של המדינה, אם נותרה כזאת. בחודש הבא תתקיים ועידה בינלאומית והנשיא הנוכחי אשרף גאני יצטרך לשכנע את העולם כי כספי התרומות העצומים שלו לא מבוזבזים לשווא ומרפדים את כיסיהם של פקידים ושרים מושחתים.
נסיר, תושב קאבול הבירה וחבר במרכז השלטון המקומי, רואה את הצדדים החיוביים שעברה ארצו מאז נקשר גורלה בזה של ארצות הברית אחרי פיגוע 11 בספטמבר. "המצב הביטחוני לא טוב במדינה, יש לחימה בעשרות מקומות שנים", אמר לוואלה! NEWS. לפי האו"ם, השטח שבידי טליבאן כיום הוא הגדול ביותר מאז הפלישה האמריקנית באוקטובר 2001. בשבוע שעבר נהרגו עשרות בני אדם, בהם גנרל וקציני משטרה בכירים, בסדרת פיגועים בבירה קאבול. העיר תרינקוט, בירת מחוז אורוזגן שבדרום המדינה, מכותרת על ידי לוחמי הארגון. האזור עשיר בייצור אופיום, אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של טליבאן.
"עם זאת, מבחינה של חירות, השגנו זאת", אמר נסיר. "יש לנו זכויות, חופש ביטוי ואיכות חיים וגם מצבן של הנשים השתפר פלאים". בעוד הנשים היו תת-אזרח בתקופת שלטון טליבאן, כיום הן משתלבות יותר ויותר בחברה ובפוליטיקה. 27% מהמושבים בפרלמנט מאוישים בידי נשים, בארבעה משרדי ממשלה מכהנות נשים ושלושה משגריריה של המדינה הם נשים. גם השתתפותן בשוק העבודה עולה בעקביות, ועתה 19% מאוכלוסיית הנשים מועסקת ומקבלת שכר.
אלו נתונים נמוכים מאוד ביחס לסטנדרטיים מערביים, אך בחברה מסורתית שעד לא מכבר חיה תחת שלטון דתי קיצוני מדובר במגמה מעודדת. האלימות כלפן עדיין מושרשת עמוק, וגם החמרת הענישה כלפי "פשעים על כבוד המשפחה" טרם מיגרה את התופעה. לפי מחקר שנערך בחסות האו"ם, 87% מהנשים במדינה חוו אלימות פיזית, מינית או מילולית במהלך חייהן, ו-62% מהן ספגו יותר מצורה אחת של אלימות כלפיהן.
כשנסיר נזכר בתקופה זו, שבה הוצאות להורג פומביות היו מחזה יומיומי, הוא בטוח שהעתיד צופן חיים טובים עוד יותר. "לא הייתה לנו חירות בסיסית. בכלל. אפילו לא הייתה לנו בעלות על הזקנים שלנו ועל השיער שלנו. האורך שלהם נמדד ונקבע על ידי טליבאן", סיפר. "כיום, יש לנו זכויות. החינוך בצמיחה אדירה. אחוז יודעי קרוא וכתוב זינק מ-2% ל-35% כיום". גם מספר הילדות הלומדות בבתי הספר גדל ו-35% מהתלמידים כיום הם בנות, אך אחוז האנלפבתיות בקרב נשים עדיין גבוה יותר בהשוואה לגברים - 83% - ובאזורים המבודדים יותר הוא מגיע ל-98%.
גם מערכת הבריאות השתפרה משמעותית ב-15 השנים האחרונות. תחת משטר טליבאן, נאסר על נשים לראות רופאים גברים וכתוצאה מכך חלה עלייה בתמותת תינוקות. ב-2002 נרשמו 1,600 מקרי מוות לכל מאה אלף לידות וב-2015 צנח המספר ל-396 על כל מאה אלף לידות. גם מספר הילדים הממוצע ירד דרמטית ל-5.1, כשנשים בעלות השכלה מביאות לעולם 2.8 ילדים בממוצע.
ביולי אשתקד נודע כי מנהיג טליבאן מולה עומר מת כבר ב-2013 בפקיסטן השכנה ודבר הסתלקותו מהעולם נותר בסוד במשך שנתיים. הוא לא נראה בציבור מאז תחילת המלחמה ב-2001 והיו שסברו כי לכתו תסייע להצלחת המשא ומתן שקידמו מדינות האזור בין הממשלה בקאבול לבין טליבאן. מחליפו, אחטאר מולה מנסור, נחשב לגורם מתון יותר שתמך בשיחות השלום.
לפי דיווחים שונים, הוא היה מקורב לאיראן. בידיעה שפורסמה במגזין "פורן פוליסי" במאי השנה נטען כי הרפובליקה השיעית והארגון הסוני משתפים פעולה במטרה לעצור אויב משותף ומסוכן - דאעש, שהחל להתבסס במזרח המדינה. חיסולו של מנסור על אדמת פקיסטן הוביל לעלייתו של הייבתוללה אחונדזאדה, שהיה ראש מערכת המשפט בתקופת שלטון טליבאן. הוא נתפס כדמות קיצונית הרבה יותר ומאז האיצו לוחמיו את מתקפותיהם.
מ', עיתונאי מקומי מהעיר גזני השוכנת 140 ק"מ מדרום לקאבול שנתונה לאחרונה למתקפות רבות של טליבאן, מתוסכל מהמצב הביטחוני. הוא היה ילד כשטליבאן עלו לשלטון וסבל מאפליה בתור בן למיעוט הטג'יקי, אך הוא סבור כי המצב לא השתפר. "לא יותר טוב עכשיו מבעבר, זאת לא חירות אמיתית", אמר מ', שביקש לשמור על עילום שם, לוואלה! NEWS. "אי אפשר לנסוע יותר מכמה קילומטרים בבטחה. מוסיקה או זכויות נשים לא מספיקות".
כמו רבים, מ' רואה בשכנותיה של אפגניסטן כמי שמעכבות את התפתחותה במלחמתן על ההשפעה במדינה. לדבריו, הבורות של חלקים ניכרים מהאוכלוסייה מקשים עליה להשתחרר ולהתקדם קדימה. "זה לא האסלאם", הוא מדגיש כשהוא מתייחס לטליבאן, שאת תקופת שלטונו הוא מתאר כמו "מלחמת עולם".
"זאת בעיה עולמית. האסלאם לא מאפשר להרוג חפים מפשע, הוא מתייחס לכך כמו לרצח האנושות כולה. צריך לכבד את כולם, נוצרים, יהודים ואחרים", הוא אומר בביקורת כלפי טליבאן ויתר הארגונים הקיצוניים הפועלים במדינה. "דרושה עוד דרך ארוכה לעבור כדי שהמצב ישתפר, אבל מי יודע, זאת פוליטיקה, הכול גם יכול להשתנות מיד, כמו באורח פלא".