מטופלי השיקום עתרו לבג"ץ: הפסיקו אפליית הפריפריה בשירותים הרפואיים

    גליה גנון, שבנה שי נפצע במבצע "צוק איתן", נאלצה להתפטר מעבודתה בעקבות אשפוזו במרכז בשל היעדר שירותי שיקום ליד ביתם שבדרום הארץ. העתירה, שבה מופיע סיפורה, דורשת לשנות את המצב - ולספק שירותי שיקום נאותים לתושבי הפריפריה

    צילום: זוהר גאוטה, עורך ווידאו: מיכאל ברגמן

    משפחותיהם של מטופלי מערך השיקום הגישו אתמול (רביעי) עתירה לבג"ץ הדורשת משר הבריאות יעקב ליצמן לשים קץ לאפליה הגיאוגרפית בשירותי הבריאות, בגינה נאלצים תושבי הפריפריה הנזקקים לשירותי שיקום לנסוע מרחקים ארוכים ולשנות באורח ניכר את חייהם - כל זאת על מנת לקבל טיפול ההולם את צרכיהם. העתירה הוגשה בשיתוף הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל, פורום בריאות דרום, האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם וארגון "בזכות".

    לפני כשנתיים, נפצע שי גנון כשלחם במבצע "צוק איתן". אחותו, דורון גנון, נפצעה לפני כשנה וחצי במועדון "הפורום" בבאר שבע. שני האחים, הנמנים עם מגישי העתירה, תושבי קריית גת, נזקקו להליך שיקום ואושפזו בבית החולים השיקומי במרכז הרפואי שיבא שבתל השומר, משום שלא היה מוסד שיקום מתאים באזור מגוריהם.

    הוריהם, גליה ויהודה, נאלצו להעתיק חלק משמעותי מחייהם מהדרום למרכז הארץ, לנסוע את המרחק הרב בכל יום וללון באזור. פרנסתם נפגעה, והאם גליה העידה שאם לא היו מקבלים החזרים ממשרד הביטחון, המשפחה הייתה קורסת כלכלית.

    עוד בוואלה! NEWS:
    צעיר מהשרון נעצר בחשד שאנס צעירה בתא שירותים במועדון בתל אביב
    בצל השביתה בבתי החולים: ליצמן הודיע כי יתנגד להצעת התקציב
    חשד להתעללות באברבנאל: "חולים נקשרו בניגוד לחוק, אחד הצית את עצמו"

    עוד בוואלה! NEWS

    הפעילויות הכי כיפיות/מעניינות/מקוריות לבילוי קיץ מושלם עם הנכדים

    בשיתוף בית בלב
    לכתבה המלאה
    היה מאושפז ארבעה חודשים רחוק מהבית. גליה גנון ובנה שי בבית החולים שיבא, 2014 (צילום: ראובן קסטרו)

    גם חייה של אלישבע גבע, תושבת הגליל שאף היא חתומה על העתירה, השתנו ללא היכר. בן זוגה אושפז בבית לוינשטיין שברעננה, במרחק 117 קילומטרים מהיישוב שבו הם מתגוררים, רק משום שאין מוסד שיקומי אחר בכל אזור הצפון. הנסיעות הארוכות למרכז הקשו עוד יותר על התמודדותה עם המצב הרפואי של בן זוגה. "המרחק התיש אותי פיזית ונפשית, ולולא היה לי קרוב משפחה במרכז שיכולתי ללון אצלו מפעם לפעם, הייתי צריכה לשכור דירה במרכז. כך עשו רבים אחרים במחלקה", אמר.

    "שי, בני האמצעי, נפצע קשה בשכונת סג'אעייה שברצועת עזה במהלך מבצע 'צוק איתן'", כתבה גליה גנון בתצהיר שצורף לעתירה. "לשי היה דימום בראש, והוא סבל משבר בגולגולת וחבלה בפנים. מכיוון שבדרום הארץ לא היה בית חולים שמתאים לטיפול בפציעתו, הוא הועבר לשיבא ואושפז למשך ארבעה חודשים. עד לאחרונה, שי היה מגיע פעמיים בשבוע מקריית גת לתל השומר להמשך תהליך השיקום".

    "לא היה לי פנאי, לנתי במלונית הצמודה לבית החולים". דורון גנון ביציאתה מהשיקום, יוני 2015 (צילום: ניב אהרונסון)

    גנון עמדה לצדו של בנה לאורך כל תקופת האשפוז ואף פוטרה עקב כך מעבודתה כגננת, ובעלה נותר המפרנס היחידי. חודשים אחדים לאחר מכן נפצעה בתה דורון לאחר שאלמוני נפל עליה במועדון בבאר שבע, מה שגרם לשבירת שתי חוליות בצווארה. גם דורון הועברה לבית החולים שיבא משום שלא הייתה מחלקה מתאימה באזור הדרום שיכולה הייתה לסייע לה בתהליך השיקום.

    "כשדורון נפצעה החלטתי לעזוב את העבודה שלי כדי להיות לצדה בתהליך השיקום הקשה והארוך", נכתב בתצהירה של גנון לעתירה. "אני יודעת שלא כולם יכולים להרשות לעצמם לעזוב את העבודה ולהיות לצד יקיריהם. תקופת האשפוז של דורון נמשכה עשרה חודשים, הייתי לידה מהרגע שהיא קמה ועד שהיא הולכת לישון. לא היה לי פנאי, ומכיוון שאנחנו גרים בדרום הארץ, נאלצתי ללון במלונית הצמודה לבית החולים. זו הייתה תקופה קשה, עצובה ובודדה".

    "המחסור בשירותי שיקום בצפון ובדרום אינו רק תוצאה של מחסור במשאבים אלא של חלוקה לא צודקת ומפלה שלהם", אמרה עו"ד רעות כהן מהאגודה לזכויות האזרח, שניסחה את העתירה. "אנו דורשים משר הבריאות להפסיק את האפליה ולספק גם לשאר חלקי הארץ טיפול רפואי טוב כמו במרכז".

    מרחקים ארוכים ופגיעה כלכלית: המדדים ה"סבירים" לשירותי שיקום

    חוק ביטוח הבריאות הממלכתי קובע כי שירותי בריאות יינתנו במרחק, בזמן ובאיכות סבירים. אלא שבחסות המילה "סביר" התפתח מערך לא שוויוני בעליל: מטופלים נאלצים לנסוע מהנגב ומהגליל עד לבית החולים שיבא או לבית לוינשטיין, שבהם נמצא עיקר מערך השיקום בארץ. משפחות צריכות לנסוע מרחקים ארוכים, ולא בהכרח סבירים, כדי לסייע ליקיריהן שנפצעו או חלו. העתירה דורשת ממשרד הבריאות לקבוע אמות מידה שיגדירו מהם מרחק, זמן ואיכות סבירים בכל הנוגע לקבלת שירותי שיקום.

    היעדר שיקום איכותי בפריפריה פוגע גם במרכז (צילום אילוסטרציה: ערן גילווארג)

    מבחינת הנתונים עולה כי שיעור המיטות באשפוז השיקומי בדרום ובצפון הארץ נמוך משמעותית משיעורו באזור תל אביב: 0.05 לעומת 0.22 מיטות לאלף תושבים. בנוסף, הזמינות והאיכות של מרכזים לשיקום יום נופלות באופן משמעותי מאלו שבמרכז הארץ, ופעמים רבות אין בהם נוכחות קבועה של רופאי שיקום. "היעדר שיקום איכותי בדרום ובצפון לא פוגע רק במשפחות ובמטופלים שגרים רחוק, אלא גם באלה שגרים במרכז. זה מעמיס על בית החולים ויוצר מצב לא נוח ולא נעים עבור המטופלים", הוסיפה גנון.

    היעדר שירותי שיקום איכותיים וזמינים במרחק סביר ממגורי המטופל עלול להוביל לפגיעה גם בתהליך השיקום עצמו. לחלופין, אשפוז רחוק ממקום המגורים מגדיל את העלויות הכלכליות, מחייב נסיעות ממושכות ועלול לפגום גם הוא בתהליך השיקום. "המצב גורם לפגיעה קשה בסיכויי השיקום, ולכן האדם עלול להישאר בחוסר תפקוד והאסון שאירע לו ולמשפחתו רק מתעצם", הסביר פרופ' אבי עורי מהמרכז הרפואי "רעות".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully