פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אלשיך למנהיגה בעדה האתיופית: "עברנו אותו תהליך עם המרוקאים והרוסים"

      המפכ"ל שוחח עם מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה וניסה להסביר את דבריו. "כששוטר רואה אתיופי הוא מתרגם את צבע העור כאילו כל מי שעובר ברחוב הוא חשוד", אמר. בנו התייצב לימינו: "דבריו סולפו"

      אלשיך למנהיגה בעדה האתיופית: "עברנו אותו תהליך עם המרוקאים והרוסים"
      עריכה: ניר חן צילום: מאצ'י הוף

      קבוצת "אמהות על המשמר" של אמהות מהעדה האתיופית, מקיימת כעת (רביעי) משמרת מחאה נגד המפכ"ל מול ביתו של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן בסביון, וקוראת לפיטוריו של רוני אלשיך. זאת, בעקבות התבטאותו של אלשיך אמש בנוגע לשיטור היתר נגד בני העדה האתיופית. מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, זיוה מקונן, הגיעה להפגנה ובמהלכה שוחחה בטלפון עם אלשיך, שניסה להסביר את דבריו.

      "כדי לפתור את הבעיה צריך לטפל בשני הצדדים, יש יותר פשיעה וצריך לצמצם אותה. לנו אין עניין להכניס אנשים לכלא בגלל צבע. אני מכיר בזה שהמצב לא היה בסדר וצריך לתקן אותו. החינוך לא מעורב ולא אינטגרטיבי ובני הקהילה חיים בקבוצות מבודלות. החברה לא טיפלה בזה, אנחנו צריכים להתמודד עם הדבר הזה כדי לצמצם את הפשיעה", אמר אלשיך למקונן,

      הוא הוסיף כי "כאשר יש עלייה בפשיעה יש שיטור יתר. כששוטר רואה אתיופי הוא מתרגם את צבע העור כאילו כל מי שעובר ברחוב הוא חשוד, ואנחנו מחנכים את השוטר איך להתמודד עם זה".

      עוד בנושא:
      בלב ה"גטו ללא גדרות", יוצאי אתיופיה יודעים שהבעיה לא התחילה עם אלשיך
      ארדן מגבה את אלשיך: "לא הצדיק את שיטור היתר נגד יוצאי אתיופיה"
      יוצאי אתיופיה דורשים התנצלות מאלשיך: "נותן לגיטימציה לגזענות"

      זיוה מקונן משוחחת עם המפכ"ל רוני אלשיך בנוגע להתבטאותו על התנהלות המשטרה מול אתיופים. מחוץ לביתו של השר גלעד ארדן. סביון 31 באוגוסט 2016 (ניב אהרונסון)
      מקונן משוחחת עם המפכ"ל מחוץ לביתו של ארדן, הבוקר (צילום: ניב אהרונסון)

      מקונן ציינה בפניו כי מדבריו אמש השתמע שהוא רואה בה ובבני משפחתה מהגרים, ולא עולים. "מה ששמעת אותי אומר זה על מחקרים מכל העולם", ביקש אלשיך להבהיר בתגובה". מקונן הוסיפה להקשות עליו וטענה: "אז 95% ממדינת ישראל צריכים להיות בכלא, זה מה שאמרת".

      "אמרתי שאת התהליך הזה עברנו עם כל גלי העלייה במדינת ישראל. רבים שכחו מה עברנו עם התימנים, מה עברנו עם הרוסים, עם המרוקאים ועם הקווקזים. הם שכחו, הם מסתכלים על הקהילה האתיופית ואומרים 'הם עבריינים'. מה שעובר היום על קהילת יוצאי אתיופיה עבר על כל קהילת העולים", השיב אלשיך. מקונן העירה בעוקצנות: "חוץ ממדינות אירופה שהם לא מהגרים, הם אנשים אחרים לגמרי".

      מפכ?ל המשטרה רנ?צ רוני אלשיך בוועדת הפנים של הכנסת בנושא איסוף חומרים על נבחרי ציבור בכנסת. 6 ביולי 2016 (נועם מושקוביץ)
      "צריך לטפל בשני הצדדים". אלשיך (צילום: נועם מושקוביץ)

      בתוך כך, איתן אלשיך, בנו של המפכ"ל, התייחס הלילה לסערה שפרצה בעקבות דבריו של אביו אמש לגבי שיטור היתר נגד בני העדה האתיופית. אלשיך הבן פרסם סרטון עם דבריו של אביו בחשבון הפייסבוק שלו, וטען כי "בתקשורת פורסם סרטון קצר, ערוך, מגמתי ומסלף. אי אפשר להבין לא נכון את הנאמר, אחרי שמקשיבים לדברים המלאים".

      איתן תקף את חברי הכנסת שמתחו ביקורת על דברי המפכ"ל. "לצערי, כל חברי הכנסת שלנו לא התביישו ללהג עוד לפני שראו את הסרטון המלא", כתב בכעס. "אבא שלי בילה עד 2:00 בלילה בשיחות טלפון. לא כי האירוע פוגע לו ב'שם' ולא כי בלגן מסכן לו את התפקיד", תיאר. "מה שכן חורה לו זה הפגיעה בקהילת יוצאי אתיופיה".

      הוא ביקש להבהיר כי "כולם סביבו, וכל מי שנכח באולם, יודע שזה פשוט לא מה שהוא אמר. איך שהציגו את זה - אלו פשוט לא דעותיו". איתן הוסיף כי בני המשפחה הבינו כבר עם כניסתו של רוני אלשיך לתפקיד כי הוא "לא מתרגש מהתקשורת".

      איתן אלשיך, בנו של מפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשיך (צילום מסך , פייסבוק)
      "הוא לא מתרגש מהתקשורת". איתן אלשיך, בנו של המפכ"ל (צילום מתוך פייסבוק)

      איתן אלשיך הוסיף: "הנתק שנגרם כתוצאה מתקשורת עקומה והפגיעה בקהילה שלימה, שהטעו אותה לחשוב שהמשטרה גזענית ורוצה ברעתה, זו הסיבה שהוא שוחח עם ראשי הקהילה עד 2:00 בלילה. אחד אחרי השני. כדי לצרף אותם לאחד, להתחבר, ולא להיות שותפים למהלך האנרכיסטים שמשחקים בקהילה". לבסוף, טען כי "הנזק שנגרם לקהילה הוא עצום. הוא מחזיר את כולנו כמה צעדים אחורה ברצון שלנו לחבר את כולנו לרקמה אנושית אחת".

      אלשיך טען אמש בכנס בתל אביב כי "בכל המחקרים הקרימינולוגיים בעולם, ללא יוצא מן הכלל, הוכח כי מהגרים מעורבים בפשיעה יותר מאחרים וצעירים מעורבים בפשיעה יותר מאחרים. כאשר הדברים מתלכדים יחד, נוצר מצב שבו סטטיסטית יש קהילה שמעורבת יותר בפשיעה".

      לדבריו, המשטרה הבינה כי היא ניצבת בפני בעיה. "כאשר שוטר פוגש חשוד מהקהילה המעורבת בפשיעה, מטבע הדברים המוח שלו חושד בו יותר מאשר במישהו אחר. הבנו את זה באיחור. יש תכנית שמטרתה לצמצם את הבעיה. אנחנו היום מנסים להחזיר את אמון הקהילה האתיופית בשוטרים, הדרך עוד ארוכה".