פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העליון נגד הכנסת: הופחת עונשם של מיידי אבנים – חרף החוק להחמרתו

      לפי כשנה עבר אמנם החוק להחמרת ענישה למיידי אבנים של השרה שקד, אך בית המשפט פסק להפחית חודשיים עד תשעה חודשי מאסר מעונשם של שבעה נערים. "גם בעבירות על רקע לאומני, יש לשמור על מלאכת האיזונים, עת עסקינן בענישת קטין", נכתב בפסק הדין

      מהומות סמוך לרמאללה, 3 בנובמבר 2015 (AP)
      בתיקון לחוק אפשרה המדינה להרשיע מיידי אבנים מבלי שהמדינה תצטרך להוכיח כוונה (צילום: AP)

      בית המשפט העליון הקל היום (שני) בעונשם של שבעה נערים ערבים שהורשעו בשלושה מקרים של יידוי אבנים כלפי מכוניות – שבאחד מהם נפגע אזרח ונזקק לתפרים בראשו. זאת, שנה לאחר שנחקק חוק להחמרת הענישה על מיידי אבנים בהובלת שרת המשפטים איילת שקד. בתחילה עונשם עמד על בין שנה לכשלוש שנות מאסר, ולאחר ערעורם הורדו להם בין חודשיים לתשעה חודשים ונגזר עליהם פיצויים בסך של עד 8,500 שקלים, כל אחד מהם לפי חלקו במעשה.

      התיקון לחוק שעבר ביולי 2015 בקריאה שנייה ושלישית, קבע כי ניתן יהיה להרשיע מיידי אבנים ולגזור עליהם עד עשר שנות מאסר. זאת, גם מבלי שהמדינה תצטרך להוכיח שהתכוונו לפגוע במכונית או בנוסעיה. החוק אושר אז ברוב של 61 מול 17 חברי כנסת.

      עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
      מ"מ בפלוגה של אזריה: "חששנו ממרד במחלקה, החיילים כעסו"
      הלוחם שירה למוות בפלסטיני לא חמוש ליד עפרה חשוד בגרימת מוות
      פלסטיני חמוש בסכין נתפס בחברון בכוונה לבצע פיגוע נקמה

      שרת המשפטים איילת שקד, בי"ס גוונים, ראש העין. 8 בפברואר 2016 (ראובן קסטרו)
      למרות החוק, הערעור אושר בטענה כי מדובר בקטינים. השרה שקד (צילום: ראובן קסטרו)

      תחילת הפרשה לפני כשנה, כשגבר יהודי ובעל חזות דתית עצר את מכוניתו על כביש 20 כדי לטפל בתקלה. שלושה מהנערים התקרבו אליו ויידו לעברו מספר רב של אבנים במשך דקות אחדות, שפגעו בראש, בפלג גופו העליון ובכלי הרכב. חלקן אף פגעו בנוסע אחר. בשני אירועים נוספים התכנסו הנערים בכביש 443, וקבעו כי אחד מהם יעמוד בין הנתיבים ויתריע כשמגיע רכב ובו נוסעים יהודים. זאת, בזמן שיתר המעורבים יתפצלו לשתי קבוצות בשתי נקודות על הכביש, כדי להבטיח את הפגיעה בכלי הרכב. במהלך האירועים נפגעו לפחות 12 מעוניות.

      בית המשפט המחוזי גזר עליהם את העונשים הראשוניים לפי חלקם באירועים, אך הנערים ערערו על חומרת העונש בעוד המדינה ערערה על כך של חויבו לשלם פיצויים. השופט אורי שהם, שכתב את פסק הדין, קיבל את ערעור הקטינים וקבע כי אכן מדובר בעונשים חמורים עבור קטינים, שלרובם זו ההסתבכות הפלילית הראשונה.

      "חומרה רבה ניבטת ממעשיהם של המערערים, בעיקר משאין המדובר באירועים שהתפתחו באופן 'ספונטני', אלא שעסקינן בהתארגנות מקומית, שבמסגרתה רקמו המערערים תכנית לפגיעה ביהודים, אך בשל היותם יהודים", כתב. "התנהגות מעין זו, המונעת מטעמים אידיאולוגיים, אשר נועדה להפר את שגרת החיים במדינה – מחייבת תגובה קשה ומרתיעה, בדמות עונשים ממשיים. ואולם, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי כל המערערים היו קטינים, בגילאי 17-13.5 שנים, במועד ביצוע העבירות. בית משפט זה עמד, לא פעם, על כך שגם כאשר מדובר בעבירות המבוצעות על רקע לאומני, יש לשמור על מלאכת האיזונים הנדרשת, עת עסקינן בענישתו של קטין". לפסק הדין הצטרפו השופטים ניל הנדל וצבי זילברטל.