כוכב לכת הדומה בתנאיו לכדור הארץ התגלה במרחק 4.2 שנות אור בלבד כך הודיעו אתמול (רביעי) אנשי מצפה הכוכבים הדרום אירופי במסיבת עיתונאים מיוחדת. כוכב הלכת, המכונה "פרוקסימה בי", הוא הקרוב ביותר מבין כ-3,500 כוכבי הלכת שהתגלו מחוץ למערכת השמש מאז 1995. כעת, השאלה המרכזית הנתונה בידיהם של החוקרים היא אם התפתחו צורות חיים שונות במקום, מאחר שנראה כי תנאיו מאפשרים זאת.
כוכב הלכת גדול פי 1.3 מכדור הארץ, ומקיף את "פרוקסימה סנטאורי" בתוך 11 יום, לעומת כדור הארץ שמקיף את השמש במהלך 365 ימים. למרות הקרבה הגדולה שלו לכוכב שאותו הוא מקיף, המדענים הבהירו כי "פרוקסימה סנטאורי" קטן בהרבה מהשמש ואפל יותר, כך שלא מן הנמנע שעל "פרוקסימה בי" יש תנאים יציבים לקיומם של מים - ואף חיים.
לדברי פרופ' צבי פירן, אסטרופיזיקאי ממכון רקח של האוניברסיטה העברית, מדובר בהפתעה לא צפויה לעולם המדע. "חשבו שאולי נמצא חיים במרחק עשרות או מאות שנות אור. זה כמו ששבט מבודד באמזונס יגלה שבט חדש ביער לידו ולא בצד השני של כדור הארץ, זה המקום הכי קרוב שאפשר אלינו, וזה הופך את כל הסיפור של חיפוש אחר חיים נוספים לשונה לגמרי", אמר. "שני הדברים המיוחדים בכוכב הזה הם הגודל שלו והמרחק שלו מהשמש שלו, שמתאים להיווצרות חיים - לא חם ולא קר שם מדי".
לקריאה נוספת:
חוקרים הציגו ראיות לקיומו של כוכב לכת תשיעי במערכת השמש
ההתרגשות סביב גילוי כוכב אקס: "אנשים יצאו עם טלסקופים לחפש אותו"
הצוות, שמורכב מ-31 מדענים, גילה את הרמזים הראשונים לקיומו של כוכב הלכת בשנת 2013, כשמצא את הכוכב "פרוקסימה סנטאורי" והבין כי הוא מוכן בכוכב לכת נוסף. על פי שינויים מזעריים בצבעו שנגרמו בשל השפעות כוח המשיכה של הגרמים סביבו, הצליחו המדענים להתחקות אחר "פרוקסימה בי".
"הסיכויים לכך שמדובר בכוכב לכת שניתן לחיות עליו ומתנהג כמו כדור הארץ הם גבוהים", אמר האסטרונום פדרו אמאדו מהמכון לאסטרופיזיקה בגרנדה שבספרד. ואולם, המדענים לא כל כך בטוחים אם כוכב הלכת החדש הוא אכן מקום טוב לחיות בו; אם הוא קרוב מספיק לכוכב שאותו הוא מקיף כדי לשמר את המים במצב נוזלי, הוא צפוי לסבול מקרינה פי מאה יותר ממה שכדור הארץ מקבל מהשמש.
ומה עכשיו?
לדברי פרופ' פירן, כבר אותרו בעבר כוכבים דומים לכדור הארץ, אך "הדבר הדרמטי הוא הקרבה שלו אלינו". "חשיבות הגילוי הזה, ראשית, היא שכוכבים שיכולים להיות עליהם חיים עוד יותר נפוצים ממה שחשבנו קודם. שנית, אחת הבעיות היא להגיע לכוכבים האלה - וכאן זה הרבה יותר קרוב. אמנם אנחנו לא יודעים לטוס בשנות אור, אבל אם יש שם חיים ונצליח לתקשר איתם בגלי רדיו - ייקח לאותות רק ארבע שנים להגיע. זה אולי לא כמו להרים את הטלפון, אבל זה סוג של תקשורת".
פיט וורדן, בעבר מנהל בכיר בנאס"א, עומד בראש יוזמה שמטרתה לשלוח אלפי גשושיות זעירות לכוכבי הלכת בגלקסיות הסמוכות ולהעביר משם תמונות לכדור הארץ. "אנחנו מקווים שנצליח לבנות מערכת שתוכל לשלוח גשושית מזערית שתצליח להגיע למערכת 'אלפא סנטאורי' בתור דור אחד", אמר במסיבת העיתונאים שנערכה אתמול.
לדברי פירן, המהלכים הראשונים שיקיימו המדענים הם ניסיונות לתקשר עם צורות החיים אם קיימות על כוכב הלכת באמצעות גלי רדיו, ו"לכוון את כל הטלסקופים האפשריים לפלנטה הזו כדי לקבל כמה שיותר מידע עליה". "במהירות שבה החלליות שלנו טסות היום, ייקח אלפי או עשרות אלפי שנים להגיע לשם", אמר, "אבל עצם הקיום של הכוכב הזה נותן הרבה יותר מוטיבציה לפתח את החללית המהירה - יש רעיונות איך לפתח אותה ויש מי שמוכן גם להשקיע את הכסף. עכשיו, תהיה גם המוטיבציה".
(עדכון ראשון: 22:15)