הדי תגובת צה"ל בעזה כוונו גם לדרום לבנון ולחזית רמת הגולן

החמרת עוצמת התגובה היא הימור מדיני וצבאי. אם האיתות יוביל את חמאס למאמצי ריסון משמעותיים, מדובר בהימור מוצלח. במידה והתגובה תדרבן את הזרוע הצבאית לשנות את כללי המשחק ולדרדר את האזור לעימות אלים, ההימור יתברר כמוצלח פחות. דעה

ד"ר קובי מיכאל
תגובה טקטית, עם השלכות אסטרטגיות. תקיפת צה"ל בעזה (צילום: צילום מסך, טוויטר)

נחיתת הרקטה, שנורתה על ידי אחד מהארגונים הסלפיסטים ברצועת עזה, בחצר בית בשדרות לוותה בתגובה ישראלית חריפה יותר משיגור הרקטה הקודמת. עקרון האחריות הכוללת של חמאס לכל ירי ושיגור מהרצועה נותר בעינו. עוצמת התגובה השתנתה.

ההחלטה להגיב בעוצמה גבוהה יותר ובשני גלים היא איתות ישראלי לחמאס ולארגונים האחרים ברצועה, וכנראה שלא רק להם. הדי תגובת צה"ל כוונו גם לדרום לבנון ולחזית רמת הגולן, תוך הצהרת כוונות על שינוי "כללי המשחק". לא עוד תגובות מינוריות ורפלקסיביות, שתכליתן להבהיר שישראל איננה עוברת לסדר היום על הפרת השקט, ובמקביל נועדות להכיל את האירוע ולרסן אותו כדי למנוע הסלמה. משמעות תגובה זו היא חוסר סובלנות ישראלי להפרות הרגיעה ונכונות להסתכן בהסלמה.

עוד בוואלה!

צפו בתמונות: זוכי צפרתון קק"ל יציגו את עבודותיהם באקספו העולמי בדובאי

לכתבה המלאה

המתח בין זרועות חמאס משליך על יכולת ההשפעה הישראלית

התגובה הייתה טקטית, אך ייתכן ותגרור השלכות אסטרטגיות. סביר להניח שאפשרות כזו הובאה בחשבון על ידי שר הביטחון וראש הממשלה, וכי הם היו נכונים לקבל על עצמם את הסיכון, מתוך הבנה שאחרת לא ישתנו אותם "כללי משחק". אלו התעצבו בסיום מבצע "צוק איתן", נשחקו ועלולים כעת לאפשר "הרמת ראש" של הארגונים הסוררים ברצועה ו"עצימת עין" או רפיון במאמצי המניעה והסיכול של חמאס.

האינטרס הישראלי בעזה נותר, בשלב זה, בעינו - גורם שלטוני האחראי לאוכלוסייה האזרחית הפלסטינית, מרוסן ומורתע מבחינה צבאית, ומהווה כתובת אחראית. האינטרס חופף במידה רבה לזה של חמאס בעת הזו, אך הארגון אינו ישות מונוליטית הסרה לפקודת מנהיג או סמכות בלתי מעורערת. הזרוע הצבאית בהובלת יחיא סינוואר ומחמד דף רואה במאמצי ההתעצמות הצבאית ובשיפור המוכנות לעימות עם ישראל את היעד המרכזי והחשוב ביותר, גם על חשבון מאמצי השיקום בעזה וההקלה במשבר ההומניטארי. לעומתה, ההנהגה המדינית מכירה באחריותה לניהול חיי האזרחים ומבינה את ההכרח שבהאצת תהליכי השיקום ומתן מענה למצוקה. המתח האמור משליך על יכולת ההשפעה הישראלית. תגובה בעוצמה גבוהה לשיגור יכולה להיקלט כאיתות משמעותי בקרב ההנהגה המדינית, אך הזרוע הצבאית, שנושאת מחויבות פחותה לאוכלוסייה ושבויה באתוס ההתנגדות המזוינת, עלולה להגיב באופן פחות מרוסן.

תרחיש כזה עלול לדרדר את האזור לעימות אלים. צה"ל ינחית מכה כואבת הרבה יותר על חמאס, אך לא הרבה מעבר לכך, בהנחה שמיטוט שלטונו אינו יכול להיות מטרה בפני עצמה, בהיעדר אלטרנטיבה. מוסכמה חוצת מחנות גורסת כי שליטה ישראלית ברצועה, כחלופה לחמאס, היא בעייתית.

על בסיס זה, החמרת עוצמת התגובה הישראלית היא בחזקת הימור מדיני וצבאי. אם האיתות ייקלט ויוביל את חמאס למאמצי ריסון משמעותיים יותר, והמסר יהדהד גם בלבנון וברמת הגולן, הרי שמדובר בהימור מוצלח. במידה והתגובה תדרבן את הזרוע הצבאית לעצב מחדש את כללי המשחק ולדרדר את האזור לעימות אלים בהיקף רחב יותר, ההימור יתברר כמוצלח פחות – סבב לחימה שבסופו הפוגה, בדיוק כמו המצב כעת.

כדי להגדיל את הסיכוי להצלחת ההימור, חשוב שישראל תפעל במקביל להרחבת הקואליציה לשיקום רצועת עזה, תשפר במהירות ובאופן משמעותי את תשתיות המים והחשמל שם, ותשקול הקלות נוספות, כלכליות והומניטאריות. כך היא תחזק את המרסנים ותאותת על הבחנה ברורה בין אזרחים לטרוריסטים.

ד"ר קובי מיכאל הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully