משרד הרווחה והפרקליטות הגישו לאחרונה תביעה בסך 600 אלף שקלים נגד הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל ואמיר שיפרמן, המסקרים את תחום הרווחה, בשם עובדת סוציאלית במשרד, בגין עבירות לשון הרע ופגיעה בפרטיות. בתביעה נטען כי השלושה פועלים באופן סדרתי ברשת נגד העובדים הסוציאלים האמונים על הגנת ילדים. שם טוב מנהלת יחד עם לייבל ושייפרמן מאבק מתוקשר נגד שירותי הרווחה זה תקופה ארוכה, מאז הועברו ילדיה מחזקתה לחזקת אביהם. תביעה נגד השלושה, כמו גם נגד "גוגל" ו"וורד פרס", הוגשה בידי עיריית תל אביב רק בחודש שעבר מסיבות דומות.
הליך הגשת התביעה נחשב חריג מאחר שבמסגרתו מגיש משרד הרווחה עצמו, באמצעות המדינה, תביעה נגד "ניסיונות שבים ונשנים מצד הנתבעים וגורמים נוספים להטיל אימה על עובדי ציבור ולהשפיע על הפעלת שיקול דעתם המקצועי". בתביעה נטען בנוסף כי הפרסומים נועדו למנוע מאנשי שירותי הרווחה למלא את תפקידם נאמנה בשל החשש ששמם יוכפש ברשתות החברתיות. יתרה מזו, מלשכתו של שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ נמסר כי הוא פועל נמרצות כדי למגר את תופעת ה'שיימינג' נגד העובדים הסוציאליים".
התביעה הוגשה בשם סימונה שטיינמיץ, עובדת סוציאלית ראשת לעניין סדרי דין במשרד הרווחה, הנפגעת לטענתה זה ארבע שנים מפרסומים בעל אופי של לשון הרע, מאיומים ומפגיעות מיניות עקב פעילות הבלוגרים. בשיחה עם וואלה! NEWS סיפרה שטיינמיץ על תחושותיה, ואמרה כי "השתיקה רק מזינה את הטרור, כי זה תפקידו של הטרור - להטיל עלייך מורא". "פעולות ה'שיימינג' עונות על כל הקריטריונים של טרור, ולכן החלטנו לא לשתוק. מה שאותם אנשים מנסים לעשות זה בעצם להטיל מורא עלינו ועל עבודתנו באמצעות הכפשות, כזבים והסתה ברשת החברתית נגד עובדים במשרד הרווחה וברשויות המקומיות באופן אישי", אמרה.
עוד בנושא:
פרסמו תמונות מפוברקות של יועץ תקשורת - ויפצו אותו ב-200 אלף שקל
גפני סירב לעזור לפעילה נגד הטרדות מיניות: "תפני לרבנים"
שר הרווחה מיישם רפורמה חדשה בהליך הוצאת ילדים מהבית
לדברי שטיינמיץ, הבלוגרים החלו לפגוע בעובדים הסוציאליים בתפקידים הבכירים, וכשראו כי אין השפעה לפעולותיהם עברו להכפיש את כל העובדים בשטח, ברשויות מקומיות גדולות וקטנות כאחד. "אני עובדת מדינה, אבל העובד ברשות המקומית הוא לבד ואין לו כמעט אנשים לתמיכה בהתמודדות עם ההתקפות ברשתות החברתיות", הסבירה. "אצלי זה הידרדר לזה שהתחלתי לקבל הודעות לטלפונים האישיים שלי עם איומים סמויים, עם השוואה שלי לנאצים ולמנהלי מחנה, השוואה לדברים מזעזעים. אני לא יודעת אם זה נעשה מתוך ידיעה שאני בת להורים ניצולי שואה או לא, אבל זו נקודה שהיא מאוד קשה ומקוממת, להשוות אותי לדברים כאלה, כולל איומים מרומזים על בני משפחתי".
לטענת שטיינמיץ הכוונה בפרסומים נגדה ונגד עמיתיה למקצוע נועדו לגרום להם לפחד לעשות את עבודתם. "זה לא שיש סיבה מכוונת, זה לא שהייתה לי נגיעה אישית לחלק מהנתבעים", הבהירה. "היו תקופות שאם היית כותבת את שמי בגוגל, היית מקבלת כ-20 עמודים בבלוגים מחו"ל שלא ניתן להוריד אותם או להסיר את תוכנם, עם השמצות וכזבים. בין אם מדובר באיומים או ברמיזות לפגיעות מיניות. מה שהגדיש את הסאה מבחינתי זה הפרסומים שבאמת השפיעו - שפוטרתי מהעבודה בגלל התלונות שלהם על העבודה שלי".
עיקר כתב התביעה עוסק בפרסומים כוזבים על פיטוריה של שטיינמיץ, זאת בשעה שעברה לתפקיד אחר במשרד הרווחה. הידיעה השקרית פשטה והגיעה לאתרים שונים ואף לעיתונאים. באחד המקרים נטען כי לייבל פרסם בבלוג שאותו שסיבת פיטוריה של שטיינמיץ הייתה "לאור התלונות המרובות על התנהלותה הפוגענית במזיד בהורים וילדים, סתירות ושקרים שכתבה בתסקירים, שדרדרו את אמון הציבור במשרד הידוע לשמצה מתחת לקווים האדומים".
עוד צוין כי גם שיפרמן פרסם ידיעות שקריות ומשפילות על שטיינמיץ. למשל, באחד המקרים המתוארים בכתב התביעה, פרסם שייפרמן באתר הארגון "א' זה אבא ואימא" כי "סימונה שטיינמיץ נוקמת באימא באמצעות ילדיה". עוד נטען כי גם לשם טוב פרסומים רבים המתייחסים לגורמי הרווחה ולעובדים סוציאליים, המופנים ספציפית כלפי התובעת. למשל, במרץ 2013 פרסמה באתרה פוסט שכותרתו "סימונה שטיינמיץ מציגה: תרבות השקר והמניפולציות לחטיפת ילדים מהוריהם".
"ביקורת נגד עובדי מדינה היא לגיטימית - אך שמם הטוב אינו מותרות"
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד מאיר אסרף מפרקליטות מחוז מרכז, נטען כי בשנים האחרונות הולך וגובר הצורך בהתמודדות משולבת של גורמי אכיפת החוק וגורמים מקצועיים נוספים מול הפגיעה בעובדי ציבור העוסקים בתחום המשפחה והרווחה. "קבוצה מצומצמת של אבות ואימהות, שבעקבות הליכי הגירושין וסכסוכי המשמורת שחוו, או בעקבות הליכי חוק הנוער או אימוץ שננקטו בעקבות ליקויים קשים בתפקוד ההורי שלהם, נוקטים בצעדים פוגעניים נגד עובדי ציבור במערכת הרווחה והמשפט במטרה ברורה לרפות את ידיהם, להלך עליהם אימים ולהרתיעם ממילוי תפקידם הציבורי", נטען בכתב התביעה.
לטענת המדינה, הפגיעה בעובדי הציבור "חצתה את הקווים האדומים" והגיעה עד לבתיהם, וכוללת לעתים גם פגיעה והפרה של שלוות חיי משפחותיהם. "הנתבעים הם פעילים המנהלים קבוצות וארגונים שונים שאף מנחים פעילים מטעמם. כחלק מדרכי הפעולה המגוונות שבהן נוקטים הפעילים, הם מפרסמים פרסומים כוזבים והכפשות, בעיקר באתרי האינטרנט, לעיתים תוך העלאת תמונות מבזות ומשפילות", נכתב.
"ביקורת נגד עובדי מדינה היא לא רק לגיטימית, אלא אף חיונית ונדרשת כמובן, גם אם לא תמיד היא מתאפיינת באיפוק ובנימוס. ברם, מכאן ועד לפגיעה בפרטיותו של אדם, הסתה אישית נגדו ופרסום זדוני של לשון הרע אשר נועדו להשפיל עובד מדינה בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם, לבזותו בשל התנהגות או תכונות המיוחסים לו, תוך ניסיון לפגוע במשלח ידו - ארוכה היא הדרך", נטען בכתב התביעה. "שמם הטוב של עובדי ציבור, שלוותם ופרטיותם אינם בבחינת מותרות. המדינה סבורה כי לא ניתן להבליג על גסות הרוח והשפלות שבאמצעותן מותקפים עובדי ציבור ובהם התובעת, ועל הניסיון להשפיע באופן פסול על ביצוע תפקידם, קבלת החלטות מקצועיות על ידיהם והפעלת שיקול דעת מקצועי, בפרט בתחום כה רגיש של דיני משפחה וקביעת גורלם של קטינים".