"אתי אלון שילמה את חובה לחברה וזכאית להשתחרר" - כך אמר היום (חמישי) אחד מנפגעי המעילה בבנק למסחר בשיחה עם וואלה! NEWS בעקבות שחרור אלון ממאסר לאחר 15 שנים. "אם רוצים לשחרר את הנשיא האנס קצב, שרצח נפש של בחורה תמימה - יש מצב אחד רצח של אישה ומהצד השני מעילה בכספים. הדם של קצב לא יותר אדום משלה, המשוואה פשוטה, צריך להוציא את אלון כי זה מספיק", אמרה עו"ד מירב מור-וישניא, שהיא ובני משפחתה היו לקוחותיה של אלון בבנק למסחר. בצהריים, עם סיום הליך שחרורה, יצאה אלון מכלא נווה תרצה.
מור-וישניא הוסיפה כי משפחתה יצאה "בשן ובעין" ממעילת הענק שביצעה אלון. "הצלחנו אט אט להתאזן, מדובר בעשרות אלפי שקלים שהמשפחה הפסידה", הסבירה. הוא הוסיפה כי "אם נראה את אלון מחר ברחוב, ניגש אליה ונלחץ לה את היד. כמובן שלא נחבק אותה כי לא מגיע לה פרס, אבל נזכיר לה שהיינו לקוחות שלה בבנק. הרי אנחנו מכירים אותה אישית".
עוד בנושא:
"חשבתי שאני מעל החוק": כך נאלץ שליט השוק האפור המודח להיפרד מהמיליונים
ארגוני הפשע בבירה מתכוננים: "אדריכל" סחיטת הבנק למסחר משתחרר
אחייניתה של אתי אלון: "פדופילים ורוצחים משתחררים, ולה שמים רגליים"
ליקא ברקוביץ', שהיה גם הוא לקוח של אלון, מסר כי אם החוק קבע שהיא תשוחרר - הלקוחות לשעבר לא יתנגדו. "זה מחזיר אותי אחורה לתקופה שהייתי רוצה לשכוח", אמר. "אם אלון כבר מרצה שני שליש, ומנכים עוד שליש על התנהגות טובה - אנחנו נכבד את החוק".
לעומת מור-וישניא, ברקוביץ' אינו סולח על המעילה. "אני לא סולח ולא אסלח לה על מה שעוללה לנו. לא רוצה להיכנס לימים האלה שבהם הפסדנו את כספנו, אבל הצלחנו להשתקם ולהתבסס. החוק עשה את שלו, עורכי הדין והפרשנים טוענים שהחמירו עם אלון, כי קיבלה את העונש המקסימלי, אך לדעתי לא. אני שמח שהיום הסיפור נגמר סופית. מבחינתי, במקרה הזה, החוק פעל במהירות ולטובת הציבור".
אחד מבעלי החנויות ברחוב לילנבלום בתל אביב, במקום שבו היה הבנק למסחר, סיפר כי מאז שהבנק פשט את הרגל - מקומו ברחוב הפך "מקולל או מסומן". "אף בעל עסק שניסה להיכנס לשם לא הצליח בעסקים שלו, מספר בעלי עסקים התחלפו, ממש קללה", אמר.
שירות בתי הסוהר קיבל באופן רשמי את החלטת ועדת השחרורים בעניינה של אלון, והיא תחזור לבית הסוהר נווה תרצה עד להליך שחרורה שיתבצע עוד היום. אלון הורשעה בגניבת 250 מיליון שקלים מלקוחות הבנק עבור כיסוי חובותיו של אחיה, עופר מקסימוב. מעילתה בבנק הובילה לקריסתו.
אלון כיהנה כסגנית ראש מחלקת ההשקעות של הבנק למסחר
והודתה באפריל 2002 שגנבה כספים במשך חמש שנים מחשבונותיהם של לקוחות. את הכספים העבירה אותם אחיה, שהיה מהמר כבד, אך לבסוף הם התגלגלו לידיהם של עבריינים וארגוני פשיעה.
בעקבות המעילה נאלצה המדינה לשלם כחצי מיליארד שקלים לפיצוי לקוחות הבנק שכן הייתה ערבה לחסכונותיהם. אלון, שהביעה חרטה על מעשיה והדגישה שגנבה את הכספים עבור אחיה, הורשעה שנה לאחר מכן גם בשורת עבירות נוספות בהן גניבה, מרמה, זיוף, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד.