פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בית הדין הכריע: לא יוכרו תארים מלטביה של עשרות סוהרים ושוטרים

      עשרות תביעות של עובדי מדינה שלמדו בשלוחה של אוניברסיטת לטביה בישראל ודרשו הכרה בתארים שלהם, נדחו. בפסקי הדין בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נכתב כי לתובעים חסר ידע בסיסי בנושאים שאותם למדו וקיים חשד שלא הכינו בעצמם את עבודות הגמר

      בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, מאי 2015 (נועם מושקוביץ)
      על התובעים הוטלו הוצאות משפט בסך 2,500 שקלים. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (צילום ארכיון: נועם מושקוביץ)

      בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה עשרות תביעות של סוהרים, שוטרים ועובדי מדינה אחרים, שלמדו בשלוחה של אוניברסיטת לטביה בישראל ודרשו מהמדינה להכיר בתארים שלהם. התביעות נדחו בשורה של פסקי דין שניתנו בשבוע שעבר, ובהם אף צוטטו קטעים מתוך ראיונות שנערכו עם התובעים, המלמדים על חוסר הבקיאות שלהם בחומר שאותו היו אמורים ללמוד במסגרת התואר.

      השופטת דיתה פרוז'ינין הטילה על התובעים הוצאות משפט בסך 2,500 שקלים. היא אף קבעה כי החלטתו של הגוף האחראי על בחינת תארים זרים, הגף להערכת תארים ודיפלומות אקדמיים מחוץ לארץ שליד משרד התרבות, התקבלה בסמכות ובשיקול דעת.

      על אף שמדובר בפסקי דין הנוגעים לבוגרים שונים, בכולם חוזרים תיאורים דומים התומכים בהחלטה שלא להכיר בתואר. "לאחר הראיון (שנערך עם התובעים – א"ס) תובע קיבל הודעה כי בקשתו לאישור שקילות (כלומר, לאישור הכרה בתואר – א"ס) נדחית, משום שקיים חשד שלא הוא הכין את עבודת הגמר שהגיש, ומתשובותיו עלה כי הוא לא ערך בעצמו את המחקר שביסוד עבודת הגמר".

      לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
      שתי נשים ותינוקת נהרגו בתאונה בכביש 4; חשד: הנהג לא ציית לרמזור
      הקרע במפלגה הרפובליקנית מתרחב - וקלינטון מגדילה את הפער מטראמפ
      "קודם כל להרגיע את הנפגע": איך מטפלים בהכשה? לוכד נחשים מסביר

      "לא הייתה אפשרות להיכשל"

      עוד נכתב ברבות מההחלטות כי "מתשובותיו בראיון עלה כי התובע לא גילה היכרות בסיסית בנושאי הקורסים, מושא התואר ובמחקר שבבסיס עבודת הגמר". בחלק מהמקרים אף הוטל ספק בנוגע לעובדה שהתובעים הכינו בעצמם את אותה עבודה.

      למשל, באחד הראיונות שצירפה השופטת פרוזי'נין נשאל התובע אם יכול היה לעבור לקורס הבא גם אם קיבל ציון נכשל בהגשת עבודה, והוא השיב כי "לא הייתה אפשרות להיכשל". בפסק דין אחר צוטט דיאלוג שבו המראיין שאל את התובע מה הוא למד במסגרת התואר, והאחרון ענה כי הוא "לא זוכר כלום". כשהמראיין שאל אם יש נושא שהוא זוכר בכל זאת, הסביר המרואיין כי "הקורס הזה, התואר הזה, זה לא תואר מאוניברסיטה שצריך להיכנס לי לתוך הווריד כדי שאני אזכור אותו כל החיים".

      המראיין לא הרפה, ושאל על המחקר שערך התובע. "מהו כלי המחקר שלך"?, ביקש לדעת. "מה שאתה רואה פה", השיב המרואיין תשובה עמומה. המראיין ביקש להבין, וחידד את שאלתו: "אני שואל איך עשית את המחקר. איך הגעת לכתוב 80-70 עמודים? דיברת עם עוד אנשים חוץ מאלה מהעסק שחקרת"?. "דיברתי עם עצמי במראה", חידד גם התובע את כוונתו.

      שוטרים ישראלים (ShutterStock)
      נדחו תלונות של עשרות שוטרים, סוהרים ועובדי מדינה אחרים (צילום: ShutterStock)

      הנתבעים במאות התביעות שהוגשו בנושא הם משרד החינוך, שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל וגורמים ממשלתיים נוספים. הפרשה נחשפה בשנת 2001, כשנפתחה חקירת משטרה בנוגע לתארים שהוענקו לבוגרי שלוחת אוניברסיטת לטביה בישראל, בשל החשד שהם ניתנו שלא כדין.

      שלוחת האוניברסיטה של המדינה המזרח אירופית נפתחה בישראל בשנת 1996, ובאותה תקופה לא נדרש אישור מהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לקיום פעילות אקדמית של מוסדות מחו"ל בישראל. פעילותה אושרה במסגרת "למידה מרחוק", מונח שאינו כולל הכרה בתואר מטעם המדינה ולא דורש התייצבות לשיעורים.

      לאחר שנתיים נכנס לתוקפו התיקון בחוק המתנה את פעילותו של מוסד אקדמי זר באישור המל"ג. אוניברסיטת לטביה סירבה לאפשר למל"ג לערוך ביקורת בשלוחה שלה בישראל ובעקבות כך נאסר עליה לרשום סטודנטים חדשים ללימודים, אולם סטודנטים שכבר החלו את לימודיהם הורשו לסיימם.

      בסך הכול הוגשו כ-300 תביעות לבתי דין לעבודה

      בעקבות פתיחת החקירה בשנת 2001 התקבלה החלטה להקפיא את האישורים שניתנו לבוגרי השלוחה הקובעים כי התואר שקיבלו שקול לתואר שניתן בישראל. הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר עתר לבג"ץ נגד ההחלטה. ואולם, בעקבות הגשת כתבי אישום נגד גורמים בשלוחה החליטה המדינה לדחות באופן גורף את כל התארים שניתנו על ידיה, ובהם אלה שניתנו לשוטרים, סוהרים ועובדי מדינה.

      בעקבות כך, הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ נגד ההחלטה, ושופטי העליון קבעו כי יש לבחון כל מקרה לגופו. לאחר מכן פתחה המדינה במסע ארוך לבירור ולבדיקת זכאותם לתואר של בוגרי השלוחה באמצעות ראיונות שנערכו עמם. בסיום הליכים אלו ולאחר שהמדינה הודיעה כי לא תכיר בתביעותיהם של בוגרים רבים, הוגשו כ-300 תביעות לבתי דין אזוריים לעבודה ברחבי הארץ. בשבוע שעבר ניתנו פסקי דין בכמה עשרות מהמקרים.