בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע היום (ראשון) את יורי סוליימנוב, בן 27, ברציחתו של בוריס זרצר, שומר לילה במפעל "לפידות" באזור התעשייה בקיסריה, לפני שש שנים. סוליימנוב הורשע ברצח בכוונה תחילה, בקשירת קשר לביצוע פשע וכן בעבירות נשק. נגד רפאל שלומוב ורוני שלומוב, החשודים בסיוע לסוליימנוב, מתנהל משפט בגין רצח.
ארבע שנים חלפו מהמועד שבו התגלתה גופתו של זרצר שרועה על הארץ בפתח המפעל, עד שהגיעה פריצת הדרך בחקירה כשבשנת 2014 נמצאה התאמת די-אן-איי מבדל סיגריה שנמצא בסמוך לזירת הרצח. מאותו רגע החלה פעילות סמויה לאיסוף ראיות, שהובילה בסופו של יום להגשת כתב אישום נגד סוליימנוב ונגד שותפיו.
על פי כתב האישום, סוליימנוב, שהיה חייל בעת הרצח, ושניים נוספים קשרו קשר לרצוח את המנוח ביריות. לצורך כך הצטיידו ברובה M-16 ובתחמושת, ואף ערכו מעקבים אחר המנוח. בנוסף, הכינו נתיב בריחה ורכב מילוט. בסמוך לחצות, בליל הרצח, הגיעו הנאשם ושותפיו למפעל שבו עבד זרצר וסוליימנוב ואחד משותפיו ירדו מכלי הרכב, הלכו ברגל לשער האחורי של המפעל וארבו למנוח שערך באותה עת סיור שגרתי במפעל.
עוד בוואלה! NEWS:
קטטת ענק בנגב: "זה היה תרגיל מתוכנן, מישהו ירה על בית קפה ואז דרסו"
ח"כ ביטן יוזם חקיקה לסגירת תאגיד השידור: "יחסוך כסף למשלם המסים"
הממשלה אישרה: כחלון קיבל את משרד הכלכלה, אלקין בהגנת הסביבה
משהגיע המנוח סמוך לשער המפעל התקרבו אליו הנאשם ושותפו וירו שישה כדורים בחלקים שונים בגופו שגרמו למותו. על פי האישום, שניים מששת הקליעים נורו על ידם לאחר שהמנוח נפל ובעת ששכב על הקרקע. בהתאם לתכנון המוקדם, הגיע השותף הנוסף ברכבו ומילט את השניים מזירת הרצח.
סוליימנוב כפר במיוחס לו בכתב האישום, למעט העובדה כי הוא מכיר את שני השותפים הנוספים המוזכרים באישום. נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יוסף אלרון, בהרכב השופטים רבקה פוקס ודניאל פיש, קבעו כי גרסתו "בלתי מהימנה, שעומדת בסתירה למכלול הראיות בתיק ואין ליתן לה כל משקל". בהכרעת הדין נכתב כי "המסכת הראייתית הרחבה שהונחה על ידי המאשימה מצביעה מעבר לספק סביר על אשמת הנאשם במיוחס לו בכתב האישום".
בהכרעת הדין פורטו בהרחבה הראיות אשר על בסיסן הורשע סוליימנוב, בכלל זה ממצאי די-אן-איי שנמצאו על בדלי סיגריות בזירת הרצח שתאמו לזה של סוליימנוב, וכן איכונים של הטלפונים הניידים של הנאשם ושל נהג המילוט המצביעים על נוכחותם בקרבת זירת הרצח ובסמוך לשעת הרצח.
ההרשעה התבססה גם על עקבות נעל שנמצאו בזירת האירוע ושלגבי שלוש מהן נמצאה התאמה חלקית לעקבות נעליו הצבאיות של הנאשם שנתפסו בביתו לאחר מעצרו, ועל דברים מפלילים שאמר לסוכן סמוי שהתיידד עמו ורכש את אמונו. שיחות רבות בין השניים הוקלטו, ובהן התוודה הנאשם במעורבותו ומעורבות שותפיו בתכנון ובביצוע הרצח.
הנשיא אלרון קבע כי הנאשם מסר לסוכן פרטים רבים אודות הרצח, חלקם מוכמנים, וכי פרטים אלה תואמים את מכלול הראיות בתיק. עוד קבע אלרון כי פרטים שמסר השותף הנוסף, ששימש נהג מילוט, במשטרה לחוקריו ולמדובב באשר לתכנון הרצח וחלקם של המעורבים בביצועו, "הם ראיות קבילות שיש ליתן להן משקל בהרשעת הנאשם".
אחת הראיות שעליהן בוססה ההרשעה היא עקבות נעליו הצבאיות של סוליימנוב, מתוצרת חברת "בריל", שנעל הנאשם החל משנת 2009 בזמן מבצע "עופרת יצוקה". המומחה שהעיד במשפט הוא רב-פקד ירון שור, ראש מעבדת הסימנים במשטרה, ובעקבות עדותו נקבע כי "דומה כי מדובר בראיה נסיבתית המחזקת את יתר הראיות".
ההגנה ניסתה לערער על חוזקה של ראיה זו תוך ניסיון להיתלות בפסק דין קודם שבו קבע ביהמש העליון כי טביעת נעל היא ראיה בעייתית ומוגבלת. עם זאת, שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה הדגישו מנגד כי בבית המשפט עליון נקבע מאוחר יותר כי "אין ללמוד מפסק הדין המדובר כי הוא מבקש לקבוע עמדה מחייבת לגבי מקרים אחרים".
בית המשפט הוסיף כי "הן בפסק הדין מצגורה (שעל בסיסו ניסתה לערער ההגנה - א"א) והן בשורת פסקי דין נוספים של בית המשפט העליון נקבע כי מדובר בראיה קבילה ותחום אשר מקובל בשיטות משפט מפותחות רבות, בכללן ארצות הברית, קנדה ואנגליה. סקירת הפסיקה מלמדת כי ראיה מסוג של עקבת נעל נתפסת כראיה נסיבתית קבילה, ובעת שהיא מצטרפת לראיות נוספות, ולאחר שבית המשפט משתכנע בדבר ערכה ההוכחתי בנסיבות המקרה, היא יכולה לשמש כראיה נסיבתית לחובתו של נאשם".