(בפברואר: בעלי מסעדות בעזה שובתים לאחר שחמאס הוריד את מחיר השווארמה הנמצא בפיקוח)
חופי ים מנצנצים, מסעדות גורמה ומכוני ספא יוקרתיים הם לא הדבר הראשון שעולה לראש כשחושבים על רצועת עזה. אך כשהגבולות חסומים מצדה הישראלי ומצדה המצרי לפלסטינים שבמובלעת, הידועה כסובלת מקשיים כלכליים ומלחמות, אין ברירה אלא למצוא קצת נחת קרוב יותר לבית.
כששיעור האבטלה עומד על 42%, רבים מ-1.9 מיליון תושבי הרצועה אינם יכולים להרשות לעצמם ללכת לאתרי המותרות. אלה בוחרים בביקור בים שאינו עולה כסף. אלפים צובאים לחופים כדי לחמוק מהחום המעיק. חלקם מקימים אוהלים, אחרים מכינים מנגלים. "נמאס לנו, וזה המקום היחידי שיכול לבדר אותנו. מקומות אחרים דורשים כסף", סיפר לרויטרס איברהים שוויידה, מובטל בן 26.
עוד בוואלה! NEWS:
"רמיסת זכויות ילדים": עלייה במעצרי קטינים באזורי סכסוך
מתנתקים מאל-קאעדה: ארגון ג'בהת א-נוסרה יפעל מעתה תחת שם חדש
ארדואן: המודיעין והצבא בטורקיה צריכים להיות כפופים לנשיא
בערבים, בתי הקפה מלאים בגברים, רבים מהם מובטלים, ששותים קפה או תה ומשחקים בקלפים. אלה שיכולים להרשות לעצמם מצטרפים למועדוני כושר ובריאות באמצעות מנוי חודשי, שמחירו נע בין מאה ל-150 שקלים.
חוסאם חמאדה, מאמן לפיתוח גוף, שעובד ב"סופר ג'ים סנטר", הבחין בעלייה בלקוחות מאז מבצע "צוק איתן". "הסיבות משתנות. חלק סובלים מסוכרת ומלחץ דם גבוה והרוב מעוניינים להתחטב, לשמור על כושר או להפיג את המתח", אמר. לפי חמאדה, רק בשנה האחרונה נפתחו ארבעה מועדוני בריאות.
עזתים אחרים מבלים את זמנם בחמאם עתיק, שלפי הערכות נבנה לפני כאלף שנים. "החמאם הפך לאתר היסטורי מרכזי שבו מבקרים אנשים, שמעוניינים להפיג כאבים, לשחרר שרירים, לשפר את מצב הרוח שלהם ולבלות עם חברים", פירט סלים אל-וואזיר, שהחמאם נמצא בבעלות משפחתו זה מאה שנים. לטובת בני המעמד הבינוני והגבוה ברצועת עזה יש כמה מלונות ומסעדות יוקרה, שם מחירי הארוחות נעים סביב 90 שקלים. חלק מהצוות אף הוכשר בבתי ספר במצרים.
בשעות הערב מאירים אורות בתי הקפה את דרך החוף בניגוד גמור לחלקים רבים ברצועה שסובלים מדי יום מהפסקות חשמל כתוצאה ממחסור בדלק בתחנת הכוח היחידה באזור. עבור חבורות הגברים שיושבים לאורך הרחוב ובגנים הציבוריים, החיים הטובים הם רק חלום. "ההגבלות של ישראל והיריבות המרירה בין חמאס לפתח תורמים למצבה העגום של עזה", טוען אשרף, צעיר בן 25. שלוש שנים אחרי שסיים תואר ראשון במנהל עסקים, הוא עדיין מובטל.