נשיא ארצות הברית ברק אובמה הגיע הלילה (חמישי) לאולם הכנסים בפילדלפיה עם משימה שאפתנית: לשכנע את הציבור האמריקני שהמדינה צועדת בכיוון הנכון, ומכאן שיש לבחור במועמדת המפלגה הדמוקרטית הילרי קלינטון, שאותה הוא צייר בנאומו כממשיכת דרכו. במשך 44 דקות, ניסה הנשיא האמריקני להפיח תקווה ורוח קרב במפלגה שידעה השבוע לא מעט רגעי מחלוקת, בזמן שלצירי הוועידה חולקו שלטים עם הכיתוב "YES WE CAN", אותו המסר שליווה את אובמה לבית הלבן. הסאבטקסט של אנשי הקמפיין היה ברור: קלינטון והוא חלק מאותו קמפיין. את מה שהוא לא הספיק לסיים, היא תצליח.
הוא יצא מגדרו כדי לשכנע את הספקנים הרבים כי קלינטון - שסובלת מחוסר פופולריות בממדים היסטוריים עם דעת קהל שלילית בהפרש של 16% - היא האדם המתאים ביותר לתפקיד. שלא במקרה, הוא בחר להתייחס ישירות לנקודות שבהן היא זוכה בסקרים לציונים נמוכים במיוחד: שיקול דעת, אמינות, טיפול בכלכלה ומלחמה בטרור. הוא שם את כל כובד משקלו והאהדה שלה הוא זוכה בתוך המפלגה הדמוקרטית כדי לשכנע שהוא מכיר אותה מקרוב, והיא ניחנת הן בשיקול דעת והן בקשיחות. "אין לי ספק שהיא לא תרפה עד שתביס את דאעש", אמר.
עוד בנושא:
אובמה: מעולם לא היה אדם ראוי יותר לנשיאות מקלינטון - גם לא אני
טראמפ קרא לרוסיה: פרצו למחשביה של קלינטון
"סדק בתקרת הזכוכית": קלינטון עשתה היסטוריה ונבחרה רשמית כמועמדת
למשך רגעים בודדים, הוא הצליח לגרום לתומכיו של ברני סנדרס, שמוסיפים לשבור שיאי טרחנות והמשיכו גם הלילה עם מחאת השלטים שלהם בתוך אולם הוועידה, להניח בצד את הכרזות נגד הסכם הסחר הטרנס פסיפי, ולמחוא כפיים. זה היה כשהחמיא לברני סנדרס וקרא לכולם ללמוד מהמחויבות של תומכיו להיאבק על הרעיונות שבהם הם מאמינים, בניסיון לאחד את המפלגה.
אבל עיקר הנאום של אובמה לא כוון אל הממסד הדמוקרטי, אלא אל הציבור האמריקני. אובמה הסביר כי הוא אופטימי מאי פעם בנוגע לעתידה של אמריקה, וניסה לשכנע מדוע, כמשקל נגד לסיסמת הבחירות של דונלד טראמפ, "אמריקה כבר נהדרת". באופן נדיר, הוא הזכיר את המועמד הרפובליקני בשמו, ועלב בו כאשר טען כי "הוא לא איש של תכניות. ולמען האמת גם לא איש של עובדות", והוסיף כי החזון שצייר בשבוע שעבר בנאומו בוועידה הרפובליקנית היה "לא רפובליקני ולא שמרני", ותיאר את הנאום כ"נאום קודר שבו אמריקנים מפנים את הגב אחד לשני ואמריקה מפנה את הגב לעולם".
ניכר כי הוא ניסה לייצר תחושת דחיפות, בעת שקלינטון מאבדת גובה בעקביות ובקצב קבוע מדי שבוע וכבר נמצאת בממוצע הסקרים מתחת לטראמפ, ולתת קריאת השכמה לא רק לתומכי סנדרס, אלא לכל אלה שלא מחבבים אותה אך לא רוצים לראות את טראמפ בבית הלבן. "אלו לא בחירות רגילות", אמר, "אתם לא יכולים להישאר בבית כי אתם לא מסכימים איתה על כל הנושאים".
סגנה המיועד של קלינטון, טים קיין, עלה הלילה גם הוא לנאום ונטל על עצמו בחדווה את מה שמכונה בתקשורת האמריקנית "תפקיד כלב התקיפה" כאשר חיקה את טראמפ באמירתו "תסמכו עליי". זה היה ניסיון מעט מגושם להחזיר לטראמפ במטבע העלבונות שבו הוא מצטיין, ועל הדרך להוכיח לקלינטון שהוא היה הבחירה הנכונה לתפקיד, ולא הסנאטורית אליזבת' וורן שהצליחה לא פעם לגרור את טראמפ לעימותים בטוויטר ולהוציא אותו משלוותו. קיין לא הפגין כריזמה יוצאת דופן ובהחלט לא סחף את הקהל, אבל הצליח ללחוץ ביעילות על כמה נקודות קריטיות עבור קלינטון, כמו למשל כאשר הפגין שוב את כישורי הספרדית שלו ופנה לקהל ההיספאני בשפתו.
הנאומים הלילה היו השיא של שלושה ימים מרוכזים שבהם ניסו בכירי הממסד הדמוקרטי לגרום לציבור לסמוך על קלינטון ולחבב אותה, רגע לפני שתעלה הלילה על הבימה לקבל על עצמה באופן רשמי וסופי את המועמדות לנשיאות ארצות הברית. בנאומו ביום שלישי בלילה, ניסה ביל קלינטון להתמודד עם אחת הטענות המרכזיות של טראמפ כי קלינטון היא "שרת הסטטוס קוו", וציין לא פחות מ-11 פעם את המילה "שינוי" והתייחס לרעייתו ארבע פעמים נוספות בתור מי ש"מובילה שינויים". קשה היה לשמוע את קלינטון חוזר שוב ושוב על המילה "שינוי" בלי להיזכר בשירו של מאיר אריאל המנוח, "אדם צועק את שחסר לו".
